חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזקי גוף כנגד מעסיק, בעלים וחברת ביטוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עיין: ת.א (מחוזי חי') 16951-04-10 ע.מ.מ נ' ע.מ.ר (עת ניתן פסה"ד עמד שיעור הפרשות המעביד לפנסיה המחויב בדין על 12%); ע"א 8930/12 הפניקס הישראל חברה לביטוח נ' טוויג; ע"א 7548/13 שפרון דיווי נ' תורג'מן. אובדן תנאים סוצאליים בשעור 12.5% (נכון להיום) מניב למעשה ההפסד הפנסיוני המקורב הנגזר מן הפחיתה בשכר, ומחליף ראש הנזק הוותיק של "הפסד פנסיה", בעידן הפנסיה הצוברת המחויבת.
אם לא ניפתחה בכלל קופ"ג פנסיונית , וההפרשות ממילא אינן משתלמות לאורך השנים, והרבה לפני התאונה, ובנוסף מדובר במקרה נדיר שבו כן ניתן לקבוע שאין שום צפי ראלי לתביעה "אותנטית", ולו בעתיד הקרוב נגד המעביד (ואף בשים לב לתקופת ההתיישנות החלה על הגשת תביעה נגד המעביד בגין אי הפרשה לקופ"ג פנסיונית): במצב דברים זה לא התאונה היא שגרמה עובדתית להפסד בתנאים הסוצאליים, כנגזרת של הפסד השכר.
מדוע שתשלם מבטחת החובה חלף המעביד? פסה"ד המנחה בענין ע.מ.מ שנקלט בהלכה, התוה את אופן חישוב הפסדי הפנסיה בתביעת ניזקי גוף, בעידן של פנסיה צוברת מחויבת.
החובה ברורה, המנגנונים לקיומה ברורים וקלים יחסית ליישום (לא מעט קופות גמל פנסיוניות שניתן לפתוח לעובד בחברות הביטוח או בתי השקעות עם מנגנוני סליקה הנגזרים מן השכר), וגם אכיפתה המשפטית של החובה קלה יחסית על ידי בעל העניין (העובד).
...
לאור כל האמור בפסקה זו, השפעת הנתונים החלקיים שצורפו ביחס להפקדות לקופ"ג הנה זניחה למדי , במה שקשור לקביעת בסיס השכר.
בשים לב לנתונים אלה לבדם אני סבור כי יש להעמיד בסיס השכר של התובע לעתיד אלמלא התאונה על 6500 ₪ .
אני מקבל כי אפשרותו לעזור בעבודת משק הבית נפגעה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

המערער בע"א 8025/22 (להלן: המערער), יליד חודש יולי 1977, נפגע בתאונת עבודה ביום 1.5.2013 (להלן: התאונה), שעה שעבד אצל המערער בע"א 7862/22 (להלן: המעביד או הקבלן) אשר שימש כקבלן השלד עבור המערערת בע"א 8142/22 (להלן: החברה), שהיא חברת הבניה שבנתה באתר שבו נפגע המערער, וחברת מנורה מבטחים לביטוח בע"מ היא מבטחתה (להלן: מנורה).
המערער הגיש תביעת ניזקי גוף נגד המעביד, החברה ומנורה, אליה הצטרף המערער בע"א 8248/22 (להלן: המל"ל).
כאמור, מנורה תלתה יהבה בעיניין חיון, ובדברים הבאים שנאמרו שם: "התרופה הנכונה נגד מסירת עדות שקר על ידי בעל דין – כאשר העדות מתייחסת לעניין מהותי להתדיינות ונמסרת ביודעין מתוך כוונה להטיות את תוצאת המשפט – היא מתן פסק דין לחובת השקרן (בנוסף לענישה פלילית ופסיקת הוצאות, עניינים שאינם עומדים לדיון כאן)". לשיטתה של מנורה, משנמצא כי המערער משקר ומגזים לגבי מגבלותיו, יש בכך כדי להשליך גם על עדותו לגבי נסיבות ארוע התאונה.
