תביעת נזקי רכוש בגין פגיעת אוטובוס בדלת רכב

לפניי תביעה לחיוב בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

הפגיעה של האוטובוס ברכב התובע לא יכולה הייתה לגרום לנזקים הן באיזור התפר שבין הדלתות השמאליות של רכב התובע, הן למראה השמאלית והן לכנף השמאלית הקדמית ברכב התובע.

...

לגבי המחלוקת לגבי היתכנות הנזקים, הרי שאיני מאשר את כל הנזקים משום ששוכנעתי כי הנזקים שנגרמו לדלתות השמאליות של רכב התובע אינם קשורים בתאונה וסביר כי נגרמו מוקדם יותר לאירוע.

מאחר שהנזק שנגרם לרכב התובע נתמך בחוות דעת שמאי והנתבעת לא הציגה שומה נגדית, הרי שאני מאשר אותם, למעט הנזק באזור הדלתות השמאליות של רכב התובע.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 9.1.

בפניי תביעה כספית בגין נזק רכוש.

אגב הפניה, הגיחה הנהגת מימינו ופגעה עם רכבה באוטובוס, בחלקו המרכזי, בדלת תא המטען.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים מצאתי כי דין התביעה להידחות.

אני מקבל כמהימנה את עדות הנתבע לפיה בעת שעמד בעצור בטרם הפניה שמאלה, לא היה כל רכב משמאלו.

לאור כל האמור, לא עמד התובע בנטל ההוכחה המוטל עליו כנדרש בהליך אזרחי לשם הוכחת תביעתו ומשכך דינה להידחות.

תביעה ותביעה שכנגד – קטנות בגין נזק רכוש לרכב בתאונת דרכים.

בכתב התביעה נטען כי רכב התובע עצר בצידי המדרכה; הנהגת ברכב התובע , (הנהנית") פתחה את הדלת על מנת להרים בקבוק של התינוקת שנפל, תוך כדי שהיא מתכופפת כשהדלת כבר פתוחה עצר אוטובוס הנתבעים במקביל לרכב התובע ונצמד אליו ותוך כדי פתיחת דלת אחורית של האוטובוס פגר בחלקו השמאלי של רכב התובע.

על פי גרסת הנתבעת, כשהאוטובוס היה מקביל לרכב התובע, פתחה הנהגת את הדלת האחורית שמאלית לרווחה ובאופן פיתאומי והדלת פגעה בחלק האחורי של האוטובוס.

...

לסיכום- אחריותה של הנהגת נובעת מיצירת הסיכון שנוצר עקב הפרת האיסור לפתוח דלת אחורית שמאלית, ואחריותו של הנהג מעוגנת בכך שלא שם לב כי דלת רכב התובע פתוחה ובחר לפתוח את הדלת האחורית של האוטובוס תוך גרימת התאונה.

סבורני כי במצב זה צודק לחלק את האחריות באופן שווה.

התובע ישלם לנתבעת 3,526 ₪.

לטענת הנתבעת, התובעת לא מסרה גרסת אמת בכתב התביעה וכי במהלך עדותה בבית המשפט התברר, כי היא נפגעה כשישבה ברכב חונה בחניה מותרת, ועוד בטרם יצאה ממנו, אוטובוס פגע בדלת של הרכב שהייתה פתוחה.

יתרה מכך, אביה של התובעת דווח לנתבעת על ארוע התאונה (ראו: מוצג נ/4), ואף הוכח בפניי כי הוגשה תביעה נגדו לתשלום פיצויים בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לאוטובוס עקב ההיתנגשות בין הרכבים (ראו: מוצג נ/1).

...

המומחה הסביר, כי כל השיקולים שנמנו במצטבר הובילו למסקנה, שלתובעת לא נותרה נכות רפואית צמיתה בתחום האורתופדי עקב התאונה נשוא התביעה.

הפיצויים לאחר שעיינתי בסיכומים, במסמכים לרבות חוות דעת מומחה ביהמ"ש ובכתבי הטענות, אני נותנת את פסיקתי כדלקמן: בנסיבות בהן לא נגרמה לתובעת נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה, ברי כי אין לפסוק לה פיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד, עזרת צד ג' לעתיד, או הוצאות לעתיד.

סוף דבר את הסכום שנפסק בסך 14,800 ₪, בצירוף 11% שכר טרחת עו"ד ומע"מ כחוק, וכן החזר אגרה ששולמה על ידי התובעת, תשלם הנתבעת 2 לתובעת, באמצעות בא-כוחה, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

לפניי תביעה לחיוב הנתבעת בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש והפסדים שנגרמו לתובעת על רקע תאונת דרכים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים תאונת הדרכים ארעה ביום 01.04.2022 בין כלי רכב, מסוג מכונית פרטית, שבעת התאונה היה בבעלות התובע ונהוג בידיו (להלן: "הפרטית"), ובין כלי רכב, מסוג אוטובוס שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

לטענת התובע, הוא ניסה כמה שיותר להיצמד לשמאל כדי לחמוק מהאוטובוס, אך ללא הועיל, ועם התקדמותו של האוטובוס פגע האוטובוס בדלת הימינית הקדמית של הפרטית.

דיון והכרעה על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל חלקית, באופן שנהג האוטובוס יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 40% ואילו התובע יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 60%, ובהפחתת ראש הנזק " הפסד ימי עבודה" ו-עגמת נפש", מהנימוקים וכפי המפורט להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976: בראש ובראשונה אומר כי לאחר שהתובע סיפק את המועד והשעה המדויקים בהם התרחשה התאונה נראה כי הנתבעת חזרה בה מטענתה כי האוטובוס לא היה מעורב בתאונה.

...

עתה לאחר שמיעת העדויות ולאחר שעיינתי בכל החומר המונח לפניי, לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתובענה.

בהקשר זה אומר כי איני מקבל את טענת הנתבעת לעניין שווי הפרטית בסך 20,967 ₪, מאחר שאינו מגובה בכל אסמכתא ולא מבוסס הערכה של שמאי רכב.

איני מקבל את ראש הנזק הפסד ימי עבודה.

סיכום אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: 12.1.