תביעת נזקי גוף בתאונת החלקה בבנק

לפני תביעה לפצוי ניזקי גוף בגין תאונת עבודה שאירעה – על-פי הנטען – במהלך עבודתו של התובע כשכיר אצל הנתבע, למטרות בניה.

בנסיבות אלו חל הכלל הרגיל על-פיו אדם בגיר בעל כשרות משפטית יודע על מה הוא חותם ומחויב בתוכנם של המסמכים שהוא מנפיק לזולתו [ע"א 2503/11 עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פס' 14(ג) והפניות שם (2011); ר' גם ע"א 6055/04 לנדאו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2006) וע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559 (2000)].

לא בכדי נבצר מהתובע לייחס לנתבע אחריות לקרות התאונה; כאשר נישאל מי אשם בנפילתו אמר: "אלוהים. אלוהים יודע מי אשם. לא אני. [...] לא יודע, התחלקתי ונפלתי. לא יודע מי אשם. או אני או ... זה קרה. מי אשם?" [עמ' 19 ש' 28-25].

...

אני דוחה את טענת הנתבע כי התובע ביצע את העבודות כקבלן עצמאי.

אין בידי לקבל את טענת התובע שנבצר ממנו לבצע את העבודה שאותה תיאר בדרך אחרת שאינה כרוכה בנטילת סיכון לא סביר למעידה ונפילה.

התביעה נדחית.

בפניי תביעה לניזקי גוף בגין תאונת עבודה שאירעה לתובע.

טענה שנייה היא, שדוח"ות משרד העבודה, שהוגשו כחלק ממוצגי התובע, אוצרים בתוכם עדויות מפי השמועה, ולכן הם אינן עדויות קבילות ולא ניתן להסתמך עליהן במשפט זה. באשר לטענה הראשונה, אכן לצורך הוכחת העובדה שבטון פגע בעיניו של התובע הובאה עדות יחידה מפי התובע, כאשר יתר העדים שהובאו לא ראו את התאונה עצמה וחלקם אישרו כי ראו את התובע רק אחרי הנפילה הנטענת.

לכן לדוגמא בע"א , בו הסתמך בעל דין על עדות יחידה לצורך הוכחת טענת חוסר תום לב, הסתפק בית המשפט ברף ראייתי של מאזן הסתברויות וקבע כי המערער לא הרים רף זה במאזן הסתברויות (ראו: ע"א 8143/14 חלפון נ' בנק דסקונט למשכנתאות בע"מ [פורסם בנבו] (29.1.2017) סעיף 4 לחוות דעת של השופטת ברון וכן דברי השופט ג'בראן בסוף פסק הדין).

...

הנתבע 3 כבר למחרת האירוע טען בפני המפקח כי התובע נפל מסולם ועל כן אני דוחה את טענת הנתבעים 1-2 בהקשר זה. גם בטופס דיווח על תאונה שערך המעביד נתבע 3 נרשם לצד "סוג התאונה" (סעיף 4) "נפל מעל סולם". גם בהודעה במשטרה מסר המעביד כי התובע היה על סולם.

אני סבור כי המקרה ענייננו נופל לסיטואציה השניה שמניתי לעיל.

התוצאה לאור האמור לעיל אני קובע כי התאונה בה נפגע התובע היא תאונת דרכים ועל נתבעים 1 ו- 2 לשאת בנזקיו על פי החוק.

התביעה כנגד נתבעים 3 – 4 נדחית.

עניינה של תביעה זו בנזקי גוף שנגרמו לתובעת, לאחר שלטענתה נתקלה במפגע המצוי בשטח המוניציפאלי הנתבעת-1.

כידוע, "האיסור 'להרחיב חזית' עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (17/12/2003); כן ראו: רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ (בפרוק מרצון) נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ (25.10.2007); ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ, (15.4.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009)).

כמפורט לעיל, בכתב התביעה, טענה התובעת לתאונה כאשר נפלה כתוצאה ממפגע וצרפה תמונות של מקום הארוע שצולמו לטענתה בזמן אמת במועד התאונה ממש.

בהתאם להנחיות בפסיקה בנוגע לפצוי בגין נזק לא ממוני בתביעות נזיקין מסוג זה, ובשים לב לסבל שהיה מנת חלקה של התובעת מאז התאונה ולנכות בגינה, אני מעמידה את הפצוי בגין נזק לא ממוני על סך של 35,000 ₪.

...

הנתבעות והצד השלישי טוענים, שמדובר בנזקים מיוחדים שלא הוכחו וכי דרישתה של התובעת בראש נזק זה להידחות.

אחרית דבר התביעה מתקבלת - סה"כ נזקי התובעת הם כדלקמן: הפסדי שכר וגריעה מכושר ההשתכרות - 50,000 ₪ עזרה והוצאות מכל סוג 10,000 ₪ נזק לא ממוני 35,000 ₪ סה"כ פיצוי 95,000 ₪ ניכויי אשם תורם – 20% 19,000 ₪ - סה"כ פיצוי בניכויי אשם תורם 76,000 ₪.

אחר כל האמור לעיל, הנתבעות תשלמנה לתובעת סך של 76,000 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, בצירוף הוצאות שהוציאה בגין חוות דעת המומחה מטעמה ומטעם בית המשפט.

