תובענה הנוגעת לניזקי רכוש אשר נגרמו מנפילתו של עץ.
התובעת (כנציגת ועד הבית של הדיירים בשד' הצבי 4 חיפה) טוענת בכתב התביעה, כי ביום 13.12.2013 קרס עץ אורן, הממוקם בשטח הצבורי שבאחריות הנתבעת, בשל תנאי מזג אוויר סוער, ובעת קריסת העץ נגרם נזק לרכוש המשותף השייך לבית המשותף בשד' הצבי 4 חיפה.
לטענת התובעת, העץ נפל בין היתר, כתולדה של הפרת חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת, והסב נזקים לגדר האבן התוחמת את השטח המשותף בבית המשותף, נזק אשר תוקן בעלות של 7,000 ש"ח, ובהתאם דורשת התובעת כי ועד הבית יזכה לפצוי בסך 7,000 ש"ח, בצרוף 750 ש"ח בגין הפסד זמן ועגמת נפש, הוצאות ההליך – וכן מכיל כתב התביעה דרישה לחייב את הנתבעת לטעת עצים אחרים ולפעול לשקום הצמחייה ברחוב.
...
כבר כעת ייאמר כי לגבי רכיב אחרון זה (מתן צו לשיקום הצמחיה ולנטיעת עצים), אין בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך ליתן סעד, ובהתאם אני מורה על מחיקתו מכתב התביעה.
לגבי שאלת הפרת חובת הזהירות, הרי שהצדדים לא הביאו ראיות באשר לסיבת הקריסה, ובהתאם מצאתי לנכון להטיל את האחריות לכך על הנתבעת, לאור הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), הנוגעות לחובת הראיה כאשר הדבר מדבר בעד עצמו: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה"
ואבהיר: ציין מר אסכנדר "העץ היה בריא לחלוטין, אין לו שום מפגע. אני לא יכול לתת תשובה למה דווקא העץ הזה נפל" (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 20), משמע, לשני הצדדים אין ידע אודות סיבת הקריסה; אין חולק שלעירייה הייתה השליטה על הנכס (מכח חובתה וסמכותה על פי החוק, סמכותה על פי חוקי העזר העירוניים, והעובדה כי טיפלה בשדרת העצים בפועל), והעובדה שדווקא עץ אחד שאין בו מפגע קרס, מלמדת על כך כי אירוע הנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה בזהירות הסבירה.
בהיעדר מחלוקת בדבר הנזק ובהיעדר טענות של ממש בהקשר זה, אני מקבל את התביעה הנוגעת לנזקים הישירים, במלואה (7,000 ש"ח).
בנוגע לנזקים העקיפים (הטרדה, אי נוחות) וכן הוצאות ההליך, אני מוצא את הדרישה מעט מופרזת, ואני קובע כי בנוסף לנזקים הישירים תישא הנתבעת בסכום כולל של 400 ש"ח.
סה"כ תשלם הנתבעת לתובעת (כנציגת ועד הבית – ולסילוק דרישות מלוא בעלי הדירות בבית המשותף - לפי יפוי כח אשר צורף כנספח י"ג לכתב התביעה) 7,400 ש"ח.
ניתן לערער על פסק הדין, ברשות בית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים מקבלתו.
