תביעת נזקי רכוש בתאונת דרכים עצמית בסדר דין מהיר

לפניי תביעה כספית מיום 11.9.16 ע"ס 19,632 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים עצמית (נטענת) מיום 11.8.15, שבה ניזוק רכב מבוטח התובעת מבור בכביש הנמצא באחריות הנתבעת.

להלן נימוקיי, בתמצית המצופה מפס"ד בסדר דין מהיר בתביעה נטולת עניין מיוחד: · קיימת סתירה מביכה ובלתי מוסברת בין נסיבות התאונה הנטענות בטופס ההודעה הנ"ל (שהוא הדיווח הראשון בזמן על התאונה) לבין אלו המובאות בגוף כתב התביעה ובהמשך אף בתצהיר העדות הראשית: בטופס ההודעה צוין במפורש כי מדובר בבור מים, ועל רקע זה אף ברור מדוע נרשם באותו טופס כי "הרכב נכבה" (מן הסתם בשל מגע המים במערכות הרכב הרלוואנטיות), אך דבר המים נעלם לחלוטין מהגרסות המאוחרות הנ"ל של התאונה, מבלי להסביר שינוי משמעותי וחשוד זה. מנסח כתב התביעה אף מצא להעלים את דבר כיבוי מנוע הרכב, שחזר מאוחר יותר בתצהיר הנהג הנ"ל. · בכל הגרסאות הכתובות הנ"ל, לא מספקים התובעת והנהג מטעמה מיקום ספציפי מדויק של מקום היתרחשות התאונה הנטענת, באופן מעורר חשד ומעורר קושי להתייחס ברצינות לגירסתם.

...

אך מאחר שלטעמי מדובר במקרה פשוט ומובהק שבו התובעת לא הוכיחה את העובדה הבסיסית הנטענת בכתב התביעה, בדבר התרחשות התאונה הנטענת, על נסיבותיה הנטענות, הרי שדין התביעה להידחות אך בשל כך, ומתייתר הצורך לבחון את שלל העניינים האחרים, מה גם שהצדדים (ובעיקר התובעת) ממילא נמנעו מלהציג טיעונים מסודרים ורציניים בסיכומיהם לגבי שאר העניינים (התובעת לא הפנתה ולו לדבר חקיקה או פסיקה אחד בכל סיכומיה, משל הייתה לפנינו מחלוקת עובדתית טהורה בלבד).

· האירוע והמפגע הנטענים לא דווחו לנתבעת בזמן אמת או בסמוך למועד ההתרחשות הנטענת של האירוע (וגם לא מוכרים לה ממקורות מידע אחרים), ועובדה זו מחזקת גם היא את המסקנה שהאירוע והמפגע הנטענים לא היו קיימים במציאות, שאחרת יש להניח שהם היו מובאים לידיעתה, בדרך ובזמן כאלו ואחרים.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

לפניי תביעה כספית ע"ס 20,550 ₪ בגין אי-תשלום תגמולי ביטוח בשל ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים עצמית (נטענת) מיום 13.12.16.

התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

...

השאלה שבמחלוקת ניתוח מכלול טענות וראיות הצדדים, כמו גם עמדת שני הצדדים גם יחד בסיכומיהם, מעלים כי גורלה של התביעה ייחתך עפ"י התשובה לשאלה העיקרית הבאה שבמחלוקת: האם, כגרסת התובעים, התאונה מושא התביעה התרחשה ביום 13.2.16 (שהוא יום שבת בשבוע), או שמא, כגרסת הנתבעת, התאונה התרחשה ביום 12.2.16 (שהוא יום שישי בשבוע), וזאת כאשר אין חולק בין הצדדים כי במידה שייקבע שהתאונה התרחשה ביום 13.2.16, כי אז יש כיסוי ביטוחי לנהיגת התובע ברכב המבוטח בשעת התאונה בפוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת, ואילו במידה שייקבע שהתאונה התרחשה ביום 12.2.16, כי אז אין כיסוי ביטוחי ודין התביעה להידחות.

אני קובע זאת, תוך מודעות לכך שלמהימנות עדויות התובעים יש משקל גדול בנסיבות התיק.

