לפניי תביעה כספית על סך 25,000 ₪, שעילתה ניזקי רכוש ונזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים מיום 04.02.2015, בין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 99-427-53, נהוג בידי התובע (להלן: "האופנוע") לבין כלי רכב פרטי, מ"ר 92-579-36, נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").
התובע טוען כי האחריות לקרות התאונה חלה על הנתבע 1 אשר יצא מתוך חניית ביניין מצידו הימיני של הכביש במהירות מופרזת, לא נתן דעתו לאופנוע והיתנגש בו. התובע טוען כי לא הספיק לבלום את האופנוע על אף שהבחין ברכב הנתבעים המתקרב.
למעלה מזאת, בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לידון בתובענה הקשורה לניזקי גוף מפאת שהדיון בתביעה במסגרת תביעה קטנה אינו מתאים לה, לפי סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, מאחר והדיון בה במסגרת תביעה קטנה לא יגשים את תכליתה של תביעה לפי חוק הפלת"ד.
ואם לא די בכך, הרי שהתובע לא פירט את ראשי הנזק בתביעת ניזקי הגוף, בגינם הוא תובע סכום של 4,000 ₪.
...
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית כנגד הנתבעים.
משכך, אני סבור כי האחריות לקרות התאונה חלה על הנתבע 1.
מכאן, שמסקנותיו של השמאי מטעם התובע לא נסתרו על ידי הנתבעים, ואני מקבל אותן.
כמו כן, ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, הוצאות צד ג' בגין הליך זה בסך של 750 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
