לפניי תביעה לחיוב בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.
תמצית העובדות וטענות הצדדים
תאונת הדרכים ארעה ביום 08.09.2022 בין כלי רכב, שבעת התאונה היה בבעלות התובעת ונהוג בידיה (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג "קורקינט חשמלי" שבעת התאונה היה רכוב בידי הנתבע (להלן: "הקורקינט") (ולהלן: "התאונה").
לכן, אני מקבל את טענת הנתבע כי הוא רכב על מסלול אופניים בהתאם לתקנה 122א(ב), תשכ"א-1961 הקובעת:
"לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל."
לכן, נראה כי התובעת לא הקפידה על מתן תשומת לב מספקת לקורקינט המתקרב למעבר החצייה בדרכה לצאת ממעגל התנועה.
...
לכן, אני מקבל את טענת הנתבע כי הוא רכב על מסלול אופניים בהתאם לתקנה 122א(ב), תשכ"א-1961 הקובעת:
"לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל."
לכן, נראה כי התובעת לא הקפידה על מתן תשומת לב מספקת לקורקינט המתקרב למעבר החצייה בדרכה לצאת ממעגל התנועה.
אני סבור כי חלוקת אחריות בין הצדדים, כך שהנתבע יישא באחריות לתאונה בשיעור של 35% ואילו התובעת תישא באחריות בשיעור של 65%, היא החלוקה הנכונה והמתבקשת.
סיכום
הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:
8.1.
