תביעת נזקי רכוש בתאונה בין רכב שכור למשאית

לפניי תביעה כספית מיום 26.1.16 ע"ס 48,078 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 29.6.14.

הנתבעת נתבעה כבעלת הרכב המזיק וכמתירת השמוש בו (כחברת השכרת רכב).

גרסת התובעת באשר לנסיבות היתרחשות התאונה בסעיף 4 לכתב התביעה נרשם כך: "להלן נסיבות היתרחשות התאונה: ביום 29.06.2014, בשעה 16:30 או בסמוך לכך, בכביש 6, עת נסע הרכב המבוטח הגיח לפתע הרכב הפוגע במהירות אדירה וכתוצאה מאי שמירת מרחק פגע עם חלקו הקידמי בחלקו האחורי של הרכב המבוטח וגרם לו לנזקים". בהודעה שמסר נהג משאית התובעת במישטרה ביום התאונה 29.6.14 (ההודעה צורפה לכתב ההגנה) נרשם כך: "בנסיעה בכביש 6 בין קרית גת למאחד לכיוון דרום הבחנתי בראי שרכב מסוג יונדאי מגיע במהירות בלי לסטות בכונה עקיפה ניסיתי לסטות ימינה לכיוון השולים אך הרכב פגע בי מאחור". בטופס ההודעה על התאונה שנימסר לתובעת ושצורף לכתב התביעה (הטופס נושא תאריך 3.7.14 אך אינו נושא חתימה של ממלא הטופס) נרשם כך: "בזמן נסיעה בכביש 6 רכב צד ג' נסע אחרי וניכנס בנתמך קרור מאחור ונגרם נזק בחלק האחורי, רציני. ולצד ג' נגרם נזק מקדימה. הנוסעים שהיו ברכב הפרטי פונו ע"י אמבולנס". גרסת הנתבעת באשר לנסיבות היתרחשות התאונה בסעיף 4 לכתב ההגנה נרשם כך: "מוכחש מכל וכל הנטען בסעיף 4 לכתב התביעה. הנתבעת תטען להתרחשות שאינה בשליטת הנהג מטעמה וככזו מנתקת את הקשר הסיבתי בין נהיגתו ובין נסיבות היתרחשות התאונה. הנתבעת תטען כי ארגז שניתק או הועף ממשאית חולפת בכביש 6 פגע בעוצמה בשמשת רכב הנתבעת וגרם לניפוצה מה שהביא לאובדן שליטה על הרכב פגיעה במעקה הפרדה ולאחר מכן פגיעה קלה ברכב התובעת". בהודעה שמסר נהג הפרטית במישטרה ביום התאונה 29.6.14 (ההודעה צורפה לכתב ההגנה) נרשם כך: "כתוצאה מפגיעת ארגז שעף ממשאית חולפת על השמשה הקדמית של רכבי גרם להתנפצות השמשה. ובעקבות זה לא ראיתי דבר כתוצאה מפגיעת רסיסים בפני ובשמשת הרכב הרכב סטה לעבר מעקב בטיחות למרות זאת הצלחתי להשתלט על ההגה וניסיתי לרדת לשוליים מצד ימין אז פגעתי במשאית קרור מאחור מס' המשאית 4954131 כתוצאה מכך ניפתחו כריות האויר. _ (מילה לא ברורה) המקרה אני, אישתי, בני וגיסתי נפגענו קשה מאוד חברה של גבעתי ביניהם קצין ושני חיילים עזרו לנו בפנוי ובטיפול שלנו עד הגעת אמבולנס לאחר 40 דקות מרגע הארוע". בטופס ההודעה על התאונה שנימסר לנתבעת ושצורף לכתב ההגנה (הטופס נושא תאריך 30.6.14 ונחזה להיות חתום ע"י נהג הפרטית) נרשם כך: "היינו בכביש 6 בנסיעה, ממולנו חלפה משאית שנפלה ממנה ארגז או לבנה על השימשה הקדמית נפצה אותה, הלקוח סטה לעבר גדר בטיחות ועף על משאית שהגיע _ (מילה לא ברורה) בניסיון להשתלט על ההגה". בדו"ח חקירה פרטית שנערך עבור הנתבעת ושצורף לכתב ההגנה נרשמה עדות מפורטת מיום 14.4.15 שגבה החוקר הפרטי מנהג הפרטית (הנתבעת לא צרפה, משום מה, את טופסי העדויות עצמם שמסרו נהג ונוסעת הפרטית לחוקר הפרטי).

