פתח דבר
בפניי תביעה בגין נזקים אשר נגרמו לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים מיום 7.9.2018 בה היו מעורבים רכב שבבעלות התובעת ורכב בו נהג הנתבע 1 והיה מבוטח על ידי הנתבעת 2.
הנזק אשר נגרם לתובע
בסעיף 7 לכתב התביעה פירט התובע את נזקיו הנטענים, העולים לסך כולל של 193,149 ש"ח, על פי הפרוט הבא:
ערך הרכב בנכוי שרידים שהתקבלו: 151,918 ש"ח
שכ"ט שמאי: 2,000 ש"ח.
רכב חלופי לתקופה של שבעה חודשים: 18,431 ש"ח.
עלות גרר: 800 ש"ח.
ביזבוז זמן ועוגמת נפש: 20,000 ש"ח.
יצויין, כי בסיפא של סיכומיו העמיד התובע את הפצוי הנטען עבור רכב חלופי על סך של 105,320 ש"ח, לפי חישוב של 40 חודשים מיום התאונה ועד למועד הגשת הסיכומים.
...
המחלוקות המצריכות הכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושמעתי אותם ואת העדים מטעמם בדיון שהתקיים בפניי, אלו הן לטעמי השאלות המצריכות הכרעה:
האם קיימת לנהגת התובע אחריות כלשהי להתרחשות התאונה.
לאחר ששקלתי את השיקולים הרלבנטיים השונים, אני סבור כי לאור התנהלותו של המבוטח ומסירת ההודעה הכוזבת על ידו, ומטעם זה לבדו, נכון להפחית 20% מתגמולי הביטוח החלים על הנתבעת 2.
בדומה, ומשההודעה לצד שלישי שהגישה הנתבע 1 התקבלה באופן חלקי, אני מחייב את הצד השלישי (שהיא גם הנתבעת 2) לשלם לנתבע 1 הוצאות בסך כולל של 15,000 ש"ח.
לאור קביעה זו, ולשם הנוחות, אני קובע כי הנתבעת 2 תשלם לתובע הוצאות בסך 20,000 ש"ח, ולנתבע 1 הוצאות בסך 9,000 ש"ח.
בנוסף זכאים הצד השלישי התובע להחזר אגרת המשפט אשר שולמה על ידם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום כל חלק ממנה ועד היום.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ואת ההודעה לצד שלישי באופן חלקי, ומחייב את הנתבעים לשלם את הסכומים הבאים:
הנתבע 1 ישלם לתובע סך 42,675 ש"ח, בצירוף 30% ממלוא אגרת המשפט אשר שולמה על ידו כאמור כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלום כל חלק ממנה ועד היום.
