מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזקי רכוש מקריסת עץ בבית משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה שעניינה נזק רכוש שניגרם כתוצאה מנפילת עץ על רכב התובעים עת חנה בחניית בית משותף ברחוב פרשני 10 רחובות.
כשירד בבוקר ראה שהעץ שהיה נטוע סמוך לרכב החונה קרס עליו וכי לרכב נגרם נזק.
...
מאחר שלא נעשה כל בירור ואין בידי התובעים נתונים בדבר נסיבות הנפילה, לא הצליחו התובעים לעמוד גם בתנאי השלישי ולהוכיח כי נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה כי הנתבעים לא נקטו זהירות סבירה מאשר עם המסקנה ההפוכה.
משלא נטען או הוכח כי הגורם לנפילת העץ נוגע לנתבעים וכי באפשרותם היה לצפות הדבר מראש, לא עמדו התובעים בנטל המוטל עליהם להוכחת התרשלות הנתבעים ומטעם זה בלבד יש לדחות את התביעה.
סוף דבר, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בפניי שתי תביעות שעניינן ניזקי רכוש שנגרמו בשל נפילת עץ על שני רכבים.
עם זאת, השאלה האם על בעל המקרקעין מוטלת גם חובת זהירות קונקרטית תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ובתלות בשאלה האם מדובר ב"עץ מוּעד", היינו, שניתן היה לצפות באורח סביר את הסכנה הנובעת ממנו ואת האפשרות שיקרוס (ראו, תא"מ (שלום ת"א) 22611/08 אלדן השכרת רכב 1965 בע"מ נ' נציגות הבית המשותף (26.1.2010); ת"א (שלום י-ם) 26655-08-10‏ ה‏פניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מרציאנו, פיסקה 6 (16.6.2014)).
מר מיטרני אומנם ציין בטופס ההודעה לביטוח שקריסת העץ הייתה בעקבות רוח (הטופס צורף לכתב התביעה; עמ' 14 שורה 12-5 לפרוטוקול), אולם הוא הוסיף בעדותו בבית המשפט שבאותו יום לא הייתה רוח חריגה במיוחד (עמ' 15 שורה 15 לפרוטוקול).
...
לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים והעדויות שנשמעו בפני בית המשפט, מצאתי לנכון לקבל את התביעות במלואן ולדחות את ההודעות לצדדים השלישיים.
על כן, אין בידי לקבוע שגם הצדדים השלישיים הפרו חובת זהירות קונקרטית שהייתה מוטלת עליהם בנסיבות העניין.
אשר על כן, התוצאה היא כדלקמן: (א) התביעה בתא"מ 45427-03-12 מתקבלת.
(ג) ההודעות לצדדים שלישיים בשני ההליכים נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 16792-09-14 חברת החשמל לישראל בעמ נ' הלל תא"מ 44286-09-14 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' נציגות הבית המשותף ברחוב צבי הרלינג 6 בני ברק ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט נצר סמארה תא"מ 16792-09-14 תובעת חברת החשמל לישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד צבי וייס נתבעת צד ג' נציגות הבית המשותף ברח' צבי הרלינג 6 בני ברק ע"י ב"כ עוה"ד ארז פורמנסקי 1.נציגות הבית המשותף ברח' צבי הרלינג 4 בני ברק 2. עריית בני ברק תא"מ 44286-09-14 תובעים 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. ששון חממה ע"י ב"כ עוה"ד ילון מדר נתבעות צד ג' 1. אילנה הלל – נמחקה 2. נציגות הבית המשותף ברח' צבי הרלינג 6 בני ברק ע"י ב"כ עוה"ד ארז פורמנסקי 1.נציגות הבית המשותף ברח' צבי הרלינג 4 בני ברק 2. עריית בני ברק ע"י ב"כ עוה"ד ורד קורץ פסק דין
לפניי שתי תביעות כספיות שאוחדו: הראשונה, תא"מ 16792-09-14, (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 44286-09-14 (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן ניזקי רכוש שנגרמו בעקבות עץ שקרס בחלקו, כפי המתואר להלן: ביום 20.12.2012 קרס חלק מעץ (להלן: "קריסת העץ") שעמד בחצריו של ביניין ברחוב צבי הרלינג 6 בבני ברק.
