תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים בין אוטובוס לרכב שכור

לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש לכלי רכב שבבעלותה על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים אירעה ביום 29.03.2017 בין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 76-095-69 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "האוטובוס") לבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 48-084-33 שבעת התאונה נטען כי היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 ומושכר על ידה (להלן: "הרכב השכור") (ולהלן: "התאונה").

...

על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד הנתבעת 2, בהפחתת ראש הנזק בדבר ימי עמידה, ודין התביעה נגד הנתבע 1 להידחות, הכל מהנימוקים המובאים להלן: האחריות לקרות התאונה 5.1.

על יסוד התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותו של נהג הרכב השכור בקשר עם קרות התאונה ולאחר שצפיתי בסרטון התאונה, נחה דעתי כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של נהג הרכב השכור.

בסעיף 4 תחת פרק תנאי שימוש בחוזה ההשכרה (במ/3) נכתב: "השוכר מתחייב כי במהלך כל תקופת השכירות יחזיק ברישיון נהיגה תקף וכי ישתמשו ברכב רק מורשי הנהיגה הנקובים בהסכם ולהם רישיון נהיגה בתוקף...באם השוכר הינו גוף מאוגד הריהו מתחייב כי ברכב ינהג רק מורשה נהיגה מטעמו בהתאם להסכם...". סבורני כי סעיף 4 נתון לפרשנויות שונות: האחד, כי ישנן שתי סוגי חוזה השכרת רכב, שבכל אחד מהם חלה הוראה שונה בקשר עם מורשי הנהיגה.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת 2 בכיסוי הביטוחי לנזקי האוטובוס.

שלמה תחבורה (2007) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לוי פסק דין שתי תביעות בגין ניזקי תאונת דרכים אשר הדיון בהן אוחד.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת התאונה התרחשה ביום 24.5.2013 בשעה 02:30 בצומת הדרכים שבין שדרות ירושלים ושדרות בן צבי בתל אביב, בין אוטובוס מ.ר. 7512769 בבעלות התובעת 1 (להלן: "האוטובוס" ו – "אגד", בהתאמה), לבין רכב יונדאי מ.ר. 5932112 אשר בבעלות הנתבעת 3 (להלן: "היונדאי" ו - "שלמה", בהתאמה).

מוסכם כי נזקה של IPI עקב התאונה עומד על סך של 15,050 ש"ח. אחמד הועמד לדין בפני בית המשפט לתעבורה בתל אביב יפו ביחס לתאונה (ת"ע 5872-04-14).

נוכח האמור אני דוחה יש לדחות את תביעות התובעות כלפי צחי – אף מטעם זה. באשר לאחריותה הנטענת של שלמה – אגד טענה בסעיף 19 לסיכומיה כי "לא אחת נקבע בפסיקה מעמדה של חברת השכרת רכבים כמבטחת". טענה זו מבוססת, למעשה, על הוראת סעיף 19(7) לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעת סיור והשכרת רכב), תשמ"ה – 1985 אשר קובע כי תנאי למתן רשיון השכרה לתאגיד הנו כי: "ברשותו ביטוח, להנחת דעתו של המפקח, לגבי כלי הרכב לתקופת תוקפו של הרשיון" בעיניין זה ר' פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א (י-ם) 22850-06-16 בסט קאר בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (16.3.2017) שם נקבע כי החובה שבהוראה זו מתייחסת אך ורק לביטוחי ניזקי גוף, אך לא לביטוחי ניזקי רכוש.

...

אשר על כן, דינן של תביעות התובעות כנגד שלמה – נדחות.

בנסיבות אלה דין תביעתה של אגד כנגד צחי ושלמה להידחות, אף מטעם זה. סוף דבר תביעת אגד התביעה כנגד אחמד - ניתן פסק דין בהיעדר הגנה; התביעות כנגד צחי ושלמה – נדחות.

אגד תשלם לצחי ולשלמה את הוצאות המשפט בסך של 6,000 ש"ח כ"א. תביעת IPI התביעה כנגד אחמד- אני מחייב את אחמד לשלם ל – IPI סך של 15,050 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, ובנוסף את אגרת המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ש"ח; התביעות כנגד צחי ושלמה נדחות.