...

אני סבור ש"השמטה" זו אינה מקרית, אלא משקפת את המציאות כהווייתה, מציאות שבה אכן לא הייתה קיימת כל משאית חולפת.

· הוכח היעדר כל חפץ שפגע בפרטית: כל עדי הנתבעת מסרו גרסאות בלתי עקביות ובלתי משכנעות לגבי צורת החפץ הנטען שפגע בשמשת הפרטית, באופן שמביא אותי למסקנה, שאף אחד מעדים אלה לא באמת ראה בעיניו את החפץ הנטען, ולמעשה, שלא היה קיים במציאות החפץ הנטען.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

לפניי תביעה כספית בגין נזק רכוש.

הקבלן, מנגד, טען בין היתר, כי אין הוא חב באופן כלשהוא כלפי הנתבעת, שכן האחריות לתאונה רובצת לפתחם של הנתבעים; כי הוא מבוטח אצל התובעת; אין הוא חב מכוח ההסכם באשר אין מדובר בנזק לרכושו; אין מדובר בנזק שניגרם כתוצאה מבצוע ההסכם וחיובו בנסיבות יביא לתוצאה אבסורדית.

בד בבד, פוגע מי מאנשי הנתבעת, שמא אף בזדון, בציוד יקר ערך השייך לקבלן, כגון ירי חייל לעבר משאית בשטח אימונים.

טענת הנתבעת לפיה הקבלן אינו יכול לחמוק מהוראות ההסכם ותניית הפטור, ע"י איבחנה בין בעלות ברכב ולבין היותו שוכר הרכב – אינה הגיונית או ראויה וסבירה יותר לטעמי, מן הטענה לפיה תניית הפטור חלה באופן גורף כפי פשוטו של לשון, ובהתעלם מכלל האמור מעלה.

...

לאור כל האמור, מצאתי לדחות את הודעת הנתבעים לצד השלישי.

אשר על כן דין התביעה להתקבל.

כמו כן ישלמו לתובעת אך סך האגרה כפי ששולמה, שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ ושכר העד בסך 200 ש"ח. בנוסף ישלמו הנתבעים לצד השלישי שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ והוצאות בסך 500 ₪.

לפניי תביעה שעניינה ניזקי רכוש לרכב התובעת מסוג "יונדאי", שניזוק בתאונה שהתרחשה בתאריך 19/11/18, בסמוך לצומת "קבוץ גלויות" בתל-אביב.

התובעת היא חברה הנוהגת, בין היתר, להשכיר כלי רכב.

תמונות אלו שצולמו בידי הגב' יפרח ושאף הוצגו לי, גם באמצעות הטלפון הנייד שלה, מראות כי "אור ריוורס" של המשאית היה דלוק ממש בסמוך לאחר התאונה, כשנתבע 1, מצוי מחוץ למשאית ובוחן את התאונה ואת ניזקי הרכב לצידו של נהג התובעת.

...

שעה שהגעתי למסקנה האמורה, יש לקבוע כי לנוכח הנסיבות, אופי המקום, שדה הראיה ודרך נסיעת נתבע 1, הרי שכולם מלמדים על נהיגה רשלנית מצד נתבע 1, אשר נסע לאחור ויצר סיכון שהתממש.

על אף שאין בידי לקבל עמדה זו במלואה, אני סבור שהתמונות שצולמו בידי הגב' יפרח ואף בידי הנתבע 1, מלמדות שרכב התובעת ניסה להשתלב מנתיב נסיעה ישר לנתיב הפניה ימינה בקרבה ממשית לצומת, שעה שקיים נתיב פניה לכיוון ימין שהוא למעשה נתיב השתלבות שבו אמור היה רכב התובע לנסוע.

בנסיבות האמורות, ועל יסוד המסקנות עליהן הצבעתי לעיל, אני קובע שדין התביעה להתקבל, באופן שהנתבעים יישאו בסך 15,452 ₪ שסכום זה צמוד למועד הגשת התביעה (28/11/19).

