תביעת נזקי רכוש בגין תאונה עם אוטובוס

בית משפט לתביעות קטנות בבית שמש ת"ק 68215-02-19 חנקין נ' מקונן תיק חצוני: בפני כבוד הרשם בכיר בנימין בן סימון תובעת סופיה חנקין נתבעת אדנה מקונן א. רקע בפני תביעה כספית בגין נזק רכושי בעקבות תאונת דרכים. ב. טענות הצדדים 1. לטענת התובעת, ביום 8.11.18 כאשר נסעה ברכבה הנושא מספר רשוי 52-937-66 (להלן: "הרכב הנפגע"), הגיח לפתע רכב הנושא מספר רשוי 52-275-79 (להלן: "הרכב הפוגע") ופגע ברכב הנפגע בחלקו האחורי (להלן: "התאונה"). 2. התובעת צרפה לכתב תביעתה חוות דעת שמאי רכב מיום 18.11.18 לפיה נקבע סך נזק בעלות של 4,191 ₪ לרכב הנפגע. עלות שכר הטירחה שוקללה לגובה של 435 ₪. לדידה של התובעת, אף נגרם לה נזק בדמות הוצאות נסיעות, טלפון, דואר ביזבוז זמן וטירחה בעלות של 1,000 ₪. 3. לטענת התובעת, הרכב הפוגע הוא בבעלות הנתבעת. על כן עותרת התובעת לפיצויים בסך של 5,629 ₪. ג. ההליכים שבפניי 4. ביום 3.6.19 היתקיים דיון במעמד התובעת בלבד, התברר כי הנתבעת לא זומנה כדין ועל כן ניתנה החלטה בסופו לזמן את הנתבעת במסירה אישית.

גרסת התובעת: "ביום 3.6.19 היתנהל דיון במעמד צד אחד. נהגתי ברכב פרטי שלי בכביש 38, מכללה לאומית לשוטרים מדרום לצפון כביש 38. באותו יום הכביש היה עמוס דבר שבשיגרה. נסעתי במהירות נמוכה. הגיע רכב מאחורי ופגע ברכב שלי. (מדגימה באמצעות פלפונים). הרכב שלי מיצובישי בצבע אדום , רכב פוגע נסע מאחורי, בלמתי בגלל עומס תנועה , בלמתי והרכב ניכנס אחרי ופגע בי. באותו רגע אני לא רואה את הפגיעה מדובר בכביש ללא שול. רכב פוגע צמוד אחרי. ברגע ראשון שהיה שול רחב מצד ימין אותתי ימינה וזזתי לשול כאשר אני בטוחה שהרכב שפגע בי גם כן יפנה ימינה לשול יעצור אחרי להחליף פרטים. אני מבחינה אחרי שאני בשול מבחינה שהכביש ממשיך לנסוע על כביש 38 על כביש כיוון צפון אני ממשיכה אחריו עד כניסה לבית שמש צומת דרומית. כל הזמן אני בקשר רצוף עם הרכב. בצומת הרכב פונה ימינה ואני מזכירה שהכביש מאוד עמוס אין אפשרות לברוח. הרכב פונה ימינה ואני אחריו ימינה ומבחינה שהוא מנסה לעבור לנתיב שמאלי כאשר יש תנועה כבדה מכיוון צפון שמאלה שלהם לתוך בית שמש מאלץ את הרכב הפוגע לעצור בפניה ימינה אני נצמדת לרכב הפוגע צופרת לו מהבהבת באורות חזית של הרכב ואף בשלב מסוים עוד באותה פניה בסמוך לתחנת אוטובוס נימצאת בסמוך לאוטו הפוגע מבחינה בבחור צעיר בן העדה האתיופית ולידו עוד בן מהעדה האתיופית בסופו של דבר הנהג ברח עם הרכב אחרי שמספר פעמים אני מבקשת שיעצור בצד תוך כדי שאני מהבהבת עם פנסי חזית. מציגה דו"ח שמאי ותיקון וקבלה בהתאם לדוח שמאי. מציגה צלום שני שיקים של שמאי ומוסך. התביעה 5,629 ₪. " גרסת הנתבעת: אני הנהגת היחידה ברכב שלי ואף אחד לא נוהג ברכב שלי.

...

