מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזקי רכוש בתאונת דרכים עקב התנגשות בעת סיבוב פרסה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה, פיצויים בגין ניזקי רכוש לאופנוע בשל תאונת דרכים מיום 22.11.2017.
התובע תימרן על מנת להמנע מהתנגשות, איבד שליטה והוטח על אי התנועה בהמשך הכביש.
בהמשך בשורות 32-33, בסתירה לדבריו הקודמים אמר: "אף אחד לא נתן לו לעשות פרסה." זאת על אף שהוא אישר שהוא כלל לא ראה את התאונה אלא רק את מצב הדברים לאחר התאונה.
סעיף 44 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, שעניינו פניית פרסה, קובע: "44. (א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית
" במקרה דנן, הנתבע לא עבר על חוקי התנועה עת ביקש לבצע את פניית הפרסה.
...
על כן, התביעה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעה קטנה שעניינה ניזקי רכוש שנגרמו לתובע בתאונת דרכים בעת היתנגשות בין האופנוע בו נהג לאופנוע בו נהג הנתבע.
בהודעה על תאונת דרכים מתאריך 18/11/19 תאר הנתבע: "אני רציתי לעשות פרסה ברחוב דיזינגוף לפני הרמזור בדיזינגוף בן גוריון. כשבאתי לעשות פרסה נתקע בי רוכב אופנוע אחר שהיה בעקיפה של כמה מכוניות על מהירות גבוהה לפני צומת והיה חוזר מעקיפה על פס לבן. הוא ניכנס בי בצד". דיון והכרעה לאחר ששמעתי ובחנתי את המסמכים שהוגשו אני קובעת שהתאונה אירעה כפי שטען הנתבע במסלול הנגדי לנתיבי נסיעת התובע או לפחות בעת ששב מעקיפה מהמסלול הנגדי.
הנתבע גם עבר על תקנות התעבורה – בהקשר זה קובעת תקנה 44 לתקנות התעבורה: "44 (א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.
...
בהודעה על תאונת דרכים מתאריך 18/11/19 תאר הנתבע: "אני רציתי לעשות פרסה ברחוב דיזינגוף לפני הרמזור בדיזינגוף בן גוריון. כשבאתי לעשות פרסה נתקע בי רוכב אופנוע אחר שהיה בעקיפה של כמה מכוניות על מהירות גבוהה לפני צומת והיה חוזר מעקיפה על פס לבן. הוא נכנס בי בצד". דיון והכרעה לאחר ששמעתי ובחנתי את המסמכים שהוגשו אני קובעת שהתאונה ארעה כפי שטען הנתבע במסלול הנגדי לנתיבי נסיעת התובע או לפחות בעת ששב מעקיפה מהמסלול הנגדי.
סה"כ ישלם הנתבע לתובע סך של 9,815 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי פסק דין הניתן בהסכמת הצדדים על דרך הפשרה בתביעה ובתביעה שכנגד שעניינן בנזקי רכוש עקב תאונת דרכים מיום 15.4.2009 ובהשלכות משפטיות של השתלשלות הדברים לאחר אותה תאונה.
בעקבות זאת, הגענו עד הלום: "... יודגש, כי עקב סטיית רכב המרצדס אל עבר נתיב נסיעתי, אני בלמתי בלימת פתע וסובבתי את ההגה לצד שמאל למען אחמוק מהתנגשות חזיתית קשה אך בשל הסטייה החפוזה והמפתיעה שבוצעה ע"י נהג רכב המרצדס אל עבר נתיב נסיעתי, התאונה הייתה בלתי נמנעת. יש לציין כי הפגיעה ברכב בו נהגתי היא בצידו הימני בעוד הפגיעה ברכב המרצדס היא בצד שמאל שלו. לאחר ההיתנגשות בין שני הרכבים, הרכב בו נהגתי עלה על אי תנועה הנמצא ליד הנתיב השמאלי, ועצר במסלול הנגדי של הכביש" [סעיף 4 לתצהירו].
עד הגנה נוסף, מוג'אד אלקרוטי, סבר שהתובע, שבתחילת הפרשה היה במצב נייח, ביקש לבצע סיבוב פרסה במקום בו אסור היה הדבר, חסם אגב כך את נתיב נסיעתו של בנו של הנתבע 1, וגרם בכך לתאונה.
