כמו כן, מאחר ודירת התובעת אינה מצויה כולה מתחת לדירת הנתבעת, אלא רק באופן חלקי, לא מן הנמנע כי ניזקי הרטיבות בדירת התובעת, ככל שהם קיימים, קשורים לדירה אחרת בבניין.
הנתבעת טוענת כי הנזילה לא נבעה אף פעם מהצנרת בדירתה, כי אם כולה מקורה בצנור הביוב המנקז את דירתה (13.3.23 עמ' 19 שורה 38, עמ' 20 שורות 4-6, 12-15, 23-26, עמ' 21 שורות 1-2, עמ' 23 שורות 3-17)- זאת כאמור בחוות דעתו המשלימה של המומחה קליגסברג.
המומחה קליגסברג מציין בפרק 'מימצאי הבדיקה' כי בדירת התובעת קיימים כתמי רטיבות, בלווי קילופי טיח וצבע, בפינה הצפון מערבית של תיקרת חדר השינה האמצעי (שהוסב לחדר שינה במקום המטבח המקורי) וכן באופן בולט ונרחב בתיקרת חדר האמבטיה, הצמוד לחדר השינה הנ"ל. בדירת הנתבעת ממוקמים חדר האמבטיה, המטבח ומרפסת השרות מעל ובסמוך לאיזורי הרטיבויות בדירת התובעת.
מדובר במים שנמלטו מדירת הנתבעת, כאשר היה על הנתבעת לפעול להקטנת הנזקים ולטפל בצנרת הישנה ובבעיית האיטום בדירתה, אולם למרות שהבעיה שבה וחזרה, הרי רק לאחר הגשת התביעה בחודש פברואר 2020, ביצעה הנתבעת תיקונים של נזילות ודליפות בחדר האמבטיה.
...
ביהמ"ש קיבל את דעתה של שופטת בית המשפט המחוזי הדן בעניין, לפיה: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים..."
לאחר בחינת מכלול הנסיבות אני מקבלת את דרישת התובעת לפסיקת פיצויים בגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה בסך 7,000 ₪, שהינו פיצוי סביר בנסיבות העניין.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,350 ₪.