תביעת נזקי גוף בתאונת עבודה והודעת צד ג

בית משפט השלום בחיפה ת"א 34723-01-19 פלוני נ' מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט יואב פרידמן תובעים פלוני ע"י ב"כ עוה"ד ע. בדארנה נתבעים 1. מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מ.גושן ואח' 2. כרומגן שער העמקים (2000) בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אלמאדי ואח' צד שלישי בהודעת צד ג' של הנתבעת 2 מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מ. גושן ואח' פסק דין

רקע עסקינן בתביעת ניזקי גוף בגין תאונת עבודה (נפילה במדריגות) מיום 4.11.2017.

...

אולם איני מקבל כי הוכח שהחליק בשל רטיבות.

לסיכום: מדובר בעדות יחידה של בעל דין.

התביעה נדחית.

הרקע לבקשה התביעה היא תביעת ניזקי גוף בגין תאונת עבודה שארעה לתובעת ביום 04.03.19 בעת שהייתה מועסקת אצל הנתבעת כמנהלת בנקאות אישית.

ראו בעיניין זה רע"א 1159/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (נבו 08.05.2018): "22. כאשר מתבקש להגיש הודעות לצדדים שלישיים לאחר מועד זה, נתון הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת זו עליו לשקול את הפגיעה בצדדים, תוך שימת לב לשלב שבו מצוי ההליך, ולמשך ההליך. יש לדקדק בשני אלו: לעתים, על אף שחלף זמן רב מאז שניפתח ההליך, הוא עודנו מצוי בשלב מקדמי. כך הוא גם בעיניין שלפנינו. בית המשפט אמנם קבע כי התיק בשל לקביעת דיוני הוכחות, אולם טרם החל הדיון בתובענה לגופה. השלב שבו מצוי ההליך והתארכות הזמן שחלף מאז הוגש, הם שני פרמטרים שונים שעל בית המשפט להביא במניין שיקוליו. לשיקולים אלו יש להוסיף את מידת הפגיעה שתגרם לצדדים מהוספת הצד השלישי; מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך המתנהל וסרבולו; הטעם לאיחור בהגשת הבקשה; והאפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות. ..." בעיניין השלב בו מצוי הדיון, אמנם בעניינינו טרם היתקיים קדם משפט אך מונה מומחה מטעם בית המשפט, התקבלה חוות דעתו ואף היתקבל מענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו ע"י התובעת, הוגש תחשיב נזק מטעם התובעת ונקבע מועד להגשת תחשיב נזק ע"י הנתבעת.

...

מבחינת מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך המתנהל וסרבולו, אני סבורה כי אמנם קיימת אפשרות שהצדדים השלישיים ירצו להגיש חוות דעת מטעמם, אולם במקרים רבים הם מעדיפים לחסוך הוצאה זו ולהסתמך על חוות הדעת של שולחת ההודעה ובכל מקרה, לנוכח האפשרות שתיערך בדיקה נוספת של התובעת על ידי המומחה מטעם בית המשפט, לא יהיה בכך כדי לעכב את בירור ההליך.

כן אני סבורה כי יש ממש בטענת הנתבעת לפיה אפשר שתצמח תועלת מצירוף צדדים שלישיים משום שהדבר עשוי לקדם פשרה בין הצדדים.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי על אף שנימוקי הנתבעת לבקשה אינם מספקים, הרי שהיעתרות לה יכולה להועיל לבירור ההליך מצד אחד, ומן הצד השני, לא תגרום לפגיעה משמעותית בתובעת ועל כן מצאתי לנכון לקבל את הבקשה.

התביעה העיקרית עניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה מיום 29.4.10 במהלך ביצוע פרויקט להקמת מתקן ביו-גז בקבוץ מיצר (להלן: "התאונה" ו"הפרויקט" בהתאמה).

בשלב ראשון, יוצגו אקו, י.ת.ב והפניקס, כולן, על ידי עו"ד טרוזמן, אשר אף הגיש כתב הגנה בשמן במשותף (הן בתיק העקרי והן בהודעת צד ג' שהוגשה נגדן).

בתנאי הסכם זה סוכם כי אקו תהיה אחראית לכל פגימה או נזק שייגרמו בתחומי המתקן, ובכלל זה לכל צד שלישי שהוא, והיא מתחייבת לשפות את החכ"ל ו/או המועצה בגין כל תביעה שתוגש נגדן מכוח היותן בעלות זכויות במקרקעין.

...

חריג נוסף שיש לבחון בפוליסת אלומה עניינו ב"אחריותו המקצועית של המבוטח או של כל אדם אחר בשירותו או מטעמו", וכן "יעוץ או תכנון שנעשו על ידי המבוטח או כל אדם שבשרותו או מטעמו". סבורני כי אין בחריג זה כדי לפגוע בכיסוי הביטוחי לאקו, שכן אף סעיף זה בפוליסת אלומה סותר כיסוי מפורש שניתן במסגרת הרשימה, כאמור, ואשר עניינו בסוג העסק המבוטח, הכולל במפורש גם פיקוח הנדסי וגם שירותים הנדסיים, כאשר למצער ביחס לשירותים הנדסיים שניתנו על ידי אקו, כבר קבעתי לעיל כי הם בגדר עיסוק המכוסה בפוליסה של הפניקס.