סיכום התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות בסך 600 ₪ (סכום שכר עד ההגנה שנפסק) וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, כאשר בסכום הנ"ל התחשבתי גם בעובדה לפיה התובעים כבר חויבו בהוצאות בסך 3,000 ₪ לטובת הנתבעת, כמפורט מעלה.

לפניי תביעה כספית מיום 6.9.16 ע"ס 54,853 ₪ שעניינה תגמולי ביטוח שתובעת מבוטחת ממבטחתה בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים עצמית מיום 17.11.15.

התביעה הוגשה והתבררה בסדר דין מהיר.

...

גרסת הנתבעת בסעיפים ח' ו-ט' לכתב ההגנה (המתוקן) נרשם כך: "הנתבעת תוסיף ותטען כי דין התביעה כנגדה להדחות על הסף אף לנוכח הוראות ס' 26 לחוק חוזה ביטוח – התשמ"א – 1981 באשר בנסיבות העניין מדובר במקרה ביטוח שארע במתכוון, כאשר נהג הרכב נהג במצב השולל ממנו שליטה ברכב וידע ו/או היה עליו לדעת כי התאונה ו/או הנזק הינם בבחינת סיכון הצפוי להתממש בהסתברות גבוהה במיוחד אם לא ודאית; הנתבעת תוסיף ותטען כי הנהג ברכב ידע ו/או היה עליו לדעת בדרגה של הסתברות גבוהה כי התאונה עלולה להתרחש עת נהג ברכב במצב בו היה שרוי בעת התאונה ו/או לפניה, וכי ידיעה ו/או ציפיה זו שקולה כנגד כוונה לגרימת התאונה באופן הפוטר את הנתבעת מלשלם תגמולי ביטוח". הכרעה ניתוח טענות וראיות הצדדים הביאני למסקנה לפיה יש להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובעת ולפיה אכן הוכח במקרה המצער שלנו כי האירוע ארע במתכוון.

אך בעניין ההתנגשות המכוונת של הנהג עם הרכב בעמוד, נחה דעתי שיש לקבל גרסה זו של הנהג.

סיכום התביעה נדחית.

תביעה לניזקי רכוש בגין תאונת דרכים שארעה במעורבת רכב התובעת ורוכב אופניים.

מכאן תביעת התובעת שהוגשה בסדר דין מהיר לתשלום הנזקים הישירים שארוע לרכבה, ירידת ערך ושכר טירחת השמאי שבדק את הרכב.

על פי עדותו לפני בין אם הנזק שברכב מקורו היה עוולתי ובין אם מקורו בתאונה עצמית באשמו הבלעדי, הוא מכוסה על ידי התובעת ללא צורך בהישתתפות מצידו בתשלום.

...

כפועל יוצא מכך אני מקבל את הטענה כי הרכב ניזוק כתוצאה מהתאונה כפי שמתועד בחוות הדעת.

התוצאה לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת נזק ישיר וירידת ערך בניכוי אשם תורם בסך של 10,548.90 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה 12.6.2015 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם בעבור שכר טרחת השמאי סך של 1,180 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.7.2015 ועד התשלום המלא בפועל.

לפני תביעה בסדר דין מהיר שעניינה ניזקי רכוש בתאונת דרכים עצמית שאירעה ביום 20/1/10 ברכב המבוטח על-ידי התובעת.

...

דיון והכרעה בחנתי את הראיות ואני קובעת שעל פי מאזן ההסתברויות הוכיחה התובעת, כי התאונה ארעה לאחר שהנהג מטעמה סונוור על ידי משאית סטה ימינה, נכנס לבור שהיה בצד הכביש וכתוצאה מכך איבד שליטה והתנגש בעץ.

הנתבעת תשלם לתובעת 30% מסכום זה, דהיינו 8,926 ₪ בצירוף הצמדה מיום התשלום למבוטח, כן תשא בשכר העדים כפי שנפסק (לגבי עד התובעת השכר רק בגין הישיבה האחרונה), אגרה כפי ששולמה ושכ"ט בסך 1500 ₪.