תביעת נזקי רכב בתאונת דרכים בכביש 444

רקע תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 24.1.18, בכביש 444.

בעדותה הראשית לפניי ציינה התובעת 2, כך (ראו פרוטוקול הדיון מיום 16.7.19, עמ' 1 ש' 11-16): "זה היה בכביש 444 לכיוון טירה. זה כביש צר. נסעתי, לפני נסע טנדר שבא לפנות שמאלה. מן הסתם עצרתי ומאחורי עמד הרכב שפגע בי, יונדאי גץ ירוק, הוא ניכנס בי בחוזקה בטמבון. אוטומאטית הפעלתי וינקרים, יצאתי מהרכב, ובאתי לקחת פרטים, ברגע הזה הוא התחיל להכנס ללחץ, הוא בא להכנס לרכב, רשמתי את מספר הרכב והוא נעלם לי. זה היה על פתק קטן, העברתי לסוכן ביטוח שלי באותו הרגע וזהו. אני לא ראיתי את הנהג מחוץ לאולם. אם הוא טוען שהוא לא מעורב בארוע, אני משיבה שהוא היה ברכב יונדאי גץ בצבע ירוק, הוא היה לבד, הוא לבש מדים של מתדלק." ואמנם, הפרטים שמסרה התובעת 2 בעדותה לפניי תואמים למידע שמסר הנתבע בחקירתו: הנתבע אישר, כי במועדים הרלבאנטיים לתאונה היה הבעלים של רכב יונדאי גטס ירוק, וכי אכן עבד כמתדלק, בתחנת דלק בכפר סבא, באופן המתיישב הן עם הפרטים שמסרה התובעת 2 בעדותה והן עם המיקום בו התרחשה התאונה.

...

לאור האמור, אני קובעת כי התובעות הרימו את הנטל להוכחת הנזקים שנגרמו להן בעקבות התאונה שבענייננו.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

כן ישלם הנתבע לתובעת 2 את הפסדיה המוכחים בגין התאונה, המסתכמים בסך 2,968 ₪.

בפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 13.11.13 בצומת כביש 444 עם כביש 5233 (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע, מספר רשוי 51-596-50 נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב נתבע 1 מספר רשוי 18-376-50 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1") המבוטח בנתבעת 2.

התובע תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים: "אני בעלים של רכב פרטי מסוג מאזדה שמספרו 51-596-50. ביום 13/11/13 נהגתי ברכב בכביש 444 והתקרבתי לצומת עם כביש 5233. הצומת הזו היא צומת מרומזרת והרמזורים פעלו. אני רציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי בצומת. אני נסעתי בכביש 444 בנתיב השמאלי, בדרכי חזרה מהעבודה, ורציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי, לכביש 5233. בכיוון נסיעתי היה רמזור שהיה בו אור אדום, לכן עצרתי וחיכיתי. כשהתחלף האור מאור אדום לאור ירוק, אז התחלתי לנסוע שמאלה כיוון נסיעתי בצומת, רציתי להגיע לתחנת דלק שנמצאת בצד שמאל לכביש 5233. כשהייתי בצומת פיתאום הגיע רכב בכביש 444 מול כיוון הנסיעה שממנו אני הגעתי בכביש 444, האור ברמזור כיוון נסיעת אותו רכב היה אור אדום ונהג אותו הרכב ניכנס לצומת באור אדום ופגע ברכב שלי בצד ימין ובצד ימין קדמי.אחרי התאונה הסתבר שמי שנהג ברכב היה רצון רונן והוא נהג ברכב שמספרו 18-376-50. הרכב של נתבע 1 היה מבוטחת בנתבעת 2.אחרי התאונה הגיע אמבולנס למקום התאונה. לא אני הזמנתי אלא אנשים שהיו שם הזמינו אמבולנס. לרכב שלי נגרמו נזקים. הגישו כתב אישום כנגד הנתבע 1 בתיק פל"א 506959/13 והוגש כתב אישום לבימ"ש לתעבורה בפ"ת וצרפתי העתק של המסמך המעיד על כך. לפי מיטב ידיעתי, עדיין הדיון באותו תיק פלילי של התעבורה עדיין לא הסתיים. לרכב שלי נגרמו נזקים. מפנה למסמכים שצרפתי לתביעה. הנזק לרכב שלי עפ"י חוות דעת שמאי מסתכם בסך של 20,569 ₪, שכ"ט שמאי 1,200 ₪ ובסה"כ מסתכם הנזק בסך של 21,769 ₪. מפנה למסמכים ולתמונות שצורפו. עד היום לא קיבלתי את סכום הנזקים שנגרמו לרכב שלי''

...