תחילה אציין, שהגם שהקפיד התובע, כאמור לעיל, להדגיש שהיה הוא בזמן התאונה במצב סטאטי, סותר הדבר לחלוטין את האמור בסעיף 6 לתביעתו, בו מספר הוא, כי: "... התאונה קרתה בכביש בית חנינה בירושלים... כאשר רכב התובע היה נוסע כדת וכדין בכביש, ומאחוריו נוסע רכב מבוטח הנתבעת. רכב מבוטח הנתבעת נסע במהירות מופרזת, אשר לא תיאמה את תנאי הכביש, ובשל מהירותו הגבוה הוא איבד את השליטה על רכבו ובלם בפתאומיות, הרכב התחיל לסטות ימינה ושמאלה באמצע הכביש, עד שעלה על שטח ההפרדה בין שני הנתיבים, וחזר ופגע ברכב התובע בצידו השמאלי וגרם לו לנזקים כבדים". ההבדל בין הגרסאות – ממשי, ולא הרי תאונה שנגרמה בשל עצירת פיתאום, למשל בשל חתול שבקש לעבור את הכביש במעבר חציה, כפי שגרס התובע בבית המשפט [עמוד 19 שורה 18 לפרוטוקול], כהרי תאונה בה אין זכר לאותו חתול ולמעבר החציה, וזו נגרמה, על פי הנטען, בשל נהיגה מהירה ואיבוד שליטה של הנהג מאחור.
...
על יסוד האמור קובע אני, כי, לפחות במבחן מאזן ההסתברויות, מן הנמנע לאמץ את גרסת התובע, ולכל הפחות מחויב אני למסקנה, שאין לראות את גרסת התובע כמוכחת.
בחינת מעט המחזיק את המרובה מצאתי להביא את סעיף 10 לתצהיר התובע, בו נכתב כדלקמן: "בעקבות הערכת השמאי עבוד, והעברת חוות דעתו של השמאי לנתבעת מס' 2 הערכה אשר כללה את עלות תיקון הרכב לרבות ירידת ערכו, נוהלו מגעים ביני לבין הנתבעת מס' 2 באמצעות פקיד שלה בשם עאדל עסאף אליו הופניתי ע"י השמאי עבוד עבוד (הוא זה אשר מסר לי את מספר הטלפון של עסאף) ואשר בסופם הגיעו הצדדים לכדי פשרה לפיה לסילוק כלל תביעותיי כלפי הנתבעת ומבוטחה עקב ובגין התאונה תשלם הנתבעת לי את הסך של 62,000 ₪". אמנם, בהיותה חברת ביטוח הפועלת בשטחי הרשות, אין הנתבעת 2 נכנסת להגדרת "מבטח" על פי החוק התקף בישראל, ועם זאת, אתקשה שלא לתת ביטוי לכך, שהתייצבות שכזאת מטעם חברת ביטוח, בית המשפט לא ראה זמן רב. תחילה יצוין שהמדובר בבעל דין שסירב להגיש תצהיר לבית המשפט, ואפילו ביודעה שטוענת היא לשיבוב מתוקף מעמדה כתובעת שכנגד, לא סברה הנתבעת 2, ועל אף הוראת בית המשפט בעניין, שראוי שתגיש תצהיר שמקורו בגורם מוסמך מטעמה.