משכך, ברור כי, למעלה מן העובדה שיש לנציגות בית מספר 4 אחריות לנזקים שארעו למיתקני חברת החשמל ולרכב המאזדה מכוח העובדה כי העץ שקרס היה מצוי גם בחצרים המשותפים לבית מספר 4 ולבית מספר 6, יש גם מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה בשתי התביעות כנגד נציגות בית מספר 4.
...
מכאן, אני קובע כממצא פוזיטיבי כי נציגת בית מספר 6 כן ידעה על האירוע.
איני מקבל את טענת נציגות בית מספר 6 לעניין הדיווח אודות רכב שפגע במתקני רשת החשמל, מדובר בטעות בהיסח דעת ברישום, ומאחר ורכב המזדה ניזוק גם הוא כתוצאה מקריסת העץ נרשם ככל הנראה בהיסח הדעת כי הרכב הוא שפגע ברשת החשמל.
לפיכך, שתי התביעות מתקבלות במלואן כנגד הנתבעת וצד ג' 1 בתביעה הראשונה וכנגד הנתבעת 2 וצד ג' 1 בתביעה השנייה וכנגדם בלבד.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תובענה הנוגעת לניזקי רכוש אשר נגרמו מנפילתו של עץ. התובעת (כנציגת ועד הבית של הדיירים בשד' הצבי 4 חיפה) טוענת בכתב התביעה, כי ביום 13.12.2013 קרס עץ אורן, הממוקם בשטח הצבורי שבאחריות הנתבעת, בשל תנאי מזג אוויר סוער, ובעת קריסת העץ נגרם נזק לרכוש המשותף השייך לבית המשותף בשד' הצבי 4 חיפה.
לטענת התובעת, העץ נפל בין היתר, כתולדה של הפרת חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת, והסב נזקים לגדר האבן התוחמת את השטח המשותף בבית המשותף, נזק אשר תוקן בעלות של 7,000 ש"ח, ובהתאם דורשת התובעת כי ועד הבית יזכה לפצוי בסך 7,000 ש"ח, בצרוף 750 ש"ח בגין הפסד זמן ועגמת נפש, הוצאות ההליך – וכן מכיל כתב התביעה דרישה לחייב את הנתבעת לטעת עצים אחרים ולפעול לשקום הצמחייה ברחוב.
...
כבר כעת ייאמר כי לגבי רכיב אחרון זה (מתן צו לשיקום הצמחיה ולנטיעת עצים), אין בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך ליתן סעד, ובהתאם אני מורה על מחיקתו מכתב התביעה.
לגבי שאלת הפרת חובת הזהירות, הרי שהצדדים לא הביאו ראיות באשר לסיבת הקריסה, ובהתאם מצאתי לנכון להטיל את האחריות לכך על הנתבעת, לאור הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), הנוגעות לחובת הראיה כאשר הדבר מדבר בעד עצמו: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה" ואבהיר: ציין מר אסכנדר "העץ היה בריא לחלוטין, אין לו שום מפגע. אני לא יכול לתת תשובה למה דווקא העץ הזה נפל" (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 20), משמע, לשני הצדדים אין ידע אודות סיבת הקריסה; אין חולק שלעירייה הייתה השליטה על הנכס (מכח חובתה וסמכותה על פי החוק, סמכותה על פי חוקי העזר העירוניים, והעובדה כי טיפלה בשדרת העצים בפועל), והעובדה שדווקא עץ אחד שאין בו מפגע קרס, מלמדת על כך כי אירוע הנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה בזהירות הסבירה.
