תביעת נזקי רכב בתאונת "פגע וברח" בסדר דין מהיר

לכתב התביעה צורף כנספח טופס הודעה על התאונה שנימסר לתובעת (מוצג ת/3) ובו נרשם כי מקום התאונה הוא "חנייה רמי ירושלים" וליד "תאור הארוע" נרשם: "נזק בחנייה של רמי לוי. משאית פגעה ברכב שלנו. בשיחה עם קצין בטחון יתן את הפרטים". וליד המילים "תאור הנזק לרכב המבוטח" נרשם: "אחורי". כתב ההגנה בסעיפים 7+6 לכתב ההגנה נרשם כך: "מבוטח הנתבעת מכחיש כל קשר לתאונה ולא ידוע לו דבר על כך; הנתבעת תתנגד לכל הרחבת חזית ו/או תיקון כתב התביעה בפרט בשל הטענה להיעדר מעורבות בתאונה. ניכר כי התובעת יצאה למסע דיג ומנסה להטיל על מבוטח הנתבעת נזקים שכלל אינם קשורים אליו". לכתב ההגנה צורף מיסמך מיום 10.2.16 מטעם חוקר פרטי הממוען לנתבעת (מוצג נ/1) שבתוכנו כתוב כך: "לבקשתכם פעלנו לקבלת טופס הודעה אודות התאונה בה הייתה מעורבת כביכול המשאית המבוטחת; שוחחנו עם סלמאן גרמש...ומוחמד גרמש...בעלי החברה והנ"ל ציינו כי לא ידוע להם על המקרה שכזה וכל עוד צד ג' לא מציג עדויות למעורבותם בארוע ופרטים אודות הנהג, אין בכוונתם להתייחס לכך ולדבריהם יש לדחות התביעה על הסף; לשיקולכם המשך פעילות". ראיות נוספות שהוצגו פרט לכתב התביעה ולכתב ההגנה הנ"ל ולנספחיהם הנ"ל, הוגשו בדיון בפניי מס' מסמכים נוספים ובנוסף העיד עד תביעה אחד (מר אברהם עמר, כנהג רכב מבוטח התובעת בשעת התאונה), כאשר הנתבעת בחרה שלא להעיד מטעמה כל עד. הכרעה כאמור לעיל, שוכנעתי להעדיף את גרסת התובעת, באשר למעורבות רכב הנתבעת בתאונה, על פני גרסת הנתבעת, המכחישה את מעורבות רכבה בתאונה.

ואלו נימוקיי, בתמצית הראויה לפס"ד בסדר דין מהיר: עד התביעה תיאר את היתרחשות הדברים הרלוואנטיים, כולל רגע התאונה וכולל נטילת פרטי רכב הנתבעת, ועדותו לא נסתרה ומצאתיה אפשרית וסבירה ומהימנה.

מצאתי בנסיבות לתת משקל גדול לעובדה שהנתבעת בחרה שלא להעיד כל עד מטעמה, למרות שיכולה הייתה להעיד מספר עדים רלוואנטיים: את משתמש או משתמשי רכב הנתבעת ביום התאונה, את הגורמים הנזכרים במסמך הנ"ל מוצג נ/1, ואף את החוקר הפרטי שערך את המסמך הנ"ל. אגב, במסמך זה לא נרשם, משום מה, אם שיחת או שיחות הטלפון שקיים החוקר הפרטי מטעם הנתבעת עם בעלי החברה המבוטחת אצל הנתבעת הוקלטו, ואם אלו אכן הוקלטו היה ראוי להציג ההקלטות ותמלולן, גם בשים לב ללקוניות הרבה של המדווח במסמך זה. ראוי להבהיר ולחדד: התובעת מייחסת למעשה לנהג רכב הנתבעת תאונה של פגע וברח.

...

ניתוח מכלול הראיות (לרבות המחדלים הראייתיים) הביאני למסקנה, לפיה טענת התובעת מסתברת יותר מאשר טענת הנתבעת.