גרסת התובעת: "ביום 3.6.19 התנהל דיון במעמד צד אחד. נהגתי ברכב פרטי שלי בכביש 38, מכללה לאומית לשוטרים מדרום לצפון כביש 38. באותו יום הכביש היה עמוס דבר שבשגרה. נסעתי במהירות נמוכה. הגיע רכב מאחורי ופגע ברכב שלי. (מדגימה באמצעות פלאפונים). הרכב שלי מיצובישי בצבע אדום , רכב פוגע נסע מאחורי, בלמתי בגלל עומס תנועה , בלמתי והרכב נכנס אחרי ופגע בי. באותו רגע אני לא רואה את הפגיעה מדובר בכביש ללא שול. רכב פוגע צמוד אחרי. ברגע ראשון שהיה שול רחב מצד ימין אותתי ימינה וזזתי לשול כאשר אני בטוחה שהרכב שפגע בי גם כן יפנה ימינה לשול יעצור אחרי להחליף פרטים. אני מבחינה אחרי שאני בשול מבחינה שהכביש ממשיך לנסוע על כביש 38 על כביש כיוון צפון אני ממשיכה אחריו עד כניסה לבית שמש צומת דרומית. כל הזמן אני בקשר רצוף עם הרכב. בצומת הרכב פונה ימינה ואני מזכירה שהכביש מאוד עמוס אין אפשרות לברוח. הרכב פונה ימינה ואני אחריו ימינה ומבחינה שהוא מנסה לעבור לנתיב שמאלי כאשר יש תנועה כבדה מכיוון צפון שמאלה שלהם לתוך בית שמש מאלץ את הרכב הפוגע לעצור בפניה ימינה אני נצמדת לרכב הפוגע צופרת לו מהבהבת באורות חזית של הרכב ואף בשלב מסוים עוד באותה פניה בסמוך לתחנת אוטובוס נמצאת בסמוך לאוטו הפוגע מבחינה בבחור צעיר בן העדה האתיופית ולידו עוד בן מהעדה האתיופית בסופו של דבר הנהג ברח עם הרכב אחרי שמספר פעמים אני מבקשת שיעצור בצד תוך כדי שאני מהבהבת עם פנסי חזית. מציגה דו"ח שמאי ותיקון וקבלה בהתאם לדוח שמאי. מציגה צילום שני שיקים של שמאי ומוסך. התביעה 5,629 ₪. " גרסת הנתבעת: אני הנהגת היחידה ברכב שלי ואף אחד לא נוהג ברכב שלי.

לסיכום, הנתבעת אחראית לתאונה והיא תפצה את התובעת בסכומים הבאים: נזק בהתאם לקביעת שמאי סך של 4,194 ₪ שכר שמאי 435 ₪; הוצאות שונות סך של 1,000 ₪ בסה"כ 5,629 ₪.

עניינה של התביעה שלפניי, ניזקי רכוש שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים שהתרחשה בעקומה.

יותר סביר בעיניי, כי אמנם, האוטובוס, ביקש לקחת את העקומה באופן רחב יותר, וכאשר הבחינו הרכבים זה בזה (וכאן מסכימה אני עם עמדת ב"כ הנתבעים, כי בעצם העובדה שהאוטובוס נמצא על הנתיב הנגדי, לא ניתן להבחין מבעוד מועד), הרי ששני הרכבים ביקשו להיתחמק מהתאונה ושניהם סטו, כל אחד לכיוון שסבר, כי ימנע נזק, האוטובוס לכיוון ימין ונהג התובע לכיוון שמאל ולכן גם פגע עם חזית רכבו באוטובוס.

...

למרות מסקנות הבוחן, הנני סבורה, כי יש בראיות הצדדים כדי להטות את הכף באופן שבו בסופו של דבר יש להעדיף את גרסת נהג התובע על פני גרסת נהג האוטובוס.

מסקנה זו מתיישבת גם עם מיקומו של האוטובוס על הכביש לאחר התאונה.

שעה שגרסת נהג התובע סבירה ונתמכת בעדות נוספת, לעומת גרסת הנתבע באשר לגורם התאונה, שהוא גורם שנראה היה לו בלתי טבעי ונראה פחות סביר בעיניי נוכח הפגיעות, מצאתי מקום להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעים ודין התביעה להתקבל לפיכך.

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי רכוש לרכב עקב תאונת דרכים ביום 23.9.20 בין רכב פרטי לאוטובוס.

...

הוראות סעיף 68 לפקודת הנזיקין הקובע כדלקמן: "(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; ..." לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בתמונות, ובחנתי הגרסאות היטב החלטתי לקבוע כי האחריות לקרות התאונה ונזקיה תחולק באופן הבא : 85% על התובע ו15% על נהג האוטובוס וזאת מנימוקים הבאים: גרסת נהג האוטובוס הועדפה בכל הנוגע לנסיעת התובע לאחור, והגעתו בזווית אל מול נתיב האוטובוס, גרסה זו עולה בקנה אחד עם מכלול הראיות ובכללן העדויות ומכלול המובא בפני בית המשפט, ובשיקול ההסתברות במאזן ההסתברות בדין האזרחי .

(ש 18, 24 עמ' 1 לפרוטוקול ) אני קובע כי אין מדובר רק בתחילה אלא בתמרון מהיר לאחר שחלף נהג המונית התובע על פני הפנייה המבוקשת להורדת התלמיד .

לאור האמור : · הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,863 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד פסיקתם.

· נוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪, הוצאות חוות דעת מומחה בסך 1,170 ₪ וכן אגרת בית משפט כפי ששולמה.

תביעה בגין ניזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים מיום 26.04.2020.

לשיטתה לפני התאונה הצליחו לעבור במקום גם אוטובוס וגם רכבים פרטיים מבלי שאלה פגעו ברכבה.

...