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תאד"מ 32548-02-21 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שיריון ואח' ת"א 53084-06-21 בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ ואח' נ' עברון ואח לפני כבוד השופט נצר סמארה תא"מ 32548-02-21 תובעת מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל הופמן נתבעים ת"א 53084-06-21 תובעים נתבעות 1. גיל שיריון 2. בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אילנית איזיקוביץ אדרי 3. איילון חברה ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד איסנה דרוקר 1. בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ 2. גיל שיריון ע"י ב"כ עוה"ד אילנית איזיקוביץ אדרי 1. אילנה עברון 2. איילון חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד איסנה דרוקר פסק דין חלקי

תאונת הדרכים אירעה ביום 13.08.2018 בין שלושה כלי רכב, כדלקמן: כלי רכב, מ"ר 44-660-13 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בתביעה הראשונה בביטוח ניזקי רכוש (להלן: "רכב מגדל"); כלי רכב, מ"ר 50-453-80 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 2 שהיא בבעלותו של הנתבע 1 הם גם התובעים בתביעה השנייה (להלן: "רכב בלו סקאי"); וכלי רכב, מ"ר 93-938-13 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת 3 בתביעה הראשונה והנתבעת 2 בתביעה השנייה בביטוח אחריות לניזקי צד ג', ונהוג בידי הנתבעת 1 בתביעה השנייה (להלן: "רכב איילון") (ולהלן: "התאונה").

למעשה טוענות הנתבעות כי רכב איילון ניכנס לתאונה קיימת בין רכב מגדל לרכב בלו סקאי.

עוד הוא מעיד כי כאשר קיבל את המכה מאחור סבר כי מדובר במשאית שנכנסה בו (עמ' 7, שורות 19-18 לפרוטוקול).

...

בהמשך להחלטתי מיום 01.10.2021 ולאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות ב"כ הצדדים, אני קובע כי יש להכריע קודם בשאלת החבות, דהיינו בשאלה מי מנהגי הרכבים אחראי לקרות התאונה, ובשלב מאוחר יותר יינתן פסק דין משלים בשאלת הנזק.

איני מקבל את גרסת נהגת רכב איילון כי הפגיעה בחלקו האחורי של רכב בלו סקאי הייתה ברמת נגיעה בלבד.

לכן, אני סבור כי הנזק לחלקו האחורי של רכב בלו סקאי, ככל שיוכח, נגרם ברשלנותה של נהגת רכב איילון.

אני קובע את התיקים לישיבת הוכחות נוספת בשאלת הנזק בלבד ליום 28.10.21 בשעה 12:00.

בפניי תביעה כספית לפצוי בגין ניזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

לדידה, במשך כל זמן זה, הרכב הנפגע שימש להשכרה על ידי התובעת ויכול להיות שהנזק הקידמי ברכב נגרם בתקופת ההשכרה שלאחר התאונה.

אף השמאי מטעם התובעת העיד, כי אין קשר בין הנזק שניגרם במוקד הקידמי לרכב לבין הנזק במוקד האחורי.

מבלי לגרוע מן האמור, יצוין, כי הנתבע העיד בחקירתו שהתאונה התרחשה כאשר היה במהירות נמוכה והוא פגע רק בחלקו האחורי של הרכב הנפגע: "לאחר שקניתי את האוכל, נכנסתי למשאית ויצאתי בריוורס במהירות של 2-3 קמ"ש ממש לאט. לפתע, הרגשתי שאני נותן מכה בצד ימין שלי למטה של המשאית לרכב שפגעתי בו. ירדתי ללמטה וראיתי שפגעתי ברכב עם הצד הימין שלי של המשאית רק בחלק הפגוש שלו ונתתי לו מעיכה קטנה. " (עמודים 13-14, שורות 25-1 לפרוטוקול הדיון מיום 13.5.19) חוות דעת שמאי התובעת שמאי התובעת הסביר בחקירתו, כי יש להבדיל בין 2 המוקדים שצוינו בחוות הדעת ובחשבונית.

...

סוף דבר לנוכח המפורט לעיל, הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעת סך של 4,457 ₪.

אני סבורה כי אין להשית על הנתבעים את התשלום לעדים בגין הדיון שהתקיים ביום 26.11.18.

אשר על כן הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות בסך 1,903 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך 1,800 ₪.