תביעת נזקי גוף עקב נפילה בשטח עירוני

לפני תביעת ניזקי גוף שעניינה נפילת התובע, לטענתו, כתוצאה ממפגע ערוני.

לטענת התובע, הוא נפל ביום 11.2.14, כתוצאה ממפגע ערוני בשטח בית הקפה שבבעלותו הממוקם מול ביניין העיריה.

התובע תבע את עריית נתניה בשל נפילתו כאמור.

...

אני מקבלת את הטענה לפיה לאור סוג הפגיעה ומיקומה ולאור מגבלות התובע בעקבות הפגיעה (כפי שתוארו כאמור בתצהירו של התובע וכן בתעודות הרפואיות), התובע יזדקק לעזרת הזולת בביצוע מטלות הבית.

הוצאות נסיעה אני סבורה כי יש מקום לפיצוי ברכיב זה, לאור סוג הפגיעה וכן לאור חוות הדעת המתייחסות להגבלת תנועה.

סוף דבר להלן רכיבי הפיצוי להם זכאי התובע : הפסדי שכר לעתיד- 116,535 ₪ הפסדי פנסיה – 14,566 ₪ עזרת הזולת – 50,000 ₪ כאב וסבל – 40,000 ₪ הוצאות רפואית – 5,000 שח הוצאות נסיעה - 10,000 ₪ סה"כ : 236,000 ש"ח בניכוי אשם תורם – 15% , סך של 200,685 שח. מסכום זה יש להפחית תגמולי המלל בסך של 20,174 ₪ (מפנה לנספח ה' לתיק המוצגים של התובע).

לפני תביעה לניזקי גוף שארעו לתובעת על פי הנטען בשל נפילה בשטח הצבורי שבאחריות הנתבעת, המועצה המקומית ראש פינה, כתוצאה ממפגע.

באשר ליתר עדי ההגנה, מר דני טל ניכנס לתפקידו כראש אגף השירותים הערוניים וראש אגף אחזקה במועצה המקומית החל מחודש נובמבר 2019 ולא יכל להעיד לגבי המפגע בשנת 2016.

...

סבורני יש לייחס חשיבות מיוחדת למיקום המפגע, המפגע לא נמצא במדרכה עם שדה ראיה פתוח.

לסיכום, הוכח בפני שהנתבעת התרשלה ולא נקטה באמצעים סבירים למניעת הנזק.

סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעת, מועצה מקומית ראש פינה, לשלם לתובעת, פיצויי בגין נזקיה כדלקמן: ב. אובדן כושר השתכרות לעתיד 85,000 ₪ הפסדי פנסיה 11,625 ₪ נזק לא ממוני (כאב וסבל) 20,000 ₪ ד. הוצאות נסיעה ורפואיות 2,000 ₪ ה. עזרת צד ג' לעבר ועתיד 7,000 ₪ סה"כ 125,625 ₪ מסכום הפיצוי יש לנכות אשם תורם בשיעור של 10% לפיכך, על הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקיה בסך של 113,000 ₪.

בפני תביעת ניזקי גוף.

התובעת, ילידת 23.7.1973, טוענת שביום 3.11.2017 נפלה על הקרקע בשל העובדה שרגליה נתקלו במכסה בור ביוב שהתרומם בשל לחץ הפסיעה שהופעל עליו על ידה, שכן לא היה מחובר חיבור של קבע לקרקע, ונגרמו לה ניזקי גוף (להלן: "התאונה/הארוע").

היות ומדובר בשטח ערוני, כאמור בעדותו של אלי גל, עובד הנתבעת 2, בעמוד 25 לפרוטוקול מתאריך  9.5.2021 (החל משורה 19) - הוא נמצא באחריות הנתבעת 1 .

באשר לטפול בביבים הנמצאים באחריות תאגיד ערוני,  סעיף 10 לחוק  הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב-1962 ("רשות מקומית תחזיק את ביובה במצב תקין להנחת דעתה של רשות הבריאות " ) לא פטר את העיריה מאחריותה בנזיקין בשל ניזקי גוף שנגרמו לציבור הרחב.

...

