נתבעת 2, חב' י. לרר הנדסה בע"מ, הנה חברה קבלנית לבצוע עבודות בניה אשר היתקשרה עם היזם בהסכם להקמת הבניין (להלן: "הקבלן").
נתבעים 3-4, ה''ה נאדר וסחר שיתי, הנם בני זוג, המתגוררים בקומה העליונה של הבניין, מעל דירת התובעים (להלן: "מישפחת שיתי" ו-"דירת שיתי" בהתאמה).
במסגרת התביעה עתרו התובעים למתן צו עשה זמני לפיו יחויבו הנתבעים לבצע עבודות לטפול בבעיית הרטיבות בדירה וכן לתשלום סך של 143,212 ₪ עבור נזקיהם הנטענים בעקבות הופעת הרטיבות בדירתם וזאת בגין עוגמת נפש, הפסד דמי שכירות ארנונה ו-ועד בית וזאת עד להשלמת העבודות לטפול בבעיית הרטיבות בהתאם למתווה שקבע מומחה בית המשפט.
במסגרת ניהול ההליך הגיש היזם הודעת צד ג' נגד הקבלן, והאחרון הגיש הודעת צד ג' נגד מישפחת שיתי, וזאת בטענה כי בעיית הרטיבות בדירה נגרמה בשל העבודות שביצעו במרפסת דירתם.
...
בניגוד לטענת הקבלן, כאילו משפחת שיתי ביצעה את עבודות השיפוץ במרפסת בשנת 2015, מהראיות שהוגשו במשפט מתחייבת המסקנה כי אותן עבודות בוצעו עוד בחודש 7/14.
אי לכך, בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי''ח-1958 עולה ומתחייבת המסקנה כי תביעת התובעת לא התיישנה.
לאור מכלול טענות הצדדים, לרבות הנימוקים כמפורט לעיל, אני מורה כדלקמן:
נתבעות 1-2, חב' גב ים ו-חב' לרר, תשלמה לתובעים, ביחד ולחוד, באמצעות בא כוחם, סך של 80,000 ש''ח.
נתבעים 3-4, משפחת שיתי, ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, באמצעות בא כוחם, סך של 20,000 ש''ח.
אני פוסק לתובעים הוצאות האגרה, הוצאות משפט ובנוסף לכך שכ''ט עו''ד בסך של 29,250 ש''ח (כולל מע''מ).