מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזקי רכוש בעקבות תאונה בין רכב ממשלתי לפג'ו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

תביעה זו עניינה ניזקי רכוש להם טוענת התובעת בעקבות תאונה מיום 10.3.15 בה היו מעורבים רכב ממשלתי שבבעלותה (מ.ר 17675, להלן: "הרכב") ורכב מסוג פג'ו בו נהג בשעתו הנתבע 1 (מ.ר 48-913-60, להלן: "הפג'ו").
בית המשפט הקשה בענין זה ומר אוחיון מציין מפורשות כי לא היה מרחק של רכב בינו לבין המדרכה וכי לא יכול היה לקחת פניה רחבה יותר מבלי להכנס לנתיב הנגדי שכן רכבו גדול (עמ' 3 שורות 22-25).
...
עם זאת, בהינתן הדעת למכלול הקשיים הנזכרים לעיל, לא מצאתי מקום לקבוע כי גרסה אחת מסתברת יותר מרעותה ומשעה שכך ומבלי להטיל דופי במי מהעדים, הרי שלאור הנטל הרובץ על התובעת, דין התביעה להידחות וכן אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעילתן ניזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב על רקע תאונת דרכים.
יובהר כי התביעה העיקרית הוגשה תחילה נגד הנתבעת ונגד המבטחת הממשלתית, אולם בתחילת ישיבת ההוכחות, ביקשו הצדדים לתקן את כתב התביעה באופן שבמקום הנתבעות תרשם מדינת ישראל כנתבעת היחידה (עמ' 2, שורות 3-2 לפרוטוקול).
עם זאת, אין במהירות נסיעתו של רכב התובעת כדי לנתק את הקשר הסיבתי הישיר שבין הכשל ברכב הצבאי שגרם לכיבוי אורותיו, כך שלא ניתן היה להבחין בו, לבין התאונה.
...
משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה היא של הנתבעת כאשר לנהג רכב התובעת אשם תורם בשיעור של 15%, שאינו מקים עילת תביעה כנגדו, דהיינו, שיש בו אך כדי להפחית מגובה הפיצוי המגיע לתובעת.
לאור זאת, התביעה העיקרית מתקבלת חלקית והתביעה שכנגד נדחית.
התביעה העיקרית הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 10.1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה כספית לפצוי בגין נזק רכוש שניגרם בתאונת דרכים בין שני כלי רכב.
הרקע ותמצית טענות הצדדים תובענה זו הוגשה בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 28.05.16, כאשר רכב התובעת היתנגש עם רכב הנתבע 1 (להלן: הנתבע) בצומת, וכל אחד מהנהגים טוען שהנהג האחר ניכנס לצומת לא פנוי בחסות אור אדום בכיוון נסיעתו.
נקבע ברע"א 854/97 יצחק לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ [30.4.1997] כי אין הכרח לעכב את ההליך האזרחי עד לסיום הליך פלילי מקביל שכן "הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי. מערכת המשפט צריכה לשאוף לכך שמשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם וכי לא יתפתח נוהג של דחיות מיותרות ללא צורך. התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו ענין נפוצה למדי. ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו ענין... קל וחומר אם יש להמתין עד לסיום העירעור בערכאה האחרונה." בהמשך, נקבע ע"י בית המשפט העליון, בע"א 2173/05, רע"א 2354/05, היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. Assintance Ltd.
...
כב' הנשיא גרוניס (כתוארו אז), קבע בפסקה 6 לפסק הדין: "דומה, שבהשפעה האפשרית של תוצאות ההליך הפלילי על ההליך האזרחי שבין BGA לגרוסמן לא היה די על מנת להוביל לעיכובו של ההליך. עם זאת, לנימוק הנזכר מצטרף נתון נוסף, אשר בפועלם יחדיו יש כדי להטות את הכף לטובת עיכובם של ההליכים. כוונתי היא לפער בין המידע המוצג במסגרת ההליך הפלילי לבין המידע אליו נחשף בית המשפט במסגרת ההליך האזרחי. מבקשת העיכוב עולה, כי במסגרת ההליך הפלילי מוצגות ראיות רבות אשר אינן עומדות לרשותם של הנתבעים בהליכים האזרחיים שננקטים על ידי BGA, וביניהם גרוסמן. כן נחקרים עדים שונים, לרבות עדים המגיעים לצורך כך מחוץ לישראל. זאת ועוד, לטענת היועץ מציגה BGA בפני הערכאות הדנות בהליכים האזרחיים תמונה עובדתית חסרה ובלתי מדויקת. יוצא אם כן, כי הערכאה אשר דנה בהליך הפלילי נחשפת למידע רב אשר אינו עומד בפני בתי המשפט הדנים בהליכים האזרחיים. מאחר שמידע זה אינו מצוי בידיהם של הנתבעים, וברי כי אף אין ביכולתם להשיגו במלואו, הרי שממילא אין באפשרותם להציגו במסגרת ההליך בעניינם. על רקע פער המידע האמור, מתעורר חשש כי עלול להיגרם עיוות דין לנתבעים בגדר ההליכים האזרחיים, וביניהם גרוסמן. חשש זה הוא אשר הובילני למסקנה כי ככלל, אכן ראוי לעכב את ההליכים האזרחיים עד להכרעה בהליך הפלילי...." במקרה שלפניי, הנתבעים אינם מבקשים את עיכוב ההליך, אלא את קידומו, ולכן אין ענייננו בסיכון כי יגרם עיוות דין לנתבעים במידה וההכרעה בשאלת האחריות תינתן כבר כעת.
בע"ש (מחוזי נצרת) 1232/97 אבו שאהין אלהאם נ' מדינת ישראל – מנהל מס ערך מוסף, פ"מ תשנח(2) 385 [1998], בעמ' 391-399 נקבע כי: "אין ספק כי מבחינת יעילות הדיון, רצוי כי בתי-המשפט, בערכאות השונות, לא ישמעו פעמיים עדויות באותה פרשה. לשם כך, בין היתר, חוקקו סעיפים 42(א) עד 42(ה) לפקודת הראיות, המאפשרים לקבל פסק-דין פלילי כראיה במשפט אזרחי. בענייננו, אם יינתן פסק-דין מרשיע בהליך הפלילי ייחסך הצורך לשמוע בבית-משפט זה חלק מהעדים וזמנם של בית-המשפט והצדדים ייחסך. אגב, במקרים לא מעטים, בהם הצדדים המתינו לתוצאות הדיון הפלילי, ההרשעה לא הביאה לחיסול המחלוקות האזרחיות-כספיות. פסק-דין מזכה בוודאי שלא יביא לחסכון כלשהו בזמן ויחייב לחזור ולשמוע את העדים גם בהליך האזרחי. אין סיכוי רב שאם המערערת תזוכה בהליך הפלילי, יבטל המשיב את השומה... קיומם של הליך אזרחי ופלילי במקביל באותו נושא אינו עניין נדיר. כמעט כל עוולה בנזיקין עשויה להסתיר מאחוריה עבירה פלילית. האם תמיד נדחה הדיון בעוולה האזרחית מפני ההליך הפלילי? לאו דווקא... הכלל הוא, אם כן, כי משפטים צריכים להימשך... מכל האמור לעיל הנני דוחה את בקשת בא-כוח המערערת וקובע כי ההליך האזרחי לא יעוכב אלא ייקבע לאלתר לשמיעה לגופו של עניין." בענייננו, נשמעו עדי התובעת: הנהג ברכבה; נהג של רכב נוסף שעמד בצומת; ושני נציגי משטרת ישראל – בוחן תאונות דרכים וסיירת תנועה.
סוף דבר בנסיבות המקרה דנן ועל פי ההלכה הפסוקה, מצאתי כי אין מקום לעכב את ההכרעה בשאלת האחריות בתיק דנן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רכב פזו 107 בצבע כתום נהוג בידי אור נהרי שהגיע בנתיב הנגדי והיתנגש עם רכב הפורד (להלן: "הפז'ו").
לענין שאלת החבות לניזקי הרכוש של הפיז'ו התנהלו הליכים בת"א 12670-06-16 שם נקבע כי על רוכבות האופניים ונהג רכב הפורד האחריות לניזקי רכב הפיז'ו בשיעור של 30% לרכב הפורד ו70% לרוכבות האופניים (להלן: "תיק הרכוש").
לחלופין טענה נתבעת 2 בכתב התביעה כי מדובר מתאונה בה מעורבים מספר כלי רכב ועל כן יש לחלק את האחריות בין הרכבים המעורבים.
לפי פסק הדין הנ"ל רכב הקיה לא פגע במי מהמעורבים בתאונה ולא נפגע בתאונה ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח כי רכב הקיה הוא אשר פגע בתובעת, המוטל על נתבעת 2, לא הורם.
המשותף לרבים מחריגים אלה הוא שמקורם בנסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להקנות מהימנות גבוהה לתוכן האימרות שנאמרו או שנכתבו באותן נסיבות (ע"א 2576/03‏ וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (21.02.07); ע"א 703/86 ברנשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד מג(4), 529 (1989)).
עיקר הדיון בשאלת נסיבות התאונה בתביעת הרכוש עסק בשאלה מה גרם לרכב הפורד לסטות ממסלולו ובשאלה זו הכריעה פסק הדין כי רכב הקיה לא סטה לנתיב השמאלי.
...
למעלה מן הצורך אציין שגם ללא הקביעה הנ"ל הייתי מגיע למסקנה שהתביעה נגד נתבעות 3,4 דינה להידחות, כפי שאפרט להלן.
עדותו של נתבע 1 לא הייתה אמינה בעיני ואיני מקבל אף את הראיות שצירף, ולפיכך איני מקבל את גרסתו.
משכך, ולאור כל האמור לעיל, על נתבעת 2 לשאת בעלויות נזקה של התובעת ובהוצאות הנתבעת 4, בסך 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית שהגישה התובעת כבעלת רכב כנגד הנתבעים בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכבה בשל תאונת דרכים שאירעה בין רכבי הצדדים.
הנתבעת מצידה אינה חולקת על היות הרכב בבעלות התובעת אלא שלפי תיכתובת שערכה עם משרד השמאי לוי יצחק דינו של הרכב כדין רכב שבבעלות משרדי ממשלה המחייב הפחתה בשיעור 35%.
...
פרשנות זו נדחית מיניה וביה, ודי היה לעיין עיין היטב במחירון לוי יצחק בכדי להימנע מהתדיינות משפטית מיותרת זו. סוף דבר מכאן ברור כי יש לקבל את גרסת התובעת ולדחות את פרשנותה המוטעית של הנתבעת2 ובשל כך לקבל את תביעת התובעת במלואה.
לאור האמור לעיל, הנני מחייב הנתבעים לפצות התובעת בסך של 8889 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בשכ"ט עו"ד בסך של 5500 ₪, אגרת בית המשפט במלואה, לרבות המחצית השניה, ובשכר טרחת השמאי כפי שנפסק בדיון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו