תביעת נזקי רטיבות בדירת דופלקס

טענות הצדדים עיקר טענות התובעים לטענת התובעים, ביום 8.9.04 רכשו מאת הנתבעת דירת דופלקס (להלן: "הדירה").

בעיניין זה, יצוין כי הבודק מטעם חברת ארד אשר ביצע החור בקיר הגבס וכך גם אינג' שפי שראה החור בקיר והצנור, לא מצאו ממצא של נזילה מאותו פקק צנור, אלא המליצו על ביצוע בדיקות שונות ביניהן, בעיניין צנור זה. סוף דבר לאור כל האמור, הגעתי כאמור לכלל דיעה, כי התובעים לא הוכיחו ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי כי ניזקי הרטיבות נשוא התובענה נגרמו בעטיה של נזילה מפקק שירות של קולטן הביוב ולא מסיבות אחרות, כמו הצפת הדירה בעקבות פצוץ דוד המים החמים של השכן ו/או מקורות נזילה אחרים.

...

מכל מקום, סמיכות הזמנים בין אירוע פיצוץ דוד המים החמים וגילוי הרטיבות בדירה מחד, ומאידך השנים הרבות (9!!) שחלפו מאז איכלוס הדירה וגילוי הרטיבות, בהחלט יכולים להתיישב עם המסקנה כי הרטיבות בדירה ו/או חלקה הארי נגרמה דווקא כתוצאה מפיצוץ הדוד וההצפה.

בעניין זה, יצוין כי הבודק מטעם חברת ארד אשר ביצע החור בקיר הגבס וכך גם אינג' שפי שראה החור בקיר והצינור, לא מצאו ממצא של נזילה מאותו פקק צינור, אלא המליצו על ביצוע בדיקות שונות ביניהן, בעניין צינור זה. סוף דבר לאור כל האמור, הגעתי כאמור לכלל דעה, כי התובעים לא הוכיחו ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי כי נזקי הרטיבות נשוא התובענה נגרמו בעטיה של נזילה מפקק שירות של קולטן הביוב ולא מסיבות אחרות, כמו הצפת הדירה בעקבות פיצוץ דוד המים החמים של השכן ו/או מקורות נזילה אחרים.

לפיכך התביעה נדחית.

מדובר בדירת דופלקס, בעלת שתי קומות, הממוקמת תחת גג בית משותף.

התובעת אישרה כי הנזילה מהגג גרמה לנזק (לא נזילה פעילה) בקירות הפנימיים של דירתה, אולם אינה תובעת נזק זה: "זה גרם נזק של 10 ס"מ מהגג בערך". לדברי התובעת, גם לאחר איטום גג הבניין נמשכו הנזילות והרטיבות בקומה התחתונה בדירתה.

...

התובעת הודתה כי חלחלו מים מתקרת גג הבנין המשותף וגרמו לנזקים אלה, אותם איננה תובעת בתביעה זו. אני סבורה שנציגי הנתבעות אשר נשלחו לדירת התובעת לא דאגו לביצוע בדיקות ראויות על מנת לאתר את מקור הרטיבות בקומה התחתונה.

בסופו של דבר שוכנעתי שהורם הנטל להוכיח כי הרטיבות שטופלה ע"י שתיוי בדירת התובעת מקורה בהימלטות מים מצנרת דלוחין ברצפת הקומה העליונה של הדירה, אירוע שאין חולק כי הוא מקרה ביטוח לפי הפוליסה.

אשר לנזקי התובעת, אני סבורה שהוכח, הן באמצעות החשבוניות/קבלות של שתיוי והן בעדות השמאי כי מדובר בשיעור הנזק לאשורו.

לחילופין, ישלמו לתובעת את סכום הצעת המחיר, בסך 7,900 ₪ +מע"מ. נוסף לאלה, אני מחליטה לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת, יחד ולחוד, בגין טרחה, עגמת נפש ואבדן הנאה מהדירה, 2,500 ₪.

לפניי תביעה על סך 198,714 ₪ בגין ניזקי רטיבות, תביעה שכנגד בסך 71,237 ₪, והודעה לצד שלישי נגד נציגות הבית המשותף ברח' בן צבי 59-61, גבעתיים (להלן: "הבנין" ו"הנציגות").

רקע התובעים והנתבעים שכנגד אירית ואריק פנט (להלן ביחד: "פנט"), הם בעלי דירת מגורים מספר 76 המצויה בקומה 19 וכן של דירה מספר 72 בקומה 18, שאוחדו לכדי דירת דופלקס (להלן: "דירת פנט").

ניזקי רטיבות שאינם של מה בכך בסלון הדירה מהוים מפגע של ממש ופוגמים ביכולת ההנאה בדירה.

...

