לפניי תביעה כספית על סך 84,934 ₪ בגין ניזקי רכוש עקב תאונת דרכים.
האחריות לתאונה
הנתבעת מודה כי נכנסה לצומת מבלי לשים לב לתמרור עצור ומסבירה כי הדבר ארע משום שנסע לפניה רכב מסוג ג'יפ, גבוה, שהסתיר לה את שדה הראייה (ראו עמ' 3 לפרוט' ש' 11-8).
בהקשר זה יוער, כי לא ברור מדוע לא מצאה לנכון הנתבעת 2 לשלם לתובעת ולו את הסכומים שלא היו שנויים במחלוקת, בכל הנוגע לנזק הישיר.
...
אף שראוי היה להציג קבלות אלה מבעוד מועד, בשים לב לטענות ההגנה המתמקדות בנושא זה, אזי משעה שהוצגו ולא נדרשה חקירת עורכם, יש מקום להתייחס לקבלות אלה המצביעות על התשלום שביצעה התובעת בפועל ולכן אני מקבלת אותם כחלק מחומר הראיות בתיק אשר מחזק ומוכיח את הנזק הישיר שנגרם לתובעת עקב התאונה.
לאחר שבחנתי את טענות השמאים, ובעיקר נוכח חקירתו והסבריו של מר עוויסאת, אין מקום לקבל את מסקנותיו לעניין ירידת הערך כהווייתן ויש מקום להתערב בהערכתו, אם כי מנגד, לא ניתן לקבל את טענת מר גורביץ' כי אין ירידת ערך כלל, טענה שאינה סבירה לטעמי.
סוף דבר, יש לחייב את המבטחת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים –
נזק ישיר בהתאם לדו"ח שמאי 42,345 ₪
שכר טרחת שמאי 2,115 ₪
ירידת ערך 20,000 ₪
ימי עמידה 7,536 ₪
סך הכל 71,996 ₪
לאור האמור אני מחייבת את הנתבעות 1-2, באמצעות הנתבעת 2 , לשלם לתובעת סך של 71,996 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.12.16 ועד לתשלום המלא בפועל, בתוספת החזר מלוא האגרה ששולמה על ידי התובעת בהליך זה, בתוספת הוצאות משפטיות בסך 2,000 ₪ ובתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