לגופן של ראיות נמצא לקבוע כי ביחס לנסיבות בהן התרחשה תאונת הדרכים נוטות המסקנות, לפחות בהתבסס על עקרון מאזן ההסתברויות, לחובת התובע, וביחס לכל שהתרחש לאחר מכן, מחויב בית המשפט למסקנה, שמטעמים כאלה ואחרים, הדרך בה התנהלו הנתבעים/התובעים שכנגד מצביעה, לכל הפחות, על בעייתיות בתום ליבם, וככל הנראה, אף הרבה מעבר לכך.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בעדות שנתן התובע בפני בית המשפט, טען התובע כי הנתבע נסע מאוד לאט עד כדי מצב של עמידה, ואז האופנוע שלו פגע ברכב התובע ולדבריו: "אז הוא החליט לעשות סיבוב פרסה כדי להגיע לצד השני. שהוא נעמד לפני הפרסה כדי לעשות פרסה, הוא נוסע לאט, מבחינתי הוא עומד, אני נכנסתי בו, כנראה שהוא נסע ממש לאט. אז התנגשתי בו." הנתבע נישאל בעדותו על ידי בית המשפט, אם היה במצב עמידה באותו מקום על מנת לעבור למסלול השני ואז התובע הגיע ופגע בו. הנתבע טען כדלקמן: "אני חיכיתי שהמכונית תעבור בשביל להשלים את הפרסה. אחרי התאונה לא דיברנו. אני הסתכלתי, בן אדם עומד לי מהחלון שאחרי עם גלגל של אופנוע . אני לא ראיתי בכלל עד לכיכר למעלה הוא לא היה כשאני עשיתי את הפרסה, הוא לא היה. הייתה מישטרה. המישטרה לפי מה שהבוחן האחרון הוא אמר שזה ברור שהוא אשם כי הוא טיפס לי על החלון...." בהודעה שנמסרה ביום 25.2.20 במישטרה על ידי התובע, טען התובע כדלקמן: "אני באתי למישטרה להתלונן על תאונת דרכים שארעה בתאריך 9.7.19 בשעה 11:30 בבוקר לאחר שהודיעו לי שתיק החקירה ניסגר. אני רוצה להוסיף לחקירה ולומר. בתאריך 9.7.19 בשעה 11:30 לערך נהגתי על האופנוע שלי מסוג קוואסקי מס' 655-62-401 בכביש של קניון חיפה, הכביש בנוי שני נתיבים לכל כיוון ויש שטח הפרדה בין כווני הנסיעה. אני נסעתי על הנתיב השמאלי, רכב שנסע בנתיב הימני, ביצע פניית פרסה שמאלה וחסם את דרכי. אני פגעתי לו עם חזית האופנוע בדלתות צד שמאל. אחרי התאונה פוניתי באמבולנס לבית חולים רמב"ם. שוחררתי באותו יום. אני רוצה לציין שבמקום התאונה יש פתח בשטח ההפרדה לטובת יציאה מהחניון של הקניון בצד ימין של הדרך. אנחנו נסענו מכיוון קסטרא למטה והוא פשוט עשה פרסה שמאלה כי אין לו לאן לפנות בצד שמאל." במהלך החקירה במישטרה, נישאל התובע על ידי החוקר, מתי הבחין לראשונה ברכב שמבצע את הפרסה.
כך היו דברי התובע בדיון, כאמור: " אז הוא החליט לעשות סיבוב פרסה כדי להגיע לצד השני. שהוא נעמד לפני הפרסה כדי לעשות פרסה, הוא נוסע לאט, מבחינתי הוא עומד, אני נכנסתי בו, כנראה שהוא נסע ממש לאט. אז התנגשתי בו." אף ב"כ התובע תיאר בסיכומיו, כי רכב הנתבע עמד כאשר קרתה התאונה: " הרכב של הנתבע נמצא בקצה האי תנועה. העמיד את רכבו והשתהה לשנייה, מזה מסיקים שאורך הרכב האחורי נמצא כולו בנתיב הנסיעה. זאת הסיטואציה וזאת הסיבה שהתובע היתנגש ברכבו בדלתו האחורית בצד הנהג של רכב הנתבע. רכב הנתבע מגיע, עומד על הנתיב השמאלי ולכן שהתובע נסע בנתיב הזה ואז הוא מתנגש בחלון האחורי." רביעית, אופן ההיתנגשות שארעה יכול להצביע על כך שהתובע נהג באופנועו במהירות רבה שאינה סבירה לתנאי הדרך, ובוודאי לא לעובדה שמדובר בצומת.