סיכום: אשר על כן, אני קובע כי שיעור אחריותה של אקו בקשר עם אירוע התאונה נאמד ב- 25%.

עוד אני קובע כי פוליסת הביטוח שהנפיקה "הפניקס" חברה לביטוח בע"מ, מכסה את אחריותה הנזיקית של אקו כלפי התובע בגין אירוע התאונה מושא התביעה.

בפניי תביעה שעניינה ניזקי גוף שארעו לתובע בתאונת עבודה שהתרחשה ביום 3.2.2016 בעת שעבד כשכיר אצל הנתבעת 1, חברה בע"מ שבבעלות הנתבע 2.

אין מחלוקת כי ביום 3.2.2016, בשעות הצהריים, עבד התובע באתר החברה שבאיזור התעשייה עטרות וכי נפגע במהלך העבודה (להלן: התאונה), הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לתאונה באופן כללי, ובאופן ספציפי באשר לאחריותו של הנתבע 2 לתאונה, וכן בשאלת הנזק שניגרם לתובע בתאונה.

בנוסף צירף התובע חוות דעת של מומחה בתחום רפואת הא.א.ג, ד"ר פטר פרידמן, אשר קבע לתובע נכות בשיעור 20% בגין סחרחורות מהם הוא סובל בהתאם לתקנה 72(4)(ב)II לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

יצוין כי בטופס בקשה למתן טפול רפואי לנפגעי עבודה (עמ' 38 לתע"ר התובע) נרשם כי התובע הוא "עובד מיון" ואילו בטופס ההודעה למל"ל נרשם כי הוא "עובד כללי". זאת, כאשר הנתבעים אינם מסבירים מה הנפקות ומה ההבחנה בין עובד רגיל, עובד מיון עובד כללי או פועל ביניין.

...

שכרו של התובע במועד התאונה, צמוד להיום עומד על כ- 6,250 ₪ ולכן אני קובעת לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 382,500 ₪, ובצירוף הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות בסך של 48,000 ₪ (במעוגל).

לסיכום, כלל נזקי התובע מוערכים, במעוגל, בסך של 800,500 ₪ ניכויי מל"ל הנתבע הגיש חוות דעת אקטוארית, בה שוערכו תגמולי המל"ל אותם קיבל ויקבל התובע בסך כולל של 474,907 אותם יש לנכות מסכום הפיצוי לו זכאי התובע.

לסיכום: הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 325,593 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% והוצאות משפט בסך 15,000 ₪ (הסכום מגלם את כל ההוצאות, לרבות שכ"ט שני המומחים הרפואיים ואגרות בית משפט).

עסקינן בתביעת ניזקי גוף שנגרמו למשיב בעקבות תאונת עבודה שהתרחשה ביום 20.2.14 בה נפגע במסגרת עבודתו.

התביעה הוגשה ע"י המשיב והמל"ל נגד המשיבות 2-3 ביום 18.2.21, כאשר ביום 11.4.22 קבע בימ"ש קמא מועד לקדם משפט ראשון ליום 15.9.22, ובשל אילוצי יומנו של ביהמ"ש היתקיים הדיון ביום 22.9.22, כאשר למעשה מיום הגשת התביעה ועד למועד קדם המשפט הראשון הוקדש התיק להליכים מקדמיים: הגשת חוו"ד רפואית, הודעה על המצאת כתב תביעה, בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד המשיבה 3 וכן בקשה לביטולו של פסה"ד שניתן בהעדר ועד להגשת כתב ההגנה עצמו מטעם המשיבה 3, הודעת צד ג' ע"י המשיבה 3 >> כל האמור לעיל נמשך כשנה וחצי.

...

בין לבין, ממועד קדם המשפט הראשון ועד למועד קדם המשפט השני התיק הוקדש להגשת תחשיבי נזק, עדכונים לגבי הגשת כתב תביעה מתוקן ונכות המשיב וכן בקשה להגשת פס"ד בהיעדר הגנה כנגד צד ג' >> כל האמור לעיל נמשך כחצי שנה.

למעשה ממועד קדם המשפט השני ועד למועד קדם המשפט השלישי הוקדש התיק לתגובת המשיב והמל"ל להצעת בימ"ש, וכן לבקשות והחלטות לאור חוסר שיתוף הפעולה מטעם המשיבה 3 >> כל האמור לעיל נמשך כחצי שנה.

. לאור כל האמור לעיל לא נמצאה כל שגיאה בהחלטתו של בימ"ש קמא ואני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.