כבר נפסק, כי הימנעותו של צד מגילוי ראיה (או זימון עד שבשליטתו) יכול שתביא את בית המשפט לידי מסקנה, כי אילו הוצגה אותה הראיה, זו הייתה פועלת לרעתו (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד ל(1) 736, 760 (1980) ר' בנוסף ע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א 455/88 חדד נ' א. דהן חברה לבניין בע"מ, פ"ד נה(5) 655 (1991)).

התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי.

על כן אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 2,173 ₪ - (60% מסכום התביעה – 3,621 ש"ח).

תביעה בגין נזק רכוש לרכב שניגרם לרכב התובעת בעטיה של תאונה מיום 16.09.18 (להלן: "התאונה").

כן טען כי מיד עם חציית הצומת הבחין במרקוביץ' שניכנס לנתיב נסיעתו מימין באופן שאילץ אותו לבצע סטייה חדה לשמאל על מנת למנוע היתנגשות בין האוטובוס לבין מרקוביץ'; לטענת מרקוביץ', הוא כלל אינו קשור לתאונה ואך עצר על מנת לסייע לבניה"ז פרידמן, לאחר שזיהה כי הם מוכרים לו. מטעמו של מרקוביץ' העידה גם הגב' סאלי אבו פול, שישבה לצידו בעת התאונה והעידה כי בהתקרבם לצומת האט מרקוביץ' לקראת הפנייה ימינה וכי רק כ- 20 שניות לאחר שכבר השלים את הפניה עצר כאשר הבחין בתאונה שהתרחשה מאחוריהם.

...

מקובלת עלי טענת הנתבעים 1- 2 לפיה מיקומו של הרכב האפור מלמדת כי לא יתכן שרכב התובעת נמצא בנתיב השמאלי עובר לתאונה.

עוד בעניין זה, אבאר כי איני מקבל את טענת מרקוביץ' לפיה גרסתו זוכה לחיזוק מאת בניה"ז פלדמן, וזאת מכמה טעמים: ראשית, בניה"ז פלדמן העידו בהגינות והבהירו כי לא ראו את שאירע עובר לתאונה ולמעשה כלל לא הבחינו בסטיית האוטובוס, לא כל שכן בסיבה שבעטיה נדרש לסטות, אלא לאחר שפגע בהם (ראה עמ' 6 ש' 6 - 13 וכן בעמ' 9 ש' 7 - 11 לפרוטוקול); שנית, כאמור, גרסה זו אינה מתיישבת עם הממצאים האובייקטיביים שפורטו לעיל; שלישית, היות ועדותם של בניה"ז פלדמן אינה מתיישבת גם היא עם הממצאים העובדתיים לעניין מיקומם בעת התאונה (כפי שהובהר לעיל), התרשמתי כי אינם זוכרים את פרטי האירוע במדויק (שכן, התאונה אירעה כשלוש שנים וחצי לפני שמסרו את עדותם) באופן שיש בו כדי להפחית ממשקל עדותם (ודוק, כי בטופס ההודעה שמסר פלדמן, אין כל זכר למרקוביץ' וחלקו באירוע); רביעית, העובדה כי בין בניה"ז פלדמן ומרקוביץ' היכרות מוקדמת, יש גם בה כדי להשליך על משקל עדותם, ככל שזו באה לסייע בידי מרקוביץ' - בייחוד כאשר גרסה זו של מרקוביץ' ופלדמן סותרת את העולה מתוך התשתית הראייתית שבפני.

בהקשר זה אציין כי די בעובדה שיאסו מציין בטופס ההודעה כי מרקוביץ' נכנס לנתיב נסיעתו, על מנת לאיין הטענה בדבר עדות כבושה, או הרחבת חזית אסורה, ואל לו למרקוביץ' לבנות את הגנתו אך על השמטת פרט זה. לאור כל האמור לעיל, אני מוצא כי גרסת הנתבעים 1- 2, ע"פ עדותו של יאסו, עדיפה - שעה שהיא תואמת את הממצאים העובדתיים העולים מתוך הראיות שהוצגו בפני.

אחריות הנתבעים 1- 2 בגרימת התאונה - יחד עם זאת, איני מקבל את טענת הנתבעים 1- 2 לפיה התאונה הייתה בלתי נמנעת אך בשל התנהגותו של מרקוביץ'.

סיכומו של דבר - התביעה מתקבלת; על הנתבע 4 לשאת ב- 80% מנזקי התובעת ואילו על הנתבעים 1- 2 לשאת ב- 20% מנזקי התובע; לפיכך, הנתבע 4 ישלם לתובעת בעבור נזקיה הישירים סך של 27,326 ₪, בתוספת החלק היחסי בהוצאות המשפט, בהתאמה: סך של 683 ₪ אגרת בית משפט, סך של 720 ₪ בעבור שכר בטלת עדי התובעת, כפי שנפסק בדיון וכן שכר עו"ד בסך של 3,995 ₪; ואילו על הנתבעים 1- 2 לשלם לתובעת בעבור נזקיה הישירים סך של 6,832 ₪, בתוספת החלק היחסי בהוצאות המשפט, בהתאמה: סך של 171 ₪ אגרת בית משפט, סך של 180 ₪ בעבור שכר בטלת עדי התובעת, כפי שנפסק בדיון וכן שכר עו"ד בסך של 999 ₪; הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.