בחקירתו הנגדית על ידי נציג נתבעת 2 לשאלה "כמה נתיבים יש בכביש 444 בכיוון שממנו הגיע הרכב של נתבע 1?" השיב "לא יודע, לא בדקתי", לשאלה "ראית את רכב הנתבע לפני התאונה מגיע?" השיב "לא, רק מתי שהרכב הזה פגע ברכב שלי אז ראיתי את הרכב הזה, ממש סמוך לרגע שהוא פגע ברכב שלי", לשאלה "כשנכנסת לצומת לא הסתכלת אם באים רכבים ממול?" השיב "כן ראיתי. אני רוצה לומר לך שמהכיוון שממנו הגיע בסופו של דבר הרכב של נתבע 1 ראיתי ששם עמד אוטו וחיכה כי היה אור אדום", לשאלה "באיזה מקום עמד האוטו ממול?" השיב "בצד שמאל", לשאלה "איפה קרתה התאונה בתוך הצומת, בהתחלה, אמצע או בסוף הצומת? " השיב "באמצע הצומת בערך, כשאני הייתי כבר בסטיה שמאלה, כיוון נסיעתי", לשאלה "איפה נפגע הרכב שלך?" השיב "בצד ימין של הרכב שלי וכתוצאה מהתאונה הרכב שלי עף והנזקים כפי שפורטו", לשאלה "אני אומר לך שהרכב שלך לא נפגע בצד ימין אלא בחזית שלו" השיב "הרכב שלי נפגע בצד ימין בחלק הקדמי. יש חוות דעת שמאי ותמונות ואפשר להביא את השמאי לבימ"ש". עוד ציין התובע כי היו עמו עוד אנשים ברכב ולשאלה "כמה אנשים היו ברכב יחד אתך" השיב "שלושה אנשים". עד מטעם התובע, פיראס מוטלאק, תאר בעדותו את אופן התרחשות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן: "ביום 13.11.13 הייתי ברכב שבו נהג עודה חמזה. אני ישבתי במושבהקדמי ליד הנהג. נסענו והגענו לצומת מרומזרת והרמזורים פעלו כסדרם. בגלל שהיה אור אדום ברמזור כיוון הנסיעה שלנו וחמזה חיכה שהאור ברמזור יתחלף מאור אדום לאור ירוק, כי הוא רצה לפנות שמאלה כיוון הנסיעה שלו בצומת ולהגיע לתחנת דלק שנמצאת בצד שמאל של הכביש אחרי הפנייה שמאלה. כשהתחלף האור ברמזור מאור אדום לאור ירוק, נסענו וכשהיינו כבר באמצע הצומת, פתאום הגיע הרכב של נתבע 1 שנכנס לצומת באור אדום ופגע ברכב שנהג בו עודה חמזה מצד ימין, כלומר, בצד שבו אני ישבתי. אחרי התאונה, הסתבר שמי שנהג ברכב שפגע ברכב שלנו היה נתבע 1, רצון רונן. אחרי התאונה הגיע אמבולנס. היה עד לתאונה שנתן לנו את הפרטים שלו. זה אדם שאנו לא מכירים אותו. הוא היה שם וראה את כל התאונה ומסר את הפרטים שלו לתובע. שם העד הוא שוורץ מיכאל שהוא גר ברחוב שקד 2 קדומים. השם שלו מופיע בכתב האישום שהוגש על ידי מדינת ישראל נגד הנהג, רונן בן רפאל רצון בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה והוא ראה את המקרה ויכול להעיד". עד זה לא נחקר בחקירה נגדית על ידי נתבע 1 שנהג ברכב נתבע 1.

נחה דעתי כי זכורים היו להם כל פרטי התרחשות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתם בה אני נותנת אמון.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח בפניי בסך של 21,769 ₪.

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר אירעה ביום 13.7.2014 בכביש 444, צומת אחד דרומה ממחלף ג'לג'וליה.