לכן אני דוחה את טענות שבתאי שהמהנדס אורמן ניקה את שבתאי מאחריות או כי הרטיבות במעקה הפנימי קשורה לחיפוי החוץ.

הנציגות לא הוכיחה כי היא אחראית לפחות ממחצית שיעור הנזק (למעט הנזק שאינו נזק ממון), ולפיכך, ולמרות שבסופו של דבר קבע המומחה כי התיקון שבאחריותה קטן יותר ממה שהמומחה שיער מלכתחילה, אני מעמידה את חלקה על מחצית (למעט נזק שאינו נזק ממון).

סוף דבר בנוסף לסכומים שפסקתי לעיל, ישלמו שבתאי והנציגות לפנט, כל אחד מהם, את מחצית סכום אגרת בימ"ש בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י פנט ועד למועד התשלום ע"י שבתאי והנציגות.

הנתבעים מחזיקים דירה בת שני מפלסים בקומה השלישית.

לתביעה צורפה חוות דעתו של איתמר שטראוס מיום 7.7.20 , שהתייחסה בעיקר לניזקי התובעים בדירתם, באותה עת לא ניכנס לדירת הנתבעים, אולם כבר אז רשם בחוות דעתו כי מימצאי הרטיבות מצביעים על ליקוי משמעותי בדירת הנתבעים וכי "כמויות המים המטפטפות לדירות בורנשטיין הינן כה גדולות עד כי הינן חורגות מתחומי החדרים הרטובים בהם אמורה להיות מערכת איטום" (לכן גם הגיעו מים מרצפת דירת התובעים בקומה השניה לתקרת הדירה בקומה הראשונה שאף היא בחזקתם, ברם היא לא משמשת אותם באופן יום יומי, כי אם בלימוד של התובע ומדי פעם באירוח מי מילדיהם הנשואים).

...

עוגמת נפש לאחר ששמעתי את התובעים ונוכח התמונות שצורפו וכל ההליך המתמשך ואשר טרם הסתיים, אני אומדת את עוגמת הנפש של התובעים בסכום של 30,000 ₪.

סוף דבר לאחר ששמעתי את הצדדים ובמיוחד את שני המומחים – מר דודי אילוז ומר איתמר שטראוס, הגעתי למסקנה כי בהתאם להתחייבות הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה, הנתבעים לא קיימו חלקם ולא ביצעו את כל התיקונים הנדרשים בחדר האמבטיה שלהם, ולכן התובעים זכאים לשפעל מחדש את תיק ההוצל"פ לצורך אכיפת צו עשה המחייב את הנתבעים לתקן, בהתאם לאמור בחוות הדעת של דודי אילוז.

אני מורה למזכירות להעביר לתובעים באמצעות בא כוחם את מלוא הפיקדון שהופקד על ידי הנתבעים (30,000 ₪ על פירותיו), סכום זה יקוזז מחובם של הנתבעים בהתאם לפסק הדין.

הנתבעת, גב' חיה הר צבי (להלן: "הנתבעת"), הינה בעלת דירה מס' 12 שהינה דירת דופלקס המצויה בקומה השישית והשביעית של הבית המשותף, מעל לדירתו של התובע (להלן: "דירת הנתבעת" או "דירת הר צבי").

אין בדעתי לסקור את שלל העדויות וטענות הצדדים אלא ככל שהדבר נדרש לצורך דיון במחלוקות ובשאלות הטענות הכרעה, במסגרת תביעה זו. בהקשר זה יצויין כי טענות הנתבעת, בכל הנוגע לנזקים שנגרמו לדירתה, בשל עבודות מיותרות ו/או הוראות בלתי סבירות ובלתי נחוצות, שניתנו על ידי המומחה, אינן ממין העניין, בתביעה דנן שעילתה נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מנזקי רטיבות ונזילות בדירתו ואשר באו לידי פתרון, לאחר השלמת העבודות שבוצעו בדירת הנתבעת, בהתאם לחוות דעת המומחה.

...

בנסיבות העניין, אין בידי לקבל טענת הנתבעת כי תיקון הנזקים, טרם הגשת חוות דעת מטעמה, גרם לנזק ראייתי.

בנקודה זו אציין רק כי אין בידי לקבל טענת הנתבעת כי לא היה צורך בחוות דעת מהנדס פלדמן, אשר התבקש לבדוק מצב הרטיבות, בדירת התובע, כדי לאשר תחילת ביצוע התיקונים, מה שחורג ממומחיותו של השמאי.

סוף דבר, ראיתי לקבוע כי נזקי הרטיבות בדירת התובע, נגרמו כתוצאה מבעיות איטום ונזילות מהצנרת הפרטית בדירת הנתבעת וכן מנזילות מהצנרת הסולרית, העוברת בדירת הנתבעת.