עניינינו בתביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה מיום 14.4.15, עת נפל מסולם ונחבל בכפות רגליו ובשוקיים (שברים).

מאחר ומינוי מומחה מטעם בית משפט נועד לייעל את ההליכים, ולחסוך בעלויות ניהול המשפט, פסילתו כרוכה מטבע הדברים הן בעלויות לצדדים, הן בהתארכות ההליכים, יש לאפשר אותה רק במצבי קיצון, בהם הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות דעתו באמת ובתמים אינו מאפשר להסתמך עליו ועליה, ואינו בר תיקון (רע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ששון יעקב (פורסם ביום 1.10.20)).

...

ואולם, למקרא דוחות הוועדות הרפואיות, סיכומי הרופאים האורטופדים שטיפלו בתובע בשנת 2016, וחוו"ד של ד"ר עאוני, ניצלה את ההזדמנות עת התקשר אליה ב"כ התובע לשאול אם קיבלה את שכרה, כדי לבקש ממנו לצלם את כפות רגליו של התובע לאחר הליכה קצרה; ומהצילומים שהועברו לה התבסס חשדה בדבר היותו של התובע סובל מ- CRPS; ומשלא נראה לה כי די בצילומים, כאשר התקשר אליה שוב ב"כ התובע, בעניין העברת הכסף, ביקשה שיבוצעו שני מפגשי זום, ולאחריהם הגיעה למסקנה כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 51.55% בגין התחלואה האורטופדית, הצלקות, ותסמונת ה-CRPS, לגביה קבעה כי היא קשורה לתאונה.

בנוסף, עולה התהייה, מה היתה המסקנה בחוו"ד אלמלא התקשר מיוזמתו ב"כ התובע, פעמיים, אל המומחית בעניינים כספיים, כדבריה.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.

מדינת ישראל באמצעות ב"כ עוה"ד באדר אבראהים, עמראן ח'טיב משרד עורכי דין מי נעם תאגיד מים וביוב איזורי בע"מ (ניתן פסק דין) ובענין: המודיעה הצדדים השלישיים מדינת ישראל באמצעות ב"כ עוה"ד באדר אבראהים, עמראן ח'טיב משרד עורכי דין נגד קו אופ "צרכן" אגודה שיתופית בע"מ (בפרוק) באמצעות המפרק ב"כ עוה"ד אביתר גושן, עוה"ד ליאת טוכנר קומבליס חסון יצחק (ניתן פסק דין) חסון צילה (ניתן פסק דין) גולד עזראל גולד יוספה באמצעות ב"כ עוה"ד שירין גולד גיאת שלמה באמצעות ב"כ עוה"ד אברהם במברגר קורנפלד אלכסנדר באמצעות ב"כ עוה"ד אבי קורנפלד בנק הפועלים – נצרת עילית באמצעות ב"כ עוה"ד עופר שנקר, צבי יעקובוביץ משרד עו"ד ונוטריון שני יוסף שני מאירה באמצעות ב"כ עוה"ד **** לוי בלומנטל יעקוב אברהים בן שטרית אדם (ניתן פסק דין) תמיר ישראל (ניתן פסק דין) חנניה אליעזר חנניה משה חנניה **** באמצעות ב"כ עוה"ד פיראס סעדי איציק אברהם איציק רוזה באמצעות ב"כ עוה"ד אתי רובין סעדה יעקוב נחמן סעדה כינרת באמצעות ב"כ עוה"ד פיראס סעדי קיקוזאשבילי נירית (ניתן פסק דין) קיקוזאשבילי אופיר (ניתן פסק דין) פינטו אלי (ניתן פסק דין) שנית אליאב (גוזלן) (ניתן פסק דין) צאצאשוילי משה (ניתן פסק דין) קלמונוביץ יעקב (ניתן פסק דין) קלמונוביץ רמי באמצעות ב"כ עוה"ד אתי רובין פסק דין התביעה וההודעות לצדדים שלישיים זו תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף.

בכתב התביעה המתוקן טען התובע כי ביום 29.5.2017, בסביבת השעה 13:00 בצהריים, עת היה בדרכו לבנק ולסופר "מחסני להב" ברחוב חרוד בנצרת עילית, הוא נפל, עת הלך בשביל צבורי המוביל מהחניון למרכז המסחרי "מרכז דדו" (להלן: המרכז המסחרי).

אותו סעיף 7 המצוטט לעיל מטיל על האגודה לשאת באחריות כלפי המינהל וכלפי כל איש בעד כל נזק שייגרם או פיצויים שיוטלו עקב או כתוצאה מפעולות הפיתוח, אולם זאת, "תוך כל תקופת השמוש בו", אשר, כאמור, הסתיימה עשרות שנים לפני התאונה מושא התביעה.

...

לאור כל האמור, נדחית ההודעה לצד שלישי נגד האגודה.

לאור זאת הנני קובע כי המדינה הרימה את הנטל להוכיח שהצדדים השלישיים מס' 5-4 חכרו והחזיקו במועד התאונה חנות בשטח הנזכר במרכז המסחרי.

סיכום ההודעה לצד השלישי נגד הצד השלישי 1 ההודעה לצד שלישי מס' 1 נדחית.