...

מסקנה זו היא קלה יחסית, בהינתן עדותם של שני הנהגים האחרים; בהינתן טעייתה של הנתבעת 1 בדרך; ובהינתן נסיעתה בכיוון ההפוך מהנדרש, בקרבת צומת בו ניתן לבצע פניית פרסה.

משכך, אני קובע, כאמור לעיל, כי האחריות לקרות התאונה עצמה מוטלת על שכם הנתבעת 1, אולם אחריותה מגיעה רק עד נזקי המוקד הקדמי ברכב התובעים, שכן אין בכך ולא כלום עם פגיעת רכב הנתבע 2 ברכב התובעים מאחור, פגיעה שלא היתה מחויבת המציאות, ונבעה מנהיגה רשלנית של נהגת רכב הנתבע 2.

לאור כל האמור, ולאחר עיבוד הנתונים שבכתב התביעה ובנספחיו, אני מחייב את הנתבעים כדלקמן: הנתבעת 1 תשלם לתובעת 1 סך של 6,861 ₪, וכן חלק יחסי מאגרת התביעה בסך 112 ₪, וחלק יחסי משכ"ט עו"ד בסך 1,213 ₪, ובסך הכל: 8,186 ₪.

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעות בתאונת דרכים שארעה ביום 13.6.16 בכביש 444.

לטענת התובעות: "... נהג הרכב הניזוק נסע כדין בנתיב השמאלי בכביש 444 והתקרב לרמזור על מנת לפנות שמאלה. הנתבעת מס' 1 נסעה בנתיב שמימין לנתיב נסיעת הרכב הניזוק, אשר אינו מאפשר פניה שמאלה. הנתבעת מס' 1, אשר ביקשה לפנות שמאלה ברמזור מהנתיב בו נסעה ואשר, כאמור, אינו מאפשר זאת, 'חתכה' בפראות ובפתאומיות שמאלה לנתיב נסיעת הרכב הניזוק ופגעה בו בחלקו הקידמי ימני". עוד יש לציין כי על פי כתב התביעה: "לאחר התאונה הנתבעת מס' 1 הודתה באחריותה ואף חתמה על הודאה בחבות". לטענת הנתבעות: "ביום 13.6.16 בשעה 04:45 או בסמוך לכך, עת סיים הרכב הנתבע מעבר לנתיב השמאלי עובר לפניה שמאלה והחל להאט בפני צומת מרומזר, לפתע הגיח מאחור הרכב התובע במהירות ובחוסר זהירות, לא שמר מרחק, פגע ברכב הנתבע בצידו האחורי וגרם באחריותו ובאשמתו הבלעדית לתאונה". הנתבעות ביקשו להדגיש כי "הנזק לרכב הנתבע הנו מיזערי". באשר למסמך אשר צורף לכתב התביעה ובו, לכאורה, הודיה בחבותה של הנתבעת מס' 1 לתאונה, טענו הנתבעות, בין היתר: "המסמך נכתב באופן מגמתי, לא קריא ומידת האובייקטיביות שלו מוטלת בספק רב ולכן יש לייחס לו משקל נוצה, אם בכלל. כמו כן, המסמך הנו לאקוני, אינו ממצה, אינו מיפרט את נסיבות הארוע ו/או מצביע על חבות הנתבעים". מטעם התובעות העיד נהג הרכב בעת התאונה ומטעם הנתבעות העידה הנתבעת מס' 1.

...

אין בידי לקבל מסמך זה, אשר נערך למעלה משנה לאחר קרות התאונה ובאין תיעוד לנזקי רכב הנתבעות בזמן אמת.

גם מטעם זה, אני קובעת כי התאונה התרחשה כפי גרסת התובעות.

סוף דבר הנתבעות, באמצעות הנתבעת מס' 2, ישלמו לתובעות סך של 33,581 ש"ח ואגרת משפט כפי ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500₪, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בפניי תביעת כספית ע"ס 2,184 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 17.5.12.

המחלוקת אין חולק כי עובר לתאונה נסעה הפיז'ו אחרי הקיה באותו כביש ובאותו כיוון נסיעה.

...

מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעת, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבע בגין התאונה.

אין בידי לקבל טענה זו של הנתבע.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.