תביעת נזקי גוף עקב נפילה במפגע בקרקע

רקע כללי וטענות הצדדים התובעת (להלן: "המבקשת") הגישה תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לה לטענתה ביום 20.01.19 בשעה שהלכה ברחוב הרצל בבאר שבע, סמוך לבית מס' 21.

בעת הליכתה וטרם חצתה את הכביש נתקלה במכסה ביוב המורם מהקרקע באופן המהוה לטענתה מיכשול, נפלה ארצה ונחבלה.

כמו כן צרפה המבקשת את פנייתה לעירייה בדבר המפגע, את דו"ח מד"א מיום הארוע הנטען ואת המסמכים הרפואיים המעידים על ניזקי הגוף שנגרמו לה לטענתה.

...

בתקנות הישנות קבעה תקנה 127 את החובה לצרף חוות דעת רפואית על מנת להוכיח עניין שברפואה כשפטור יינתן "מטעמים מיוחדים שירשמו". הנוסח היום הוא אם מצא בית המשפט "הצדקה לכך". בית המשפט הדגיש כי למרות שאין שוני מהותי בין התקנות הישנות לחדשות, נראה כי בתקנות ישנה גמישות רבה יותר למתן פטור מהגשת חוות דעת, שכן די בכך שבית המשפט יימצא הצדקה לכך לעומת הרף של "טעמים מיוחדים שירשמו". ראה למשל רע"א (מחוזי ת"א) 24831-12-21 י.א נ' משרד הבריאות (07.03.2022)‏‏, ת"א (שלום חי') 58186-11-21 פלוני נ' עיריית חיפה (17.04.2022)) ו(ת"א (שלום נצ') 17602-04-21 פלוני נ' מ.י.ס. אבטחה בטוחה בע"מ (14.07.2021)‏‏ פסקה 10 להחלטה).

כך לדוגמא בבר"ע (מחוזי באר שבע) 511/06 מאיר אמויאל נ' פלונית (נבו 15.08.2006) נקבע: "נדמה שעל מנת שצד העותר לבית משפט יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה, עליו לעמוד במבחן משולש. המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראייה או ראייה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של בית המשפט לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שיקלול תוצאות הבדיקה על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעומד ביסוד תקנה 127 לתקנות סד"א." מן הכלל אל הפרט: בבואי ליישם כללים על אלה אני סבורה כי המבקשת עמדת בנטל הדרוש בסייג שיפורט להלן.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני נעתרת לבקשת המבקשת באופן חלקי ופוטרת אותה בשלב זה מהגשת חוות דעת רפואיות בתחום האורתופדיה והא.

תביעה לניזקי גוף בגין נפילה במרכול.

אין צורך להכביר במילים אודות האחריות המושגית בעל מקרקעין והמחזיק בהם לדאוג לשלומם של באי המקום.

אמנם חברת הניקיון צריכה לנקוט בפעולות סבירות לצורך ניקיון המרכול אך יחד עם זאת מקום שבו מתבצעת פעולות של פריקת סחורה יש לבצע מעקב צמוד ומידי בכל הקשור להסרת מפגעים הנובעים מפריקת הסחורה וסידורה על המדפים.

...

הכרעה ודיון לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל.

אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 27,712 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.5% + מע"מ והחזר אגרה ראשונה בסך של 704 ₪.

אני מחייב את הצדדים השלישיים ביחד ולחוד לשפות את הנתבעות בכל סכום בו יישאו בשיעור של 70% וכן בשיעור 70% מאגרה ראשונה בה נשאו בהודעה לצד ג' בסך של 705 ₪.

בשל הדרך המקוצרת בו הסתיימה התובענה אני קובע שיתרת האגרה תהיה בשיעור 1/3 הן בתביעה העיקרית והן בהודה לצד שלישי, בכל אחד מהליכים אלו.

רקע תביעת ניזקי גוף בגין תאונת נפילה מיום 6.3.15.

אותו מקרה (בו התקבלה התביעה) נגע בנסיבותיו להתקלות בכפת בטון אך הציטוט נזכר לשם סיכום כללי במה שנוגע לשאלת סיווג זירות נפילה כמפגעים: "...כימעט בכל אובייקט ניתן להתקל ולמעוד בחוסר שימת לב. אף אם תנאי התאורה לא טובים – לא כל אובייקט יסווג כמכשול, ובהתאם אם לא יסווג ככזה – לא תקום עוולת הרשלנות, באין התרשלות של הרשות המקומית האחראית לתחזוקת מקרקעיה וסלוק מפגעים. סיווג של מקום נפילה כמכשול הינו סיווג אמפירי – משפטי משולב. מתייחס הוא הן למתאר הפיסי של מקום הנפילה לעת הנפילה, והן לשיקולי מדיניות משפטיים המשחקים על הכף. לא רק שאלת המפלס ודרגת הסטיה ממנו היא הקובעת, אלא גם "טקסטורת " האובייקט ביחס לסביבה.