לאור הצלקת הלא ברורה שגולתה לי אני סבורה כי אין מקום לפצות את התובעת ברכיב זה. הוצאות רפואיות: התובעת טענה כי נגרמו לה הוצאות ואין לצפות שתשמור כל קבלה וקבלה.

סיכום: לאור כל האמור לעיל אני מוצאת לנכון כי הפיצוי ההולם בשקלול כל האמור לעיל עומד על סך 51,584 ש"ח. היות וקבעתי כי על הנתבעת 1 לשאת בתשלום מחצית מסכום זה, על הנתבעת 1 לשלם לתובעת 25,792 ₪ בצירוף הסכומים הבאים: עבור השתתפות בעלות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (5,500+מע"מ = 6,435 ש"ח) - 50% - דהיינו 3217.50 ש"ח. בהנחה שהנתבעות 1 ו-2 שילמו כל אחת 1,608.75 ש"ח תעביר הנתבעת 1 לנתבעת 2 1608.75 ₪ תוך 30 יום מהיום.

כמו כן תשלם הנתבעת 1 לתובעת את מחצית האגרה ושכ"ט עו"ד בסך 5,850 ש"ח כולל מע"מ. דוחה כאמור את התביעה נגד הנתבעת 2 ומחייבת התובעת לשלם לנתבעת 2 את הסך 5,850 ש"ח כולל מע"מ תוך 30 יום מהיום.

לפניי תביעה שעניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובע בגין תאונת עבודה מיום 1.5.17.

הנתבעת – עירית רמת השרון (להלן: "הנתבעת" או "הערייה"), הנה רשות עירונית.

לכך יש להוסיף את דברי התובע בעדותו כי "מיהר לשוטרת". זאת ועוד, בסיכום האישפוז בבית החולים נכתב: "תוך כדי עבודתו במהלך ריצה נפילה וחבלה למרפק שמאל". כך אף צוין ע"י המומחה ד"ר שי שמש בחוות דעתו: "במהלך ריצה ניתקל בברזל ניצב". המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא, כי התובע חש דחיפות ולחץ להגיע אל רכבו נוכח הוראתה של השוטרת להזיז את רכבו חלף קבלת דו"ח. התובע צעד במהירות ובחופזה בתוך שטח עמוס צמחייה, כאשר היה עליו לעשות זאת במשנה זהירות.

...

לאור כל האמור, לא מצאתי כי יש מקום לחרוג לקולא או לחומרא מהנחת היסוד כי הנכות הרפואית (במיוחד האורתופדית) זהה לנכות התפקודית.

על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע כי העסקתו של עידן קשורה לנכות נשוא התאונה.

מכאן שנזקי התובע בגין התאונה עומדים על סך כולל של 86,592 ₪, כמפורט לעיל ולהלן: הפסד שכר לעבר                                       10,000 ₪ הפסד שכר לעתיד 120,799 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד -                                          3,000 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד -                                                 4,000 ₪ כאב וסבל -                                                                   25,000 ₪ _______________ 162,799 ₪ לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 35% -                            105,819 ₪ לאחר ניכוי תגמולי מל"ל בסך 34,757 ₪ 71,062 ש"ח   הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 71,062 ₪ בתוספת שכר-טרחת עו"ד בסך של 16,628 ₪, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

לפניי תביעה לניזקי גוף שארעו לתובע בגין טענה לנפילה ברחוב, בשטח הצבורי השייך לעריית טירת הכרמל.

בעיניין זה כל מה שהוכח שהמדרכה תוקנה ועובדה אך לא הוכח כי התיקון בוצע על ידי העיריה, שכן התובע משער בעיניין זה. אולם מאידך המצהיר מטעם העיריה לא טרח לבדוק ברשומי המוקד העירוני היה דיווח מטעם התובע.

...

לאחר כל זאת, נחה דעתי שיש לקבל את עדות התובע בנימוק שאני נותן בעדותו אמון מוחלט ומלא.

אני מקבל את הסבריו של התובע בנקודה זו, והתובע הוכיח למעשה כי נכותו בגין התאונה היא נכות הנושאת עמה פאן תפקודית.

בשים לב לכל האמור לעיל, נראה לי נכון וצודק להעמיד את נכותו התפקודית של התובע בגין התאונה על שיעור של 10%.

על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 167,379 ₪.