בפני בית משפט קמא נדונו שתי תביעות מאוחדות שעניינן נסוב בקשר לתאונת עבודה שארעה לנפגע ביום 14/06/14, ואשר בגינה הגיש הנפגע תביעה בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו כנגד מעסיקתו בזמן התאונה והקבלן הראשי באתר הרלוואנטי, ואילו המשיב 2 הגיש תביעת שבוב נגד הקבלן הראשי ומזמינת העבודה, בגין התגמולים ששולמו לנפגע.
תשתית עובדתית רלוואנטית
הנפגע, יליד 26/07/88, נפגע ביום 14/06/14 בתאונת עבודה, כאשר נפל מגובה בזמן שעבד בהיכל הספורט בחולון וכתוצאה מכך נגרמו לו ניזקי גוף שונים, שכללו חבלות קשות, באגן, בגב ברגל וביד.
כן הופנתה תביעת הנפגע כנגד אשר גרין מבנים בע"מ (להלן: "המערערת 3") ששמשה כקבלן הראשי בפרויקט, וכן כנגד הפניקס חברה לביטוח שהייתה המבטחת בזמנים הרלבאנטיים לארוע (להלן: "הפניקס").
אמנם בית משפט קמא לא דן בפסק דינו בכלל שעניינו העדר אחריות של מזמין עבודה למעשיו של קבלן עצמאי המעוגן בסעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אשר קובע כי המעסיק קבלן עצמאי, לא יישא באחריות לעוולה שצמחה ממעשיו של הקבלן, למעט במקרים חריגים המפורטים בסעיף, כלהלן:
לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתיצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:
(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו;
(2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק;
(3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק;
(4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי;
(5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין.
...
סיכום
אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שאנו מתערבים בחלוקת האחריות באופן ששיעור אחריותה של המעסיקה (המערערת 2) יעמוד על 60%, שיעור אחריותו של הקבלן הראשי (המערערות 3 ו-4) יעמוד על 30% ושיעור אחריותה של החברה הכלכלית (המערערת 1 ) יעמוד על 10%.
כמו כן אנו סבורים כי יש להעמיד את הרשלנות התורמת של הנפגע על שיעור 15%.
כמו כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערערות ביחד ולחוד הוצאות הערעור בסך כולל של 10,000 ₪.