...

איש לא יטען כי האפשרות "המוגברת" למעוד במדרגות צריך שתוליך למסקנה שאין להציב גרמי מדרגות: מאידך אם יש סטיה מן הרום והשלח המחויבים בדין , עשוי שתקום אחריות לנפילה במדרגות.

לסיכום כללי של הדין, ראה למשל פסק דיני בת.א. (חי') 16005-05-09 נשר נ' עיריית ק.מוצקין פסקאות 8-9.

לו עבדה התובעת, סביר אכן שהיה מקום להכיר בפגיעה של ממש בכושר השתכרותה, שפיצוי בצידה, באב נזק זה. לא אלו פני הדברים משעה שמסקנתי הינה שהתובעת בחרה להפסיק לעבוד לצמיתות, הרבה לפני התאונה, וכי צירוף הנתונים מעלה כי במקרה דנן כן ניתן לקבוע שלא הייתה עובדת עד גיל פרישה.

לאחר עיון בחווה"ד, בתשובות ההבהרה ובחקירה, נחה דעתי שלא זו בלבד שאין סיבה טובה להתערב במסקנות מומחה ביהמ"ש (הנהנה מחזקת אובייקטיביות, והתערבות במסקנותיו מצריכה אכן סיבה טובה), אדרבא נהפוך הוא.

מבוא זוהי תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה בתאריך 12.11.2014 (להלן: "התאונה").

נציג הערייה גם העיד שהיה ידוע לו ולמנהלת בית הספר שבשטח בית הספר היו תנודות בקרקע, שגרמו לסדקים במבנה ולמפגעים בשטח בית הספר.

הגורם השני: המפגע- היתקלות במכסה ביוב לטענת התובע, הוא נפל בשל היתקלות במכסה ביוב בולט שהיה בחצר בית הספר, בקירבה ל'בוטקה' בו היה מוצב.

לאור מהימנות התובע מחד, ותמונות המפגע שהציג שתמכו בעדותו, ומשלא הוגשו ראיות שסתרו את גרסת התובע מאידך, על אף שעדות התובע היא עדות בעל דין יחידה, אני מקבלת את גרסת התובע שרגלו נתקלה במכסה הביוב הבולט במהלך ריצתו אחרי התלמיד המתפרע ועקב כך נפל ונגרמו לו ניזקי הגוף.

...

בשים לכך ולאור נכותו התפקודית שנקבעה בשיעור של 8% ולעובדה שהתובע כבן 65 כיום ולפניו שנתיים נוספות של עבודה, אני סבורה כי יש לפסוק לתובע פיצוי גלובלי לעתיד, המבוסס על בסיס שכרו כיום (6,500 ₪), אותו אני מעמידה על סכום של 10,000 ₪ (כ- 60% מהחישוב האקטוארי המלא).

סוף דבר התביעה מתקבלת.

ההודעה לצד ג' שהגישה גשש נגד העירייה והפניקס נדחית.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 62552-08-20 פלונית נ' עריית באר שבע תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעת פלונית ע"י ב"כ לירן גלפנרד נתבעת עריית באר שבע ע"י עו"ד רחמני צד ג' 1. רשות מקרקעי ישראל 2. משטרת ישראל ע"י עו"ד רן ברג פסק דין

לפני תביעה בגין ניזקי גוף בשל נפילה במדרכה.

שיקול שלא להטיל על התובעת אשם תורם, הנו העובדה שהמדרכה משובשת לא רק בנקודה בה נפלה התובעת אלא יש שבושם נוספים במדרכה בכיוון הליכתה של התובעת, כך שעולה לכאורה שהיה לתובעת קושי להיתחמק מהמפגע.

...

43,000 = 4,663 X 20% X 46 בגין הפסד שכר לעתיד, הפסד עבור שנה אחת, סך של 11,000 ₪ אני דוחה את טענות התובעת לפיהן היה צפוי שהייתה ממשיכה לעבוד מעבר לגיל 67.

לסיכום אני מורה על קבלת התביעה נגד העירייה.

אני דוחה את הודעת צד ג'.