תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים: שברים מרובים ופגיעת ראש

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף עקב תאונת דרכים מיום 14.2.2016.

חוות הדעת הרפואית בתחום האורתופדי בחוות דעתו ציין פרופ' צינמן, כי הפגיעה האורתופדית של התובעת היתה פגיעה קשה מאוד באגן עם שברים ברוב עצמות האגן עם תזוזה ובעיקר נזק קשה לאצטבולום שהוא החלק המיפרקי של האגן עם ראש הפימור מימין.

לאחר בחינת טענות הצדדים, בשים לב לנכות הצמיתה שנותרה לתובעת עקב התאונה, בשים לב לפגיעתה הקשה לאחר התאונה, בשים לב לתקופת השקום הארוכה והטיפולים הרפואיים הרבים שהיא קיבלה, כפי שהדבר משתקף מהמסמכים הרפואיים שצורפו, וכן בשים לב לכך, כי סביר שאדם לא ישמור את כל הקבלות להוצאות בהן נשא, אני פוסק לתובעת פיצוי גלובאלי בסך של 30,000 ₪ בגין ראש נזק זה. סכום זה כולל את עלות התקנת המקלחון, בסך של 3600 ₪ (ראו, נספח ו' לתצהיר התובעת).

...

לאחר בחינת טענות הנתבעת ולאחר עיון במסמכים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשת הנתבעת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת פיצוי בסך של 177,450 ₪.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 27,000 ₪ (בהתאם לתעריף הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977).

ב-ע"פ 2247/10 שלום ימיני נגד מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון לעניין זה כהאי לישנא: "רבות נאמר על נגע תאונות הדרכים, ההולך ופושה וקוטל בנו ללא רחם וללא הבחנה, ואשר בעטיו נגבה מחיר דמים נורא, אם בהרוגים, אם בחבולים בגופם ובפצועים בנפשם, ואם בדאבת יקיריהם. רבות נאמר, דומה כי מעט מדי נעשה, ומדי שנה בשנה מקפדים מאות אנשים את חייהם ואלפים רבים נפצעים. מערכת המשפט נתקלת בהרוגים ובפצועים של תאונות דרכים הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, ומדי שנה מוגשות בבתי המשפט לערכאותיהם השונות אלפי תביעות על ניזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. מקומו של בית המשפט במלחמת החורמה נגד תופעה קשה זו לא נפקד, ועליו להמשיך להירתם ולהרים תרומתו למען מאבק עיקש זה, בין היתר באמצעות הדאגה לענישה הולמת, אשר תסייע להגברת המודעות בדבר המחיר הכרוך בהפרת כללי היתנהגות על הכביש". טווח הענישה בתאונות שתוצאתן גרימת חבלה חמורה הנו פועל יוצא של חומרת הרשלנות, כמו גם חומרת הפגיעות שנגרמו והשלכותיהן על חיי הנפגעים.

בעפ"ת 38184-02-12 שמעון דהן נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) (16.04.12), קיבל ביהמ"ש המחוזי עירעורו של נאשם שנידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל ו-48 חודשי פסילה, בגין ת"ד בנסיבות של נהיגה ברכב לא תקין (צמיגים) במהירות וגרם חבלות קשות ל- 2 מעורבים, בהן חבלה חמורה, שברים מרובים פגיעת ראש ניתוח ושקום ממושך בבית חולים לוינשטיין, כאשר בוטל עונש המאסר עקב מצבו הרפואי הקשה של הנאשם שסבל ממחלה קשה, ונזקק לטיפולים רפואיים מורכבים.

...

לפיכך אני קובע כי מידת רשלנותו של הנאשם נמוכה מהמתואר בעובדות כתב האישום, וינתן לכך מקום בקביעת העונש שאגזור על הנאשם בתוך מתחם הענישה שנקבע.

במכלול הנסיבות בהן, רמת הרשלנות העולה מהראיות כפי שנסקרו לעיל, מחדלי החקירה, נסיבות חציית המעבר על ידי הולכת הרגל במקום, אני סבור כי אין מקום להטיל על הנאשם במקרה זה, עונש מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח, ודינו במקרה זה למאסר שירוצה במסגרת עבודות שירות.

לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות התאונה המתבטאות בחבלות קשות וחמורות לנפגעת, אשר למרבה הצער היא סובלת מהם גם כיום, ונראה כי אף תמשיך לסבול מהם בעתיד, ולאחר שהתרשמתי מנגד מנסיבות התאונה כמתואר בהרחבה, על רקע וותק נהיגה ועברו התעבורתי, אגזור את העונשים ההולמים לנאשם לדעתי במקרה זה, כמפורט להלן.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בבצוע עבירות של נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה וגרימת תאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש בנגוד לסעיפים 62(2), 38(2) ו- 38(3) לפקודת התעבורה [נ"ח] תשכ"א - 1961 ותקנות 21(ב)(2) ו- 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

בתאונה זו נזוקו 5 כלי רכב, נחבלו בגופם חבלות קלות 6 אנשים לרבות הנאשמת, ואילו הנוסעת, גב' א. אובלוגין ניחבלה בגופה חבלות של ממש בדמות דימום סובדורלי גדול מימין עם בצקת מוחית ניכרת, דימום תת עכבישי, שברים באף, קרעים בכבד עם דם חופשי בבטן, לצרציה בכבד אונה 7-8 עם זרזוף של דם, קרע בכליה ימין, המטומה סמוך לכליה ימין, ספק קרע קטן בטחול, פריקה של ACJ דרגה 5 מימין.

יפים בהקשר זה דברים שנקבעו בע"פ 5167/05 מג'דוב נ' מדינת ישראל (10.10.05): "תופעת הפגיעות בנפש ובגוף עקב תאונות דרכים המשתוללות בכבישי הארץ מחייבת את מערכת המשפט לגייס את כוחותיה למלחמה יעילה, בכלים הקיימים, כדי לסייע במיגור מכת התאונות וקטילת חיי אדם תמימים עקב היתנהגות עבריינית על הכביש. בין האמצעים הנתונים בידי מערכת המשפט, מצוי כלי הענישה. ראוי להשתמש בו באופן שישיג את תכליתו, ויביא, בין שאר האמצעים הננקטים, להחדרת המודעות לכללי המותר והאסור בנהיגה בכביש, ולסכנות האורבות מהפרתם". וכן בע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל, סד(2) 666 (2011)‏‏: "רבות נאמר על נגע תאונות הדרכים, ההולך ופושה וקוטל בנו ללא רחם וללא הבחנה, ואשר בעטיו נגבה מחיר דמים נורא, אם בהרוגים, אם בחבולים בגופם ובפצועים בנפשם, ואם בדאבת יקיריהם. רבות נאמר, דומה כי מעט מדי נעשה, ומדי שנה בשנה מקפדים מאות אנשים את חייהם ואלפים רבים נפצעים. מערכת המשפט נתקלת בהרוגים ובפצועים של תאונות הדרכים הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, ומדי שנה מוגשות בבתי המשפט לערכאותיהם השונות אלפי תביעות על ניזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. מקומו של בית המשפט במלחמת החורמה נגד תופעה קשה זו לא נפקד, ועליו להמשיך להירתם ולהרים תרומתו למען מאבק עיקש זה, בין היתר באמצעות הדאגה לענישה הולