תביעת נזקי רכוש בתאונת דרכים בין מונית לרכב פרטי

מונחת לפניי תביעה כספית על סך 21,913 ₪ בגין ניזקי רכוש מתאונת דרכים שאירעה ביום 12.6.20 בתל אביב.

בתאונה היו מעורבים כלי רכב פרטי ומונית.

...

מכל האמור לעיל, ובפרט על סמך המסמכים שצרפה הנתבעת 2, עולה כי הנתבעת 2 התקשרה בהסכם הנוגע להפעלת המונית על ידי מר יאני ביום 4.5.20, והסכם שכירות נוסף ביום 14.7.20 שנושא את שמו המלא וחתימתו של מר יאני.

מכאן אני קובע כי נהג המונית שמספרה 60-629-26 בעת התאונה היה מר רזיאל יאני.

סיכומו של דבר התביעה נגד הנתבעים 1-2 נדחית ללא צו להוצאות, ומתקבלת התביעה נגד הנתבעת 3, מכוח פוליסת הביטוח שהוצאה עבור צד ג' מס' 1, מר רזיאל יאני.

לפני תביעות כספיות מאוחדות שעניינן ניזקי רכוש שנגרמו לרכבים בתאונת דרכים שארעה בתאריך 5.7.2018 (להלן: התאונה).

ישנה מחלוקת עובדתית בעיניין נסיבות התאונה, אולם כבר עתה יצוין כי על פי הנטען היו מעורבים בתאונה 3 רכבים: רכב פרטי, מונית ואוטובוס.

...

בנסיבות אלו, שוכנעתי בסבירות הנדרשת במשפט האזרחי, כי המונית נפגעה מאוטובוס, וכי האוטובוס הוא אוטובוס בבעלות קווים.

במסגרת תביעה זו לא הוגשה הודעת צד ג' כנגד חברת קווים ומשכך, מקובלת עלי טענת ב"כ קווים כי אין לדון באחריותה בגין נזקי הרכב החונה.

לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה כדלהלן: בתביעת המונית, התביעה מתקבלת באופן חלקי - הנתבעת (קווים) תשלם לתובע (כלפון) סך של 7,501 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט, שכר העדים כפי שנפסק וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

בתביעת הרכב החונה, התביעה מתקבלת במלואה – הנתבעים ישלמו לתובע, באמצעות הנתבעת 2 (שירביט), סך 13,181 ₪ בגין הנזק הישיר לרכב, וסך 1,170 ₪ בגין שכר טרחת שמאי, בתוספת אגרת בית המשפט, שכר העדים כפי שנפסק, וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי רכוש לרכב עקב תאונת דרכים ביום 23.9.20 בין רכב פרטי לאוטובוס.

אוטובוס של " 19 טון " המכונה על ידי נהג האוטובוס "קיר בטון " לא יכול לסכן נוסעיו ונוסעי רכב אחר, ולכן הגם שעיקרה של האחריות בעצם התימרון באמצע הנתיבים בזוית והנסיעה לאחור בחוסר זהירות רבתי, הנה של התובע, הרי שלו הייתה נסיעתו של נהג האוטובוס זהירה ושקולה, צופה פני תימרון של רכב העומד בצורה מעוררת ספק, היה עוצר מספיק זמן ומספיק מרחק ביחס לתנועת הרכב שמולו, כדי לאפשר הבנת כוונת התובע בעל המונית שתמרונו לא בהכרח צפוי לאשורו, ומאפשר לו באדיבות נסיעה לאחור או כל תימרון נידרש.

...

הוראות סעיף 68 לפקודת הנזיקין הקובע כדלקמן: "(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; ..." לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בתמונות, ובחנתי הגרסאות היטב החלטתי לקבוע כי האחריות לקרות התאונה ונזקיה תחולק באופן הבא : 85% על התובע ו15% על נהג האוטובוס וזאת מנימוקים הבאים: גרסת נהג האוטובוס הועדפה בכל הנוגע לנסיעת התובע לאחור, והגעתו בזווית אל מול נתיב האוטובוס, גרסה זו עולה בקנה אחד עם מכלול הראיות ובכללן העדויות ומכלול המובא בפני בית המשפט, ובשיקול ההסתברות במאזן ההסתברות בדין האזרחי .

(ש 18, 24 עמ' 1 לפרוטוקול ) אני קובע כי אין מדובר רק בתחילה אלא בתמרון מהיר לאחר שחלף נהג המונית התובע על פני הפנייה המבוקשת להורדת התלמיד .

לאור האמור : · הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,863 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד פסיקתם.

· נוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪, הוצאות חוות דעת מומחה בסך 1,170 ₪ וכן אגרת בית משפט כפי ששולמה.

תאונת הדרכים אירעה ביום 01.09.2019 בין כלי רכב, מסוג מונית, מ"ר 87-929-26 שבעת התאונה היה בבעלות התובע והנתבע שכנגד 1 ומבוטח על ידי הנתבעת שכנגד 2בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "המונית") לבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 74-630-68 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 והתובעת שכנגד בביטוח ניזקי רכוש לרבות ביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "המונית") (ולהלן: "התאונה").

על סמך מכלול החומר המונח לפניי,לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבם, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוואנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להיתקבל חלקית, בהפחתת ראש הנזק "טירדה ובטלה" מהתביעה העיקרית, ובאופן שנהגת הפרטית תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 25% ואילו נהג המונית יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 75%.

...

אני סבור כי נהג המונית הציג גרסה בלתי עקבית, מתפתחת עם השאלות שהוא נשאל ומעוררת תהיות של ממש.

סבורני כי היא נכנסה לצומת בחסות אור ירוק ברמזור שבכיוון נסיעתה כאשר נהג המונית ניסה להספיק לחצות את הצומת בטרם התחלפות האור לאדום בכיוון נסיעתו או בטרם רכבים המגיעים מכיוון החוצה את כיוון נסיעתו יקבלו ירוק, אלא שניסיון זה לא עלה יפה ולמעשה נהג המונית ביצע "מחטף רמזור". 5.6.

מכאן, שסכום התביעה העיקרית יופחת בהתאם ויועמד על סך של 82,500 ש"ח. לפיכך, התביעות מתקבלות חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

לפניי תביעה כספית שעניינה ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים תאונת הדרכים ארעה ביום 30.12.2021 בין כלי רכב, מסוג מונית, מ"ר 86-755-26 שבעת התאונה היה בעלות התובע ונהוג בידיו (להלן: "המונית") לבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 72-669-75 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ונהוג בידיו ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "הפרטית") (ולהלן: "התאונה").

לטענתם, הנתבע 1 נהג בפרטית במהירות איטית בעודו מיתקדם אל עבר הצומת, וכאשר נכנסה הפרטית לצומת הגיחה לפתע המונית משמאלו מבלי שהתובע ציית לתמרור עצור שהוצב בכיוון נסיעתו ומבלי שהוא נותן דעתו לדרך, ועל ידי כך גרם התובע ברשלנות לקרות התאונה.

...

לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכל החומר המונח לפניי, לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתובענה.

אני סבור כי התובע לא נתן זכות קדימה לפרטית הקרובה מאוד לכניסה לצומת אף על פי שבכיוון נסיעתו של התובע הוצב תמרור עצור.

" נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר." בנוסף, אני סבור כי התובע לא נקט בזהירות הנדרשת עת ביקש להיכנס לצומת ואף נהג בשוויון נפש מוחלט בסוברו כי אף רכב לא יגיע מכיוון מצטלב בשעת לילה מאוחרת.

סיכום התובע ישלם לנתבעים, לידי הנתבעת 2, הוצאות משפט בסך כולל של 750 ₪, אשר ישולם תוך 30 יום.