בעיניין ע"א (תל אביב-יפו) 8104-11-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ, נאמר: " הלכה היא כי כאשר מדובר בנזקי רכוש (פח) כתוצאה מתאונת דרכים, דו"ח השמאי חייב להערך בסמוך למועד הפגיעה, וככל שהבדיקה נעשית במועד מאוחר יותר למועד התאונה, כך מתעורר קושי להסתמך על בדיקת השמאי, ויש בחלוף הזמן בין מועד התאונה לבין מועד הבדיקה על ידי השמאי כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען כתוצאה ממנה, כאשר הפסיקה מתייחסת לתקופות קצרות בהרבה מהתקופה שבעניינינו (כשנה וחצי) כמשך זמן המוביל לניתוק את הקשר הסיבתי. הראציונאל בקביעה זו הנו כי ככל שמדובר בפגיעות זניחות יחסית שלא משביתות את הרכב, הרי שבתקופה שעד הבדיקה יכול הרכב לספוג פגיעות נוספות, ואין באפשרות השמאי לאבחן בין הפגיעות השונות." מכל המקובץ, דין התביעה להדחות.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על מכלול הראיות שהוצגו לי, אני נוטה לקבל כגרסה אמינה את גרסת הנתבעת שכן מדובר בגרסה עקבית, הגיונית ומבוססת ולהעדיפה על פני גרסת התובע, אותה מצאתי גרסה שעליה לא ניתן לסמוך.
מכל המקובץ, התובע לא עמד בנטל ההוכחה כדי להוכיח שהאחריות לתאונה רובצת על הנתבע.
בעניין ע"א (תל אביב-יפו) 8104-11-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ, נאמר: " הלכה היא כי כאשר מדובר בנזקי רכוש (פח) כתוצאה מתאונת דרכים, דו"ח השמאי חייב להיערך בסמוך למועד הפגיעה, וככל שהבדיקה נעשית במועד מאוחר יותר למועד התאונה, כך מתעורר קושי להסתמך על בדיקת השמאי, ויש בחלוף הזמן בין מועד התאונה לבין מועד הבדיקה על ידי השמאי כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען כתוצאה ממנה, כאשר הפסיקה מתייחסת לתקופות קצרות בהרבה מהתקופה שבענייננו (כשנה וחצי) כמשך זמן המוביל לניתוק את הקשר הסיבתי. הרציונל בקביעה זו הינו כי ככל שמדובר בפגיעות זניחות יחסית שלא משביתות את הרכב, הרי שבתקופה שעד הבדיקה יכול הרכב לספוג פגיעות נוספות, ואין באפשרות השמאי לאבחן בין הפגיעות השונות." מכל המקובץ, דין התביעה להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2011 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה פיצויים בשל נזקי רכוש בגין תאונת דרכים מיום 02.09.10.
במהלך פניית נתבע 1 אל עבר נתיב היציאה ממעגל התנועה, הופיע לפתע רכב התובעים אשר המשיך בנסיעה בנתיב החצוני וזאת בניגוד לחוקי התנועה במעגל תנועה וכתוצאה מכך גרם לאירוע התאונתי.
כמו כן, בעוד שבעדותו ובדו"ח מוצג נ/4 טען כי התובעת ביקשה לצאת ממעגל התנועה ביציאה השלישית ולאחר מכן שינתה טעמה וחזרה למעגל התנועה ובכך גרמה לתאונה-במכתב נ/5 אין זכר לטענה כי התובעת החלה לפנות אל מחוץ למעגל התנועה ביציאה השלישית אלא נטען כי התובעת המשיכה בנסיעה רצופה בכוונה לבצע סיבוב פרסה.
מיקומי הנזק מתיישבים עם גרסת התובעת לפיה הנתבע אשר נסע מאחוריה לא שמר רווח כנדרש, בבואו לבלום ניסה לסטות ימינה והתנגש בחלקו הקידמי-שמאלי של רכב הנתבעים בחלקו האחורי-ימני של רכב התובעים.
...
אשר על האמור, אני קובעת כי הנתבע נהג בנתיב הימני במעגל התנועה בעקבות רכב התובעים והתאונה נגרמה משום שהנתבע לא שמר על רווח אשר היה מאפשר לו לעצור את רכב הנתבעים ולמנוע את התאונה.
הנתבעים ישלמו לתובע 1, ביחד ולחוד, את מלוא סכום התביעה, 4,957₪ בצרוף הפרישי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות המשפט בסך של 1,500₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו