עסקינן בתביעה כספית לפצוי בגין נזק רכוש שניגרם בתאונת דרכים בין שני כלי רכב.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
תובענה זו הוגשה בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 28.05.16, כאשר רכב התובעת היתנגש עם רכב הנתבע 1 (להלן: הנתבע) בצומת, וכל אחד מהנהגים טוען שהנהג האחר ניכנס לצומת לא פנוי בחסות אור אדום בכיוון נסיעתו.
נקבע ברע"א 854/97 יצחק לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ [30.4.1997] כי אין הכרח לעכב את ההליך האזרחי עד לסיום הליך פלילי מקביל שכן "הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי. מערכת המשפט צריכה לשאוף לכך שמשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם וכי לא יתפתח נוהג של דחיות מיותרות ללא צורך. התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו ענין נפוצה למדי. ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו ענין... קל וחומר אם יש להמתין עד לסיום העירעור בערכאה האחרונה."
בהמשך, נקבע ע"י בית המשפט העליון, בע"א 2173/05, רע"א 2354/05, היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. Assintance Ltd.
...
כב' הנשיא גרוניס (כתוארו אז), קבע בפסקה 6 לפסק הדין: "דומה, שבהשפעה האפשרית של תוצאות ההליך הפלילי על ההליך האזרחי שבין BGA לגרוסמן לא היה די על מנת להוביל לעיכובו של ההליך. עם זאת, לנימוק הנזכר מצטרף נתון נוסף, אשר בפועלם יחדיו יש כדי להטות את הכף לטובת עיכובם של ההליכים. כוונתי היא לפער בין המידע המוצג במסגרת ההליך הפלילי לבין המידע אליו נחשף בית המשפט במסגרת ההליך האזרחי. מבקשת העיכוב עולה, כי במסגרת ההליך הפלילי מוצגות ראיות רבות אשר אינן עומדות לרשותם של הנתבעים בהליכים האזרחיים שננקטים על ידי BGA, וביניהם גרוסמן. כן נחקרים עדים שונים, לרבות עדים המגיעים לצורך כך מחוץ לישראל. זאת ועוד, לטענת היועץ מציגה BGA בפני הערכאות הדנות בהליכים האזרחיים תמונה עובדתית חסרה ובלתי מדויקת. יוצא אם כן, כי הערכאה אשר דנה בהליך הפלילי נחשפת למידע רב אשר אינו עומד בפני בתי המשפט הדנים בהליכים האזרחיים. מאחר שמידע זה אינו מצוי בידיהם של הנתבעים, וברי כי אף אין ביכולתם להשיגו במלואו, הרי שממילא אין באפשרותם להציגו במסגרת ההליך בעניינם. על רקע פער המידע האמור, מתעורר חשש כי עלול להיגרם עיוות דין לנתבעים בגדר ההליכים האזרחיים, וביניהם גרוסמן. חשש זה הוא אשר הובילני למסקנה כי ככלל, אכן ראוי לעכב את ההליכים האזרחיים עד להכרעה בהליך הפלילי...."
במקרה שלפניי, הנתבעים אינם מבקשים את עיכוב ההליך, אלא את קידומו, ולכן אין ענייננו בסיכון כי יגרם עיוות דין לנתבעים במידה וההכרעה בשאלת האחריות תינתן כבר כעת.
בע"ש (מחוזי נצרת) 1232/97 אבו שאהין אלהאם נ' מדינת ישראל – מנהל מס ערך מוסף, פ"מ תשנח(2) 385 [1998], בעמ' 391-399 נקבע כי: "אין ספק כי מבחינת יעילות הדיון, רצוי כי בתי-המשפט, בערכאות השונות, לא ישמעו פעמיים עדויות באותה פרשה. לשם כך, בין היתר, חוקקו סעיפים 42(א) עד 42(ה) לפקודת הראיות, המאפשרים לקבל פסק-דין פלילי כראיה במשפט אזרחי. בענייננו, אם יינתן פסק-דין מרשיע בהליך הפלילי ייחסך הצורך לשמוע בבית-משפט זה חלק מהעדים וזמנם של בית-המשפט והצדדים ייחסך. אגב, במקרים לא מעטים, בהם הצדדים המתינו לתוצאות הדיון הפלילי, ההרשעה לא הביאה לחיסול המחלוקות האזרחיות-כספיות. פסק-דין מזכה בוודאי שלא יביא לחסכון כלשהו בזמן ויחייב לחזור ולשמוע את העדים גם בהליך האזרחי. אין סיכוי רב שאם המערערת תזוכה בהליך הפלילי, יבטל המשיב את השומה... קיומם של הליך אזרחי ופלילי במקביל באותו נושא אינו עניין נדיר. כמעט כל עוולה בנזיקין עשויה להסתיר מאחוריה עבירה פלילית. האם תמיד נדחה הדיון בעוולה האזרחית מפני ההליך הפלילי? לאו דווקא... הכלל הוא, אם כן, כי משפטים צריכים להימשך... מכל האמור לעיל הנני דוחה את בקשת בא-כוח המערערת וקובע כי ההליך האזרחי לא יעוכב אלא ייקבע לאלתר לשמיעה לגופו של עניין."
בענייננו, נשמעו עדי התובעת: הנהג ברכבה; נהג של רכב נוסף שעמד בצומת; ושני נציגי משטרת ישראל – בוחן תאונות דרכים וסיירת תנועה.
סוף דבר
בנסיבות המקרה דנן ועל פי ההלכה הפסוקה, מצאתי כי אין מקום לעכב את ההכרעה בשאלת האחריות בתיק דנן.