תביעת נזקי רטיבות בדירה עקב מרפסת לא מקורה

המערער הגיש תביעה שכנגד המורה למשיבים לתקן את הנזקים שנגרמו לדירתו ולבניין כתוצאה מהשיפוצים האגרסיביים שבוצעו בדירתם, לחייב את המשיבים בעלות בניית קירוי מעל מרפסת הגג בדירתם וכן לחייב את המשיבים בירידת ערך דירת המערער.

בחוות דעתו קבע המומחה כי בכל הנוגע לתקרת הסלון הרטיבות בתיקרת סלון המשיבים פסקה כתוצאה מכך שהמערער בנה לאחר הגשת התביעה במרפסת דירתו פרגולה מקורה.

נקבע כי כל עוד קיים הקירוי אין סיבה להורות למערער לבצע עבודות לאיטום ריצפת מרפסת דירתו.

...

לא מצאנו כי לא ניתן לו יומו בבימ"ש כנטען על ידו.

על כן, בסיכומו של דבר, לא מצאנו כי נפל בפסק הדין פגם המצדיק התערבות והערעור נדחה.

בשים לב למכלול הנסיבות, ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא והעובדה שהמערער תיקן את כל שנדרש, אנו מורים כי בהליך שבפנינו יישא כל צד בהוצאותיו.

עניינה של התביעה שלפניי, ניזקי רטיבות בדירת התובעים, אשר נגרמו לטענתם, כתוצאה מליקויי איטום בדירת הנתבע, הממוקמת מעל דירתם.

העובדה שמדובר ברטיבות הנובעת מצנרת הרכוש המשותף נלמדת מכך שהתלונות בנוגע לנזילות במרפסת השרות הנן תלונות מחודשי החורף בלבד, כאשר אם מדובר היה בנזק בצנרת דירתו של הנתבע, מדובר היה בנזק לאורך כל חודשי השנה.

מרפסת זו קורתה על ידי הנתבע ולטענתו, הגם שהמרפסת לא היתה אטומה כדבעי, הרי שכיוון שאין מים במרפסת, מקור הרטיבות כולה הוא בסדיקה שברכוש המשותף, כאשר בתמיכה לטענותיו אלו של הנתבע, הפנה הנתבע לכך שהגם שסלון דירת התובעים ממוקם אף הוא מתחת למרפסת, הרי שבסלון לא היתה רטיבות ואילו הרטיבות בחדר דומה לזו שבחדר הנוסף שלגביה ציין מומחה בית המשפט, כי מקורה ברכוש המשותף.

...

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לחייב את הנתבע בהוצאות סימליות בלבד.

ואולם, בשים לב לכך שהיתה רטיבות ישנה בצינור ארבע צול, אשר הצריכה תיקון בדירת התובעים, אם כי התיקון לא בוצע גם בחלוף שש שנים מאז התגלתה הרטיבות ובשים לב לכך שגם במרפסת דירתו של הנתבע היה ליקוי, אם כי מקובלת עליי טענתו, שעיקר הבעיה ברכוש המשותף, הרי שחלק מהבעיה היה בקירות המרפסת ולפחות באופן חלקי, אחראי הנתבע לבעיה זו, הגם שמדובר בליקוי שהחל ברכוש המשותף, לאורך המרפסת.

המומחה מטעם בית המשפט, בחוות דעתו הראשונה מיום 03.04.16, ציין את הרטיבות בכל חלקי דירה 78/1 והביע דעתו כי לאור נזילה מסיבית, המרפסת מהדירה מעל מחדירה מים לתוך הדירה ועל כן קבע כי יש לאטום אותה, אולם הביע דעתו כי אפשר שיש מספר מוקדי רטיבות ולכן יהיה מקום לבדוק לאחר איטום המרפסת בקומה מעל, אם יש מוקדי רטיבות נוספים ואז לטפל בהם.

לכאורה ניזקי הרטיבות שנגרמו עקב שפוע לא נכון זה, ניתן היה להטיל על התובעים, אולם אני סבורה כי במצב בו הדירות היו לא ראויות למגורים והרטיבות נגרמה ממקורות רבים, לא ניתן להבחין ולקבוע איזה אחוז ממנה נגרם כתוצאה מכל ליקוי ועל כן האחריות כולה לעניין ליקויי הרטיבות, מוטלת על הנתבעים.

המומחה מטעם התובעים בחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה הציע לגבי דירה 78/1, עלות של 12,000 ₪ לצורך בדיקת רטיבות, ייבוש ללא החלפת ריצוף ושיפור גמר בתחתית הקירות ולגבי דירה 78/2 לאותם רכיבים, עלות של 21,000 ₪.

עלויות אלה, אינן כוללות את הטיפול ברטיבות שמקורה בדירות בקומה השנייה, מאחר שעל מנת שיהיה טעם בתיקון הרטיבות הזו, יש לאתר את מקורה בדירות בקומה השנייה ועלה כי מטעמים כאלה ואחרים הדבר לא התאפשר והמומחה מטעם בית המשפט לא אמד במצב זה את עלויות התיקונים הללו.

מאחר שהתובעים הסכימו כי המרפסת לא בוצעה על ידי הנתבעים, אין מקום להוסיף עלות זו לפצוי.

...

התוצאה היא כי לדירה 78/1 התוספות והשינויים עומדים על 15,750 ₪ ולדירה 78/2 על 19,050 ₪.

הצדדים לא הביאו אסמכתאות לטענותיהם בעניין זה ומשיש לקבל את טענת הנתבעים כי הנטל להוכיח את התשלום מוטל על התובעים, אני מקבלת את טענת הנתבעים כי התובעים שילמו סכום של 24,725 ₪ כולל מע"מ בלבד.

סוף דבר הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעים את הסכומים כפי שנקבעו בסעיף 119 לעיל בקיזוז הסכום שנקבע בסעיפים 121 ו- 152 לעיל.

כמו כן, מאחר ודירת התובעת אינה מצויה כולה מתחת לדירת הנתבעת, אלא רק באופן חלקי, לא מן הנמנע כי ניזקי הרטיבות בדירת התובעת, ככל שהם קיימים, קשורים לדירה אחרת בבניין.

הנתבעת טוענת כי הנזילה לא נבעה אף פעם מהצנרת בדירתה, כי אם כולה מקורה בצנור הביוב המנקז את דירתה (13.3.23 עמ' 19 שורה 38, עמ' 20 שורות 4-6, 12-15, 23-26, עמ' 21 שורות 1-2, עמ' 23 שורות 3-17)- זאת כאמור בחוות דעתו המשלימה של המומחה קליגסברג.

המומחה קליגסברג מציין בפרק 'מימצאי הבדיקה' כי בדירת התובעת קיימים כתמי רטיבות, בלווי קילופי טיח וצבע, בפינה הצפון מערבית של תיקרת חדר השינה האמצעי (שהוסב לחדר שינה במקום המטבח המקורי) וכן באופן בולט ונרחב בתיקרת חדר האמבטיה, הצמוד לחדר השינה הנ"ל. בדירת הנתבעת ממוקמים חדר האמבטיה, המטבח ומרפסת השרות מעל ובסמוך לאיזורי הרטיבויות בדירת התובעת.

מדובר במים שנמלטו מדירת הנתבעת, כאשר היה על הנתבעת לפעול להקטנת הנזקים ולטפל בצנרת הישנה ובבעיית האיטום בדירתה, אולם למרות שהבעיה שבה וחזרה, הרי רק לאחר הגשת התביעה בחודש פברואר 2020, ביצעה הנתבעת תיקונים של נזילות ודליפות בחדר האמבטיה.

...

ביהמ"ש קיבל את דעתה של שופטת בית המשפט המחוזי הדן בעניין, לפיה: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים..." לאחר בחינת מכלול הנסיבות אני מקבלת את דרישת התובעת לפסיקת פיצויים בגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה בסך 7,000 ₪, שהינו פיצוי סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,350 ₪.

על דירת לוי רשומה הערת אזהרה לטובת אביו המנוח, אליהו לוי ז"ל. תביעת כחלון הוגשה ביום 14.2.2020 לתשלום סך של 130,400 ₪: עיקרה בטענה כי לדירת כחלון נגרמו ניזקי רכוש ישירים בשל רטיבות ונזילות בה שמקורן בדירות של הנתבע (להלן ניזקי הרטיבות); נטען גם לנזק כספי תוצאתי שביטויו במניעת השמוש בדירה והשכרתה בשל ניזקי הרטיבות.

הוסכם בין הנתבע לבין לוי לבצע בדיקות לאיתור הליקויים, תוך זימון מומחים; טרם הגשת התביעה בוצעו איטום ובדיקת הצפה במרפסות בדירות הנתבע ולדידו, מקור הנזילות אינו שם. הנתבע ייחס ללוי חוסר שתוף פעולה, אי-הקטנת הנזק ומניעת זכות תיקון מן הנתבע, באופן שמצדיק את דחיית התביעה; אם יתחוור שיש בדירת הנתבע ליקויים באחריותו, אזי יש לאפשר לו לתקנם.

מומחה בימ"ש הגיש חוות-דעת ראשוניות ועמד בהן על צורך בעריכת בדיקות עזר לאיתור רטיבות ומקורה [מ/1 מיום 14.11.2021 לדירת כחלון ו-מ/2 מיום 15.11.2021 לדירת לוי; להלן חווה"ד הראשוניות].

בסופו של יום, אם הוגבל כוחם של התובעים להשכיר את דירותיהם בשל ניזקי רטיבות שהנתבע אחראי להם, בשל היותם נובעים מליקוי בדירותיו, קמה חובה של הנתבע לפצות את התובעים בשל חיסרון הכיס שהסב להם; סווגן של הדירות ומשך השכירות שנגזרים מכך אינם פוטרים את הנתבע מחבותו המהותית.

...

תוך שלושים יום מעת המצאת פסק-הדין (וללא קשר לתיקון בדירותיו) ישלם הנתבע לכל תובע סכומים אלה, לביצוע עבודות התיקון בדירותיהם וכפיצוי על נזקיהם: לכחלון – עבור עלות תיקונים של נזקי הרטיבות – 23,166 ₪ כולל מע"מ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך חוות-הדעת המשלימה (15.2.2022) עד יום פסק-הדין.

סוף דבר די באמור לעיל כדי להכריע במחלוקת ואין צורך להידרש לטענות נוספות מעבר לכך.

במכלול השיקולים והקביעות הללו, ישלם הנתבע לתובעים את הוצאות ההליכים כלהלן: לכחלון – אגרת משפט על-פי אסמכתא בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתשלום כל חלק של האגרה עד יום פסק-הדין, הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (בנוסף לשכר מומחי בית-משפט שנקבע לעיל) ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 15,000 ₪ – שני האחרונים בערכי יום פסק-הדין.