בהיעדר מחלוקת בדבר הנזק ובהיעדר טענות של ממש בהקשר זה, אני מקבל את התביעה הנוגעת לנזקים הישירים, במלואה (7,000 ש"ח).
בנוגע לנזקים העקיפים (הטרדה, אי נוחות) וכן הוצאות ההליך, אני מוצא את הדרישה מעט מופרזת, ואני קובע כי בנוסף לנזקים הישירים תישא הנתבעת בסכום כולל של 400 ש"ח. סה"כ תשלם הנתבעת לתובעת (כנציגת ועד הבית – ולסילוק דרישות מלוא בעלי הדירות בבית המשותף - לפי יפוי כח אשר צורף כנספח י"ג לכתב התביעה) 7,400 ש"ח. ניתן לערער על פסק הדין, ברשות בית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים מקבלתו.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית שעניינה ניזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מנפילת עץ, שהיה נטוע באיזור הרכוש המשותף של הבית המשותף ברחוב מודיעין 13 באשקלון.
כך נקבע בתא"מ (ירושלים) 31684-03-10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עריית ירושלים (פורסם בנבו 19.7.10) : "הפסיקה בנוגע לאחריות בגין נפילת עצים מגוונת, וזאת כפונקציה של נסיבות כל מקרה ומקרה. בע"א 3021/95 גרינבלט נ' בית הספר החקלאי (תק-על 97(1) 113), נימנע בית המשפט העליון מקביעת נורמה כללית ואחידה בנושא זה, והסתפק בקביעה כי בנסיבות אותו מקרה יש להטיל אחריות על הנתבעת מן הטעם שהיה מדובר בעץ עתיק, ומן הטעם שלא הונהג אצל הנתבעת נוהל פקוח על עצים. הכלל שהתגבש בפסיקת הערכאות הנמוכות הוא שעל בעליו של עץ מוטלת חובת זהירות מושגית, אך אחריות במקרה קונקריטי תוטל רק כאשר מדובר בעץ שניתן היה לצפות את קריסתו (ראו – תא"מ (שלום ת"א) 22611/08 אלדן נ' נציגות הבית המשותף והאסמכתאות המובאות שם – פורסם באתר דטה חוק ומשפט). בת.א. (מחוזי חיפה) 1108/01 נפומניאשיץ נ' עריית חיפה (תק-מח 2004(3) 1365), נדון מקרה שבו עץ אקליפטוס נפל עקב סערה. בית המשפט פסק כי מכוח היות הערייה בעלים ומחזיק במקרקעין הרי שהיא אחראית לנזקים הנגרמים כתוצאה מנפילות עצים בשטחה. ברם בית המשפט הוסיף כי הערייה יכולה לסתור את "חזקת החובה" אם תראה שעשתה מאמץ ראוי כדי לאתר עצים מועדים לפורענות ולגזום אותם.
...
בנוסף, האירוע מתיישב עם המסקנה שנציגות לא נקטה זהירות סבירה ולפיכך חל הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו ועל הנציגות נטל הראיה שלא התרשל.
" ככל שהדבר נוגע לקביעת בתי המשפט, כי מדובר בדבר מסוכן, או הדבר מדבר בעדו, שאז נטל ההוכחה עובר לשכמי הנתבע, הרי שקביעת בית המשפט נעשית בסופו של דבר, לאחר שהובאו לפניו כלל הראיות, כאשר במקרה דנן, איני סבורה, כי היתה מניעה כלשהי לפיה התובע יציג ראיות כלשהן הנוגעות לעץ שנפל, בפרט ככל שהדבר נוגע לתכונות מיוחדות שהיו לעץ, באופן שבו יועבר הנטל לשכמי הנתבעים, זאת כאמור, כאשר התובע עצמו הינו מי שמשמש כחבר וועד הבית, כך שאין לוועד הבית עדיפות כלשהי באיתור המידע על פני התובע.
סוף דבר, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו