עוד צרפה התובעת אישור המוסך באשר לימי הטיפול ברכב (נספח 10 לכתב התביעה) בגין תקופת השהיה של הרכב במוסך לצורך תיקונים בין הימים 17.3.19-3.4.19, ובסה"כ 14 ימי עבודה.
הנזקים אף עולים על המתואר בכתב התביעה, אינם נכונים ואינם תואמים את המציאות, שכן במסגרת הליך גילוי המסמכים נמצא שהתובעת מכרה את הרכב בסך של 56,900 ₪ (כולל מע"מ) ולכאורה מדובר על הפסד של 40,000 ₪ לעומת מחיר המחירון.
במכתבו מיום 7.3.19 לתובעת (שצורף כנספח 6א' לכתב התביעה) מלין עו"ד אלוני על היתנהלות התובעת ואורגניה, מספר על איחורה של הנתבעת להגיע לנקודת היציאה, איחור שמוערך בכשעה, על כך שזו לא עברה תדריך (כאשר יובהר כבר כעת כי בחקירתה הנגדית של הנתבעת עלה כי זו אכן עברה תדריך מתחילתו ועד סופו).
סכום ההישתתפות העצמית יכלול כל הוצאה שהיא בגין נזק שניגרם לרכב המבוטח או צד ג' ובכלל זה שכר טירחת עו"ד, שכר טירחת שמאי, הוצאות טפול בתביעה, חקירה וכדומה.
ככל שמדובר בנוהל אותנטי ותקף, הנוהל למעשה משיב לשאלה שנשאלה לעיל - מהן הדרישות בנוגע לכסוי הבטוחי שדורש המפקח בהתאם לסעיף 19(7) בצו הפיקוח - כאשר התשובה הנה כי על משכיר הרכב לקיים ביטוח כולל בגין ניזקי רכוש, גם לרכב המושכר וגם לרכב צד ג', כאשר שוכר הרכב יחוייב רק בהישתתפות העצמית ולא מעבר לכך.
ברי כי לו היתה הנתבעת מודעת לסיכונים הכלכליים הרובצים לפתחה – לא היתה מתקשרת בהסכם זה. לא זו אף זו: ענייננו בנהיגה ברכב שטח, שסכנותיו מרובות והלקוח הרגיל איננו מיתמצא בהפעלתו (היתנהלות הדורשת תדריך מיוחד, גם לשיטת התובעת).
...
לכל האמור לעיל יש לצרף את הטענות המשפטיות השונות שהוכחו ע"י הנתבעת, ובכלל זה: העדר מסמך ויתור מטעם הנתבעת המעיד על מודעותה לאפשרות לבטח את הרכב בביטוח מקיף, תנאי מקפח בחוזה אחיד, סעיפי הסכם שאינם ברורים דיים והמצריכים פרשנות, כאשר הפרשנות היא כנגד המנסח ועוד.
אשר על כן, אני מורה על דחייתה של התביעה.
משלא מצאתי לקבל את התביעה הרי שאין מקום לקבל את הודעת צד ג' כנגד התובעת עצמה וכנגד משה ואורן, ואני מורה על דחייתה של הודעת צ"ג.
באשר להוצאות המשפט, ובהינתן דחיית התביעה על כלל רכיביה, שהוגשה כבר ביום 18.9.19, על הסך של 85,835 ₪, כשסכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה, בהינתן ארבעת הדיונים שנערכו בתיק ובשים לב להוראות תקנות 151-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ובהינתן כלל הטיעונים לדחיית התביעה, אני מורה לתובעת לשאת בשכר טרחת עורך דינה של הנתבעת בסך של 11,700 ₪, וכן בהוצאות התייצבותה של הנתבעת לדיונים בסך של 2,000 ₪.
