תביעת נזקי רכוש בתאונת דרכים ופסילת רישיון נהיגה

התביעה היא לפיצויים בשל ניזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים, שאירעה בין רכב התובעות לבין רכב הנתבעת 2, הנהוג על ידי הנתבע 1 והמבוטח על ידי הנתבעת 3.

זאת מאחר ונהג בעת שהיה פסול מלהחזיק ברשיון נהיגה.

...

עדותו מחזקת את המסקנה ששני כלי הרכב סטו זה לכיוונו של זה. האחריות לתאונה משותפת לשני הנהגים.

מאחר ובפני בית המשפט רק התביעה של התובעות, יינתן סעד אך ורק סעד לטובתן, במסגרת הליך זה. הכיסוי הביטוחי אני דוחה את טענת הנתבעת 3 לכך שאין כיסוי ביטוחי.

גובה הנזק אני מקבל את טענת התובעות לענין גובה הנזק כפי שמפורט בכתב התביעה המתוקן.

בפני תביעה לפצויי כספי בגין ניזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים.

התובע פנה אל הנתבעת 1 בדרישה לקבל את הפצוי הנתבע בתביעה זו, אלא שהנתבעת 1 דחתה את דרישתו לפצוי מחמת זה שלנתבע 2, המבוטח על ידה, לא היה רישיון בתוקף במועד קרות התאונה ועל כן לטענתה נעדר כסוי בטוחי בהתאם לתנאי הפוליסה.

הנתבע 2 הגיש לבית המשפט פסק דין שניתן ביום 11.4.11, במסגרתו נפסל הנאשם מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וכן אישור על הפקדת רישיון מיום 1.11.16 (סומן כמוצג נ/1).

האם הנתבעת 1 חבה בנזקי התובע אין חולק כי רישיונו של הנתבע 2 הוגבל על ידי רשות ההוצאה לפועל בשנת 2014 לבקשת גרושתו וביום 26.10.16 בוטלה ההגבלה על רישיון הנהיגה של הנתבע 2 לאחר שזה הוכיח כי הוא עומד בצו התשלומים.

...

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבע 1 לא הוכיחה שהנתבע 2 ידע בזמן התאונה כי רשיונו נשלל ולכן קיים כיסוי ביטוחי.

סוף דבר לנוכח המפורט לעיל, הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובע סך של 6,852 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות ההליך בסך 818 ₪.

תביעה שעילתה ניזקי רכוש לרכב התובעת, תולדת תאונת דרכים, ונוכח טענת חברת הביטוח של הנתבע, כי חוזה הביטוח אינו תקף משום שהנתבע היה פסול רישיון נהיגה לפי שיטת הניקוד.

...

אחריות הנתבע לקרות התאונה: בהמשך להחלטה מיום 16.7.18 (שאותה אני מאמץ לתוך פסד-דיני) שבמסגרתה קבעתי, כי אני מקבל את גרסת נהגת התובעת, לצורך קביעת ממצאים כנדרש בהליך זה, ביחס לדרך קרות התאונה, מעדיף אותה על-פני גרסתו של הנתבע, אני שב וקובע כי התאונה ונזקי הרכוש לרכב התובעת אירעו בשל נהיגתו הרשלנית של הנתבע.

הצד השלישי לא מסר ראיות, כפי החלטתי מתאריך 20.8.18 המלמדות על מודעותו של הנתבע לפסילת הרישיון הנטענת.

אכן, מחדל חקירתי זה ראוי שיפורש לחובת הצד השלישי, והוא מוביל למסקנה לכאורית, שאם המסמך היה מוצג היה הנתבע מסתייג מן החתימה הנחזית להיות שלו, כראייה לקבלת דבר הדואר המדובר.

תוצאה: על כן, אני מקבל את התביעה נגד הנתבע ומקבל את הודעתו כנגד הצד השלישי.

כתב התביעה וההסכמה העובדתית התובע הגיש תביעה לניזקי רכוש הנובעים מתאונת דרכים שארעה כאשר הנתבע 1 היתנגש ברכבו ביום 15/2/16.

המחלוקת המשפטית הנתבעת 2 טענה כי היא איננה נושאת באחריות לתאונה, בשל הדבק הדברים הבא: · סעיף 8(א) בחוזה הביטוח מגביל את אחריותה של הנתבעת 2 ופוטר אותה מאחריות אם "הנוהג ברכב לא היה בעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל". · יחד עם זאת, מסייג אותו סעיף את עצמו, ובסעיף 8(ב)(1) נאמר כי על אף האמור בסעיף 8(א), המבטח לא יהיה פטור מחבותו אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון בר-תוקף כאמור בסעיף קטן (א) במועד כלשהוא במשך 24 חודשים במועד שקדם לתאונת הדרכים, ובילבד שבעת קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק, פסק-דין, החלטת בית-משפט או רשות מוסמכת אחרת.

...

לעניין הנזק, יש לקבל את תביעתו של התובע לנזקים ישירים לרכבו, וכן ירידת ערך.

התביעה מתקבלת.

כמו כן, בנסיבות המיוחדות שבהן התנערה הנתבעת 2 מאחריות וגררה גם אם הנתבע 1 להליך, תשלם הנתבעת 2 הוצאות משפט לנתבע 1 בסך 750 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק-הדין ועד למועד התשלום בפועל.

תביעה בגין ניזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 11/06/16.

להלן הנימוקים: כללי בהתאם להלכה הפסוקה, לא די בכך שנפסל רישיון הנהיגה של אדם, אלא יש להראות כי אותו אדם ידע על פסילת רישיון הנהיגה שלו (ר' תקנה 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961).

העובדה כי הנתבע מסר גרסה שאפשר כי מעוררת מספר תמיהות בדבר האופן בו הוא נוהג לקבל את דברי הדואר, כאדם בוגר ובעל מישפחה וכי אביו ממיין עבורו את הדואר, עדיין אין בה די כדי להוכיח כי ידע על התליית רישיון הנהיגה שלו קודם לתאונה, בפרט לאחר שהוכיח כי ישנם אנשים רבים עם שם זהה בישוב בו הוא מתגורר וכי בתקופה הרלבנטית היה בכלא.

...

לאור כל אלה, לא שוכנעתי שיש מקום להשית אשם תורם שיש בו כדי להקטין את סכום הפיצוי בו יחוייב הצד השלישי.

לסיכום: אין מחלוקת כי רישיונו של הנהג נשלל, עם זאת המבטחת לא הוכיחה כי זה ידע על אותה שלילה וזאת לאור העובדה שנהג הנתבעת שהה במאסר בתקופה בה נשלחה ההודעה ממשרד הרישוי.

הנתבעים ישלמו לתובעת את כל הסכומים הנ"ל בתוך 30 ימים מהיום.