בפניי תביעה שעניינה ניזקי גוף שארעו לתובע בתאונת עבודה שהתרחשה ביום 3.2.2016 בעת שעבד כשכיר אצל הנתבעת 1, חברה בע"מ שבבעלות הנתבע 2.
אין מחלוקת כי ביום 3.2.2016, בשעות הצהריים, עבד התובע באתר החברה שבאיזור התעשייה עטרות וכי נפגע במהלך העבודה (להלן: התאונה), הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לתאונה באופן כללי, ובאופן ספציפי באשר לאחריותו של הנתבע 2 לתאונה, וכן בשאלת הנזק שניגרם לתובע בתאונה.
בנוסף צירף התובע חוות דעת של מומחה בתחום רפואת הא.א.ג, ד"ר פטר פרידמן, אשר קבע לתובע נכות בשיעור 20% בגין סחרחורות מהם הוא סובל בהתאם לתקנה 72(4)(ב)II לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.
יצוין כי בטופס בקשה למתן טפול רפואי לנפגעי עבודה (עמ' 38 לתע"ר התובע) נרשם כי התובע הוא "עובד מיון" ואילו בטופס ההודעה למל"ל נרשם כי הוא "עובד כללי". זאת, כאשר הנתבעים אינם מסבירים מה הנפקות ומה ההבחנה בין עובד רגיל, עובד מיון עובד כללי או פועל ביניין.
...
שכרו של התובע במועד התאונה, צמוד להיום עומד על כ- 6,250 ₪ ולכן אני קובעת לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 382,500 ₪, ובצירוף הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות בסך של 48,000 ₪ (במעוגל).
לסיכום, כלל נזקי התובע מוערכים, במעוגל, בסך של 800,500 ₪
ניכויי מל"ל
הנתבע הגיש חוות דעת אקטוארית, בה שוערכו תגמולי המל"ל אותם קיבל ויקבל התובע בסך כולל של 474,907 אותם יש לנכות מסכום הפיצוי לו זכאי התובע.
לסיכום: הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 325,593 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% והוצאות משפט בסך 15,000 ₪ (הסכום מגלם את כל ההוצאות, לרבות שכ"ט שני המומחים הרפואיים ואגרות בית משפט).