השאלה שבבסיס המחלוקת בין הצדדים כפי שהיא עולה למקרא הבקשה הנדונה, היא: האם מרגע שנתבעת מעלה בכתב ההגנה מטעמה בתיק נזק גוף (בעילת רשלנות מעסיק/מחזיק) - טענה של עילת הגנה חילופית מקדמית (טענה – שבעצם, מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפלת"ד; מה שאומר - ייחוד עילה והעדר יריבות), עליה גם ליתן בכתב ההגנה פרטים שמהווים את הגרסה שלה לארוע תאונה שניגרם לתובע, שלשיטתה - יש בה כדי להקים לה את אותה הגנה חילופית? או שמא - די בהעלאת הטענה המקדמית משפטית - ללא פירוט גרסה מטעם הנתבעת?
ודוק.
באופן כללי, כאשר בעליל נגרם נזק גוף ביום מסוים (למשל – אובדן עין בחבלה חמורה), נשאלת השאלה מה נידרש מנתבע שנתבע כמזיק אפשרי בתביעה נזיקית על מנת להדוף אותה – מבחינת גדר טענותיו ויישומן הסופי בדיון ובהכרעה? האם די בהכחשה כללית של גרסת התובע בכתב ההגנה, ולאחר מכן דרך חקירה נגדית וראיות נוספות להמחיש שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח את הגרסה שטען לה בכתב התביעה? או – שעל הנתבע להציג כבר בכתב ההגנה גרסה פוזיטיבית משלו לגבי פרטי הארוע שהוביל לנזק לגביו טוען התובע, ולהביא ראיות לגבי פרטים אלה או אף להוכיחם?
בענין ע"א 2775/19 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם; 3.1.21) נדון ערעור על פסיקת המחוזי במקרה שבו המדינה לא מסרה גרסה פוזיטיבית בכתב הגנתה למול תביעה של תובע קטין תושב מזרח ירושלים, שטען בכתב התביעה שכוחות המישטרה ירו לעברו כדור ספוג או רימון גז שפגע בעינו הימנית וחייב את עקירתה.
...
כחודשיים וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה, ביום 1.11.20, הודיעה הנתבעת לבית המשפט, שהגיע לידיה לאחרונה דו"ח חקירה, לפיו - התאונה בכלל אירעה כאשר "התובע נפגע כתוצאה מנפילת מטען ו/או שלשלת של מלגזה" (ולא - בנסיבות שטען בכתב התביעה), בנסיבות שהן – לשיטת הנתבעת - גם בגדר "תאונת דרכים"; ובהתאם – ביקשה הנתבעת לתקן את כתב ההגנה, כך שלאחר הטענה הבסיסית בסעיף 4 לכתב ההגנה: "בפתח הגנתה, תטען הנתבעת כי יש לדחות את התביעה ולחילופין למוחקה על הסף", תוסף הטענה: "ותטען כי התאונה נשוא התביעה הינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד ומשכך דין התביעה להידחות ונוכח ייחוד העילה".
בהסכמת התובע (שהותנתה, לטענתו, בקבלת מידע בהקשר של מיהות המבוטח בתביעה הנזיקית; היינו - לא קשור לבקשה שלפניי), תיקנה הנתבעת את כתב ההגנה באופן האמור.
גם אם לצורך הדיון נניח שהעיקרון של העמדת הפלוגתות האמיתיות תומך בתוצאה דיונית לפיה על נתבע לטעון מעתה - לגרסה פוזיטיבית, אם ידועה לו, הרי שחיוני להצביע על כך שהתקנות החדשות מכוונות לעוד עיקרים, שיישומם בענייננו יכול לכאורה להוביל למסקנה שלמול החובה הלכאורית של נתבע להציג גרסה ידועה, כאמור, קיימת לו זכות לפעול כך שההליך של בירור המחלוקת יוביל לחקר האמת, שגם הוא מטרה מוצהרת של התקנות החדשות, המדברות על ניהול הליכים אזרחיים בבית המשפט שבהם מתאפשר "להגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך" [ס' 1 לתקנות החדשות; ההדגשה בקו – הוספה].
לסיכום, התפיסה של התקנות החדשות היא שהמדיניות שיש לשדר לבעלי הדין שמצופה מהם לפעול בשלב גילוי האמת באורח מוקפד יותר, בין היתר, באשר המשאבים ציבוריים מצומצמים ויש לפעול במידתיות בניצול משאבי הזמן שדורשת חשיפת האמת, שכרוכה לרוב במימוש נתחים גדולים יותר מזמנו של הציבור.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה לנתבעת למסור בתצהיר פרטים נוספים ומפורטים יותר לטענתה בכתב ההגנה "כי התאונה נשוא התביעה הינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד ומשכך דין התביעה להידחות ונוכח ייחוד העילה", וזאת בתוך 30 יום מהיום.