כללי
פסק דין הניתן בהסכמת הצדדים על דרך הפשרה בתביעה ובתביעה שכנגד שעניינן בנזקי רכוש עקב תאונת דרכים מיום 15.4.2009 ובהשלכות משפטיות של השתלשלות הדברים לאחר אותה תאונה.
בעקבות זאת, הגענו עד הלום: "... יודגש, כי עקב סטיית רכב המרצדס אל עבר נתיב נסיעתי, אני בלמתי בלימת פתע וסובבתי את ההגה לצד שמאל למען אחמוק מהתנגשות חזיתית קשה אך בשל הסטייה החפוזה והמפתיעה שבוצעה ע"י נהג רכב המרצדס אל עבר נתיב נסיעתי, התאונה הייתה בלתי נמנעת. יש לציין כי הפגיעה ברכב בו נהגתי היא בצידו הימני בעוד הפגיעה ברכב המרצדס היא בצד שמאל שלו. לאחר ההיתנגשות בין שני הרכבים, הרכב בו נהגתי עלה על אי תנועה הנמצא ליד הנתיב השמאלי, ועצר במסלול הנגדי של הכביש" [סעיף 4 לתצהירו].
עד הגנה נוסף, מוג'אד אלקרוטי, סבר שהתובע, שבתחילת הפרשה היה במצב נייח, ביקש לבצע סיבוב פרסה במקום בו אסור היה הדבר, חסם אגב כך את נתיב נסיעתו של בנו של הנתבע 1, וגרם בכך לתאונה.
תחילה אציין, שהגם שהקפיד התובע, כאמור לעיל, להדגיש שהיה הוא בזמן התאונה במצב סטאטי, סותר הדבר לחלוטין את האמור בסעיף 6 לתביעתו, בו מספר הוא, כי: "... התאונה קרתה בכביש בית חנינה בירושלים... כאשר רכב התובע היה נוסע כדת וכדין בכביש, ומאחוריו נוסע רכב מבוטח הנתבעת. רכב מבוטח הנתבעת נסע במהירות מופרזת, אשר לא תיאמה את תנאי הכביש, ובשל מהירותו הגבוה הוא איבד את השליטה על רכבו ובלם בפתאומיות, הרכב התחיל לסטות ימינה ושמאלה באמצע הכביש, עד שעלה על שטח ההפרדה בין שני הנתיבים, וחזר ופגע ברכב התובע בצידו השמאלי וגרם לו לנזקים כבדים". ההבדל בין הגרסאות – ממשי, ולא הרי תאונה שנגרמה בשל עצירת פיתאום, למשל בשל חתול שבקש לעבור את הכביש במעבר חציה, כפי שגרס התובע בבית המשפט [עמוד 19 שורה 18 לפרוטוקול], כהרי תאונה בה אין זכר לאותו חתול ולמעבר החציה, וזו נגרמה, על פי הנטען, בשל נהיגה מהירה ואיבוד שליטה של הנהג מאחור.
...
על יסוד האמור קובע אני, כי, לפחות במבחן מאזן ההסתברויות, מן הנמנע לאמץ את גרסת התובע, ולכל הפחות מחויב אני למסקנה, שאין לראות את גרסת התובע כמוכחת.
בחינת מעט המחזיק את המרובה מצאתי להביא את סעיף 10 לתצהיר התובע, בו נכתב כדלקמן: "בעקבות הערכת השמאי עבוד, והעברת חוות דעתו של השמאי לנתבעת מס' 2 הערכה אשר כללה את עלות תיקון הרכב לרבות ירידת ערכו, נוהלו מגעים ביני לבין הנתבעת מס' 2 באמצעות פקיד שלה בשם עאדל עסאף אליו הופניתי ע"י השמאי עבוד עבוד (הוא זה אשר מסר לי את מספר הטלפון של עסאף) ואשר בסופם הגיעו הצדדים לכדי פשרה לפיה לסילוק כלל תביעותיי כלפי הנתבעת ומבוטחה עקב ובגין התאונה תשלם הנתבעת לי את הסך של 62,000 ₪". אמנם, בהיותה חברת ביטוח הפועלת בשטחי הרשות, אין הנתבעת 2 נכנסת להגדרת "מבטח" על פי החוק התקף בישראל, ועם זאת, אתקשה שלא לתת ביטוי לכך, שהתייצבות שכזאת מטעם חברת ביטוח, בית המשפט לא ראה זמן רב. תחילה יצוין שהמדובר בבעל דין שסירב להגיש תצהיר לבית המשפט, ואפילו ביודעה שטוענת היא לשיבוב מתוקף מעמדה כתובעת שכנגד, לא סברה הנתבעת 2, ועל אף הוראת בית המשפט בעניין, שראוי שתגיש תצהיר שמקורו בגורם מוסמך מטעמה.
לגופן של ראיות נמצא לקבוע כי ביחס לנסיבות בהן התרחשה תאונת הדרכים נוטות המסקנות, לפחות בהתבסס על עקרון מאזן ההסתברויות, לחובת התובע, וביחס לכל שהתרחש לאחר מכן, מחויב בית המשפט למסקנה, שמטעמים כאלה ואחרים, הדרך בה התנהלו הנתבעים/התובעים שכנגד מצביעה, לכל הפחות, על בעייתיות בתום ליבם, וככל הנראה, אף הרבה מעבר לכך.