...
בית המשפט הגיע למסקנה לפיה יש להעמיד את נכותו התפקודית של המערער על 70%, כשיעור נכותו הרפואית: "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מכאן ומכאן ולאור הראיות הוצגו בפניי מחד מפי המומחים על ניסיונות התובע להאדיר את נזקיו ומאידך הראיות בדבר תפקוד טוב יותר מזה הנטען על ידי התובע (לאור התמונות נ/12 והראיות המלמדות כי התובע יכול להתנייד חלקית אף במדרגות באופן יומיומי עם עזרה קלה ואינו מרותק לכיסא גלגלים), שוכנעתי אמנם כי התובע אינו מסוגל לעבוד עבודה פיזית כלל, אך נוכח השכלתו בעבר כמורה ואיש שיווק, הוא יכול להשתכר במישרה חלקית בשיעור מוערך של 30% מכושר השתכרותו.
החברה ומנורה לא הגישו כתב הגנה להודעה זו, כך שניתן לקבל את הערעור אך ורק מטעם זה. למעלה מן הצורך, דין הערעור להתקבל גם לגופו.
דין הטענה להידחות.
ברם, גם לגופם של דברים, אני סבור כי מנורה הקצינה את טיעונה לגבי שקרי המערער.
משכך, תשא מנורה בהוצאות רמא בערכאה זו בסך 10,000 ש"ח. סוף דבר ערעור החברה ומנורה (ע"א 8142/22) – נדחה.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב 1 ניפצע בתאונת עבודה, בעקבות קריסת ריצפת המחסן במקום עבודתו, והגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד המשיבה 2, מעסיקתו; המשיבה 3, חברת האם של מעסיקתו; והמשיבה 4, חברת הביטוח של מעסיקתו.
כפי שנקבע ב-בש"א 6912/19 קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלוני (4.11.2019), בררת המחדל היא כי יאוחד הדיון בתביעת ניזקי גוף של נפגע בתאונת עבודה עם הדיון בתביעת השבוב של המוסד לביטוח לאומי בקשר לאותם הנזקים, אלא אם יוכח כי איחוד הדיון יסרבל את ההליכים יתר על המידה (ראו גם: בש"א 63841/21 המוסד לביטוח לאומי נ' ש.ש.א. עבודות בניה בע"מ, פסקה 5 (30.9.2021)).
זהו המקום לציין כי טענתה של המשיבה 7, בנסיבות אחרות, יכולה להיות בעלת משקל של ממש.
...
יוער כי בית המשפט דחה את בקשת ההצטרפות להליך ביום 8.12.2022, תוך שציין כי למוסד לביטוח לאומי אין זכות תביעה כנגד המעביד וכן כי "בהליך אחד לא ניתן להגיש שני כתבי תביעה שונים ונפרדים". דין הבקשה להתקבל.
זאת שכן, מקום בו פלוני מגיש בקשה להצטרף להליך ובקשתו נדחית ובעקבות כך פלוני מגיש תביעה עצמאית ומבקש לאחד את הדיון (בתביעתו ובהליך אליו ביקש להצטרף), הרי שהיענות לבקשה לאיחוד תובענות עלולה אכן להוות "עקיפה" פסולה של החלטת בית המשפט לדחות את בקשת ההצטרפות.
התוצאה שדין הבקשה להתקבל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפני בית משפט קמא נדונו שתי תביעות מאוחדות שעניינן נסוב בקשר לתאונת עבודה שארעה לנפגע ביום 14/06/14, ואשר בגינה הגיש הנפגע תביעה בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו כנגד מעסיקתו בזמן התאונה והקבלן הראשי באתר הרלוואנטי, ואילו המשיב 2 הגיש תביעת שבוב נגד הקבלן הראשי ומזמינת העבודה, בגין התגמולים ששולמו לנפגע.