לכתב התביעה צורף כנספח טופס הודעה על התאונה שנמסר לתובעת (מוצג ת/3) ובו נרשם כי מקום התאונה הוא "חנייה רמי ירושלים" וליד "תיאור האירוע" נרשם: "נזק בחנייה של רמי לוי. משאית פגעה ברכב שלנו. בשיחה עם קצין ביטחון יתן את הפרטים". וליד המילים "תיאור הנזק לרכב המבוטח" נרשם: "אחורי". כתב ההגנה בסעיפים 7+6 לכתב ההגנה נרשם כך: "מבוטח הנתבעת מכחיש כל קשר לתאונה ולא ידוע לו דבר על כך; הנתבעת תתנגד לכל הרחבת חזית ו/או תיקון כתב התביעה בפרט בשל הטענה להיעדר מעורבות בתאונה. ניכר כי התובעת יצאה למסע דיג ומנסה להטיל על מבוטח הנתבעת נזקים שכלל אינם קשורים אליו". לכתב ההגנה צורף מסמך מיום 10.2.16 מטעם חוקר פרטי הממוען לנתבעת (מוצג נ/1) שבתוכנו כתוב כך: "לבקשתכם פעלנו לקבלת טופס הודעה אודות התאונה בה הייתה מעורבת כביכול המשאית המבוטחת; שוחחנו עם סלמאן גרמש...ומוחמד גרמש...בעלי החברה והנ"ל ציינו כי לא ידוע להם על המקרה שכזה וכל עוד צד ג' לא מציג עדויות למעורבותם באירוע ופרטים אודות הנהג, אין בכוונתם להתייחס לכך ולדבריהם יש לדחות התביעה על הסף; לשיקולכם המשך פעילות". ראיות נוספות שהוצגו פרט לכתב התביעה ולכתב ההגנה הנ"ל ולנספחיהם הנ"ל, הוגשו בדיון בפניי מס' מסמכים נוספים ובנוסף העיד עד תביעה אחד (מר אברהם עמר, כנהג רכב מבוטח התובעת בשעת התאונה), כאשר הנתבעת בחרה שלא להעיד מטעמה כל עד. הכרעה כאמור לעיל, שוכנעתי להעדיף את גרסת התובעת, באשר למעורבות רכב הנתבעת בתאונה, על פני גרסת הנתבעת, המכחישה את מעורבות רכבה בתאונה.

עפ"י גרסת עד התביעה, שאני מקבלה כמהימנה, נהג רכב הנתבעת היה מודע היטב לכך שהיה מעורב בתאונה, וחרף כך ברח מהמקום.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

אני מציין זאת, לנוכח הפרקטיקה הידועה והרווחת בקרב תובעים ונתבעים בתיקי ניזקי רכב רגילים (תיקי פח בפח) להסתפק ברגיל בראיות זמינות וסטנדרטיות, שהנן בדרך כלל הודעות בכתב שמסרו המעורבים בתאונה וכן עדויות של נהגים ושל נוסעים ברכבם המעורבים.

עד התביעה, לפי עדותו, שמע (ביחד עם חבר שלו שהיה עימו במקום באותו זמן) בזירת התאונה ממאבטח מוכר של מועדון במקום כי האחרון ראה את רכב הנתבעים פוגע ברכב התובעת ובורח מהמקום.

...

בתיק שבנדון אין מנוס מקביעה, לפיה התובעת לא עשתה את המתבקש והמצופה ממנה, ולא הציגה ראיות ועדויות חשובות אפשריות וזמינות מבלי להסביר זאת, והדבר חייב להיזקף נגדה מבחינה ראייתית.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בשיעור 3,000 ₪.

לפניי תביעה בסדר דין מהיר שעניינה ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת במסגרת תאונת פגע וברח.

...

בהנחה שמר גת נסע ישירות לבית אשתו – ולא נטען לפניי אחרת – הרי שנתון זה מתיישב עם המסקנה כי הגיע לאזור בו אירעה התאונה הרבה לפני השעה הנטענת.

אדרבא, בנסיבות העניין אני סבור כי מסתבר יותר שלא כך הם פני הדברים, וכי ייתכן שמר גת אינו זוכר את האירוע הנטען (ולעניין זה אפנה לאמור בעמ' 4 שורה 34 לפרוטוקול) או שכלל לא שם לב לכך שפגע ברכבה של התובעת.

התביעה מתקבלת אפוא, במובן זה שהנתבעת 2 תשלם לתובעת, תוך 30 יום, את הסכומים הבאים: נזקי רכב התובעת כפי שהוערכו בחוות הדעת השמאית, בסך 16,139 ₪; עלות חוות הדעת השמאית בסך 1,200 ₪; שכר טרחת עו"ד בסך 2,850 ₪; סכום האגרה ששולמה על ידי התובעת.

התובעת מייחסת לנתבעת תאונת "פגע וברח". האם עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה? הליכים עקריים בתיק (לפי סדר כרונולוגי עולה של הופעתם בתיק) ביום 25.10.18 הוגש כתב התביעה המקורי.

התובעת לא קיימה את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי בסדר דין מהיר לגבי חובת ואופן גילוי וחשיפת ראיות שונות (חשובות ומרכזיות לכאורה) שהיו בידיה כבר בשלב הגשת התביעה.

לא סביר בעיני שהנתבעת הייתה מעורבת בתאונה הנטענת, תאונה שבה היתנגשה כביכול שוב ושוב עם רכבה ברכב התובעת החונה וגרמה לו נזק שלך אבדן כללי ותאונה שבעקבותיה ברחה מהמקום למרות שכביכול אדם נוסף ועלום שהיה בזירת התאונה (נוסף לעד העלום שכתב את הפתק) צעק לה/עליה, כנטען בתצהירה של התובעת.

...

לא הוכח אירוע התאונה הנטען ולא הוכחה מעורבות הנתבעת ו/או רכבה בתאונה ניתוח מכלול הטענות והראיות הביאני למסקנה, לפיה לא עלה בידי התובעת להוכיח את טענתה הבסיסית, לפיה אכן התרחש במציאות אירוע התאונה הנטען ולפיה רכבה של הנתבעת היה מעורב בתאונה מושא התביעה.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

לפניי תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 14,146 ₪ בגין ניזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובע 2 אשר בוטח על ידי התובעת כתוצאה מתאונה אשר ארעה ביום 28.6.22, בה היה מעורב רכב אשר היה מבוטח על ידי הנתבעת.

נומק שם, כי הכתוב בפתק שקול לאמירה ספונטאנית, הנאמרת בלהט ארוע מסעיר או חריג ומשכך - מהוה ראיה לאמתות תוכנו: "הפתק בעניינינו עונה לתנאי הרס גסטה. יותר מסביר להניח שהוא נכתב סמוך לבצוע המעשה; הוא מבטא ארוע מרגש ומסעיר: כותב הפתק היה עד לבצוע תאונה שגרמה נזק לרכוש, בלא שהנהג ברכב הפוגע עצר והשאיר פרטים. תאונת פגע וברח, בלא להשאיר פרטים או לדיווח למישטרה, היא עברה פלילית לפי סעיפים 62(4) ו-(7) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ותקנה 145(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. גם מטעם נפרד ועצמאי זה עסקינן בראיה קבילה. (שם, פסקה 11).

...

זאת בהצטבר לעובדה לפיה בקרבת מקום מבוצעות עבודות בכביש, מביאה למסקנה כי האופן שבו חנה הרכב, היה בו כדי לתרום לקרות התאונה.

מן המקובץ לעיל עולה כי נהג הנתבעת אחראי לתאונה בשיעור של 90%.

משכך, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 12,731 ₪ עבור נזק, בצירוף שכ"ט עורך דין והוצאות משפט בסך 4000 ₪, אגרה כפי ששולמה וכן שכר העדים אשר העידו לפני.