לפני תובענה שעניינה ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת ע"י רכב הנתבעות אגב תאונת דרכים שאירעה ביום 08.01.2018 ברמת גן. ביום 04.02.20 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים לתיקון כתב התביעה, באופן שהנתבעת 2 תהא המרכז הזיאולוגי רמת גן, ע"ש ישראל פלד בע"מ. במועד הרלוואנטי לארוע התאונה, התובעת הייתה הבעלים של אוטובוס הנושא מס' רשוי 6070713.

. 8.3.7 גרימת נזק כלשהוא למכונית המושכרת ו/או למשכירה במתכוון או בזדון או ברשלנות(למעט ניזקי רכוש למכונית המושכרת בגין תאונת דרכים, שאירעה עקב רשלנות צד ג' ו/או השוכרת ו/או מי מהנוהגים במכונית המושכרת).

...

לפיכך אני קובעת כי מלוא האחריות לאירוע התאונה מוטלת על כתפי נהג הנתבעת 2.

מקובלת עליי עדותו של שמאי התובעת כי הוא אינו קובע עלויות החלפים אלא קובע את מוקדי הנזק, צפי הזמן הדרוש לתיקון הרכב, והאם עלות התיקון שהוצעה ביחס לעבודה בפועל היא סבירה וכי חוות דעתו מנוסחת בהתאם תוך שהיא מקבלת את העלויות שהוצעו ע"י המוסך המבצע את התיקון.

לפיכך אני קובעת כי על הנתבעת 1 לשאת בהוצאות נזקיה של התובעת בגין התאונה כפי שהוכחו כאמור לעיל.

לפניי תביעה לחיוב הנתבעת בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש לרכב על רקע תאונת דרכים.

כמו כן, הציגו הצדדים תמונות זירת התאונה, תמונות הנזק לרכב התובע ותמונות רכב הנתבעת וטופס מצבו של הרכב בעת העברת רכב הנתבעת לחזקת השוכר וטופס מצבו של הרכב בעת החזרת הרכב לנתבעת בתום תקופת השכירות.

אני מאמין לגירסתו של התובע, ניתן לראות באופן מעומם כי לאחר תחנת האוטובוס הכביש הוא רחב יותר.

...

אטעים כי עובדת היותו של רכב התובע רכב יקר ערך אינה צריכה להשליך על גובה שכ"ט. משכך, על יסוד מנעד שכ"ט שמאי שנגבים מלקוחות פרטיים שמותב זה מכיר לאור עיסוקו השוטף בתיקים מסוג זה, ולאור היקף העבודה שנעשתה כפי שמשתקפת בחוות דעת עצמה, אני מאשר תשלום בסך 2,000 ₪ בגין שכ"ט שמאי.

לסיכום אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 6.1.

הנתבעת תשלם את שכר העד ואת שכר המומחה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

עניינו של פסק דין זה באחריותו הנטענת של הנתבע לניזקי רכב התובע, שארעו במסגרת תאונת דרכים בין שני רכבי בעלי הדין.

עוד נטען, כי כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בגין התאונה נשוא תיק זה. לתובע נגרמו ניזקי רכוש כתוצאה מהתאונה, כעולה מחוות דעת שמאית שצורפה לכתב התביעה, ורכבו הוכרז כאובדן מוחלט.

במסגרת הדו"ח צוינו הנזקים שנגרמו לארבעת כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה: רכב התובע מסוג אוטובוס זעיר פולקסוואגן, רכב הנתבע מסוג ניסאן אינפיניטי, רכב מר ג'רבי מסוג קיה ורכב מר דגן מסוג סוזוקי.

בנגוד לכך, אין אני מקבל את התביעה בגין השכרת רכב, שכן אין זה נזק ישיר של התאונה המחייב השבת המצב לקדמותו.

...

בניגוד לכך, אין אני מקבל את התביעה בגין השכרת רכב, שכן אין זה נזק ישיר של התאונה המחייב השבת המצב לקדמותו.

סיכום לאור האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה בחלקה, כאשר הנתבע נמצא אחראי להתרחשות התאונה בשל חציית הצומת באור אדום ברמזור, ואילו לנתבע אחריות תורמת בשיעור של 35% בשל חציית הצומת במהירות גבוהה ובלתי סבירה לתנאי הדרך.

לפיכך, הנני מחייב את הנתבע לפצות את התובע בסכומים הבאים: בסך של 132,718 ₪ וכן בסך של 650 ₪ בגין שכר טרחת השמאי, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתם ועד לתשלום בפועל.