תשתית עובדתית רלוואנטית הנפגע, יליד 26/07/88, נפגע ביום 14/06/14 בתאונת עבודה, כאשר נפל מגובה בזמן שעבד בהיכל הספורט בחולון וכתוצאה מכך נגרמו לו ניזקי גוף שונים, שכללו חבלות קשות, באגן, בגב ברגל וביד.
כן הופנתה תביעת הנפגע כנגד אשר גרין מבנים בע"מ (להלן: "המערערת 3") ששמשה כקבלן הראשי בפרויקט, וכן כנגד הפניקס חברה לביטוח שהייתה המבטחת בזמנים הרלבאנטיים לארוע (להלן: "הפניקס").
אמנם בית משפט קמא לא דן בפסק דינו בכלל שעניינו העדר אחריות של מזמין עבודה למעשיו של קבלן עצמאי המעוגן בסעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אשר קובע כי המעסיק קבלן עצמאי, לא יישא באחריות לעוולה שצמחה ממעשיו של הקבלן, למעט במקרים חריגים המפורטים בסעיף, כלהלן: לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתיצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה: (1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו; (2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק; (3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; (4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; (5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין.
...
  סיכום אשר על כן, הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שאנו מתערבים בחלוקת האחריות באופן ששיעור אחריותה של המעסיקה (המערערת 2) יעמוד על 60%, שיעור אחריותו של הקבלן הראשי (המערערות 3 ו-4) יעמוד על 30% ושיעור אחריותה של החברה הכלכלית (המערערת 1 ) יעמוד על 10%.
כמו כן אנו סבורים כי יש להעמיד את הרשלנות התורמת של הנפגע על שיעור 15%.
כמו כן אנו מחייבים את המשיב לשלם למערערות ביחד ולחוד הוצאות הערעור בסך כולל של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בגין התאונה הגיש התובע תביעת ניזקי גוף הן על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 כנגד נהג המחפר וכנגד קרנית, שכן המחפר לא היה מבוטח בביטוח חובה וכנגד מנורה חברה לביטוח (מבטחת המשאית), והן תביעה נזיקית על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] כנגד מעסיקתו, הנתבעת 1 וכנגד המבקשת בגין היותה "בעלים ו/או מחזיקה ו/או מפעילה של השטח בו ארעה התאונה". לטענת המבקשת, בעלת המקרקעין היא רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") ו/או המועצה האזורית גולן ו/או מושב אליעד ואילו המבקשת זכתה במיכרז של רמ"י לפינוי ערמות בזלת מעודפי הכשרה חקלאית בסמוך למושב אליעד.
ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט – סיבת מחדלה של המבקשת לטענת המבקשת מחדלה להגיש את כתב ההגנה במועד נבע מכך שהיא סברה שחברת הביטוח מטפלת בתביעה וכאשר הגיעה תשובתה של חברת הביטוח שהפוליסה אינה מכסה את המקרה, זו תויקה בתיקיה שגויה, כך שעקב טעות לא הוגש כתב הגנה, כך גם עולה מהתצהיר שהוגש במצורף לבקשה על ידי מנהל הכספים של המבקשת.
...
לפיכך, אני קובעת כי מחדל המבקשת מלהגיש את כתב ההגנה נבע מצירוף נסיבות וטעות ולא מזלזול בהליך.
סוף דבר נוכח קביעתי כי המבקשת עומדת בשני התנאים הנדרשים בחוק אני מקבלת את בקשתה לביטול פסק הדין, וכפועל יוצא מכך, לביטול הליכי הגבייה של הליך ההוצאה לפועל וכן אני מקבלת את בקשתה למתן ארכה של שלושים ימים להגשת כתב הגנה מטעמה.
לפיכך אני קובעת כי על המבקשת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו לו עקב המחדל ועקב הצורך להגיש תגובה לבקשתה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו