תביעת נזקי רכב בתאונת דרכים ללא מחלוקת באחריות

לפניי תביעה על סך 171,177 ש"ח לפצוי בגין נזק לרכב שניגרם בעקבות תאונת דרכים.

אין מחלוקת שהאחריות לתאונה רובצת כולה לפתחו של הנתבע 2, אשר נהג ברכב שפגע ברכב המבוטח על-ידי התובעת.

...

לסיכום אעיר, כי הנתבעת 1 לא הציגה תשתית כלשהי לאפשרות שהייתה לה להפחית את חבותה בשל טענתה בדבר אי-דיווח על התאונה או העדר שיתוף פעולה מצד המבוטח או הנהג.

סוף דבר, התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובעת, באמצעות הנתבעת 1, סך של 171,177 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (29.10.2020).

מבוא עסקינן בתביעה לתשלום נזק שניגרם לרכבו של התובע בתאונת דרכים מיום 02.03.20.

הנתבעת נטלה אחריות לתאונה והציעה לתובע לתקן את רכבו במוסך הסדר השייך לה. לאחר ביצוע התיקון נבדק הרכב ע"י שמאי מטעם התובע והתגלו ליקויים משמעותיים בתיקונים שבוצעו ונזקים שלא תוקנו.

הנתבעת אישרה כי אין מחלוקת בשאלת האחריות.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את נזקיו הנתבעים - סך של 4,797 ₪ בגין נזקים ישירים, סך של 3,800 ₪ בגין ירידת ערך וסך של 400 ₪ בגין שכ"ט שמאי.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,200 ₪ בגין החזר הוצאות עדות השמאי מטעמו, סך של 769 ₪ בגין החזר אגרת תביעה ששולמה וסך של 2,000 ₪ (כולל מע"מ) בגין החזר הוצאות שכ"ט עו"ד. הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לפניי תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים מיום 7.4.16, בה היה מעורב רכב הנתבעים, כך על פי הטענה.

תמצית העובדות ועיקר טענות הצדדים תאונת הדרכים הנטענת אירעה ביום 7.4.16 בשעה 12:00 לערך, בין כלי רכב מסוג ב.מ.וו, מס' רשוי 6280216, אשר בעת התאונה היה בבעלות התובע, לבין כלי רכב מסוג משאית גרר, מס' רשוי 1085674, אשר בעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 3 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לניזקי צד ג'.

לטענת התובע, הגם שלא הייתה מחלוקת בשאלת האחריות לקרות התאונה, מבטחת הרכב, היא הנתבעת 2, דחתה את דרישת התובע לפצוי בגין נזקיו.

...

בסיכומם של דברים, שוכנעתי כי לא עלה בידי התובע להטות את מאזן ההסתברות לטובתו באופן שיאפשר לקבוע כי מדובר בנזקים שהתהוו בתאונה עם רכב הנתבעים, עליה דיווח.

לטעמי, בהינתן כל האמור לעיל, מסתבר יותר כי הנזקים ברכב לא נגרמו באירוע כמתואר.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעות 1-2 נדחית.

בפני תביעה לפצוי בגין נזק שניגרם לרכב בתאונת דרכים.

לטענת המוסך, אין מחלוקת בדבר אחריותו של נהג הנתבעת לתאונה, שכן הנתבעת שילמה לבעל הרכב סכום שאינו שנוי במחלוקת.

...

יחד עם זאת, כל הדברים האלה נאמרו כאמרת אגב - "אוביטר", מאחר שבסופו של דבר לא נדרשה הכרעה בעניין זה. מעבר לכך, בצד דבריה על הדין הרצוי, ציינה כב' השופטת ברק ארז כי ישנו הדין המצוי, ולכן, כל עוד לא ישונה סעיף 22, ספק אם ניתן לערוך הבחנה כזו: "המחאת פירות התביעה היא, למעשה, המחאה של חיוב חדש הנובע מפסק דין. על הגיון זה מבוססת הגשתן של תביעות שיבוב על-ידי חברות ביטוח. דווקא על רקע בחירתו של המחוקק לכרסם בסעיף 22 במסגרת הסדרים פרטניים – אם בעניין פשיטת רגל (סעיף 21 לפקודת הנזיקין), אם בעניין הורשת זכויות תביעה במקרה שבו הניזוק נפטר (סעיף 19 לפקודת הנזיקין) ואם בהקשר של תביעות שיבוב כאמור לעיל – הימנעותו מלעשות כן בעניינן של חברות קשורות היא בעלת משמעות, ועלינו להיות קשובים לה. בהתחשב בתוצאה שהגענו אליה נוכל להותיר את השאלות הכרוכות בכך לעת מצוא. אין ספק שייטב לכול אם הסוגיה תזכה להסדרה בהירה בחקיקה." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).

לאור כל האמור, אני קובעת כי המחאת הזכויות, שמכוחה הגיש המוסך את התביעה נשוא דיוננו, היא המחאת זכות אסורה לאור סעיף 22 לפקודת הנזיקין.

אשר על כן, טענת הסף מתקבלת והתביעה נדחית.

לנוכח השלב בו נדחית התביעה, המוסך יישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד לנתבעת, בסכום כולל של 10,000 ₪.

מעוז סאסי 302968847 הכשרה היישוב חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ע. עודה ואח' פסק דין לפניי תביעה כספית על סך של 140,956 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעים 1-3, לתשלום בגין תיקון הנזקים שנגרמו לרכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב.

משכך, הם ויתרו על חקירת המצהירים וסיכמו את טענותיהם בעל פה. גדר המחלוקת מהמסמכים שהונחו בפניי, לרבות תצהירי הצדדים, אין מחלוקת בדבר אחריות הנתבע 2 מבוטחה של הכשרה לתאונה וכן בדבר גובה הנזק.

מן הכלל אל הפרט מכתב התביעה ותצהיר התובע עולה שהתביעה הוגשה מכוח המחאת הזכות שמסר הנתבע בידי התובע, לפיה המחה הנתבע לטובת התובע זכותו לקבלת כספים ו/או פיצויים ו/או כל זכות אחרת, אשר יגיעו לו מהנתבעים 2-3, עד לסך של 135,070 ₪, בגין הנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מהתאונה, לה אחראי הנתבע 2.

...

איני מקבלת טענת התובע לפיה, "פירות" העילה הנזיקית של הנתבע הבשילו מרגע שהכשרה אישרה את דרישות הנתבע לתשלום הפיצויים, שכן בהתאם לפרשת כספי, המחאת פירות התביעה היא, למעשה, המחאה של חיוב חדש הנובע מפסק דין, ובעניינו לא ניתן כל פסק דין שאת פירותיו על הכשרה לשלם לתובע.

המלומד ש. לרנר בספרו המחאת חיובים תשס"ב -2002, בעמ' 237 קובע: "הסעיף אינו חל על המחאת חוב המבוסס על פסק דין שניתן בתביעה נזיקית. משניתן פסק הדין, חדל החיוב הנזיקי להתקיים ונבלע בפסק הדין...ההוראה שבסעיף 22 עוסקת איפוא בהמחאה של זכות נזיקית בפרק הזמן שבין קרות מעשה העוולה לבין מועד הגשת התביעה , או במהלך קיום התביעה קודם למתן פסק הדין". מכאן, העובדה שדרישת הנתבע לפיצויים אושרה על ידי נציגת הכשרה בהודעתה מיום 6.7.21 (ת/1), בה היא מציינת כי בעת קבלת התביעה לא היו עיקולים על זכויות הנתבע בהכשרה וכי לא הייתה מניעה לבצע את התשלום לתובע או לנתבע, אין בה כדי לסייע לתובע ולעקוף את הוראות סעיף 22 הנ"ל. טרם סיום אציין כי בע"א 10217/16 ב.ת. ב. - בניני תעשיה באר-שבע בע"מ נ' ג'ינר (פורסם בנבו), בית המשפט העליון שב ובחן את הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין וקבע שאין לאפשר המחאת זכות תביעה נזיקית.

סוף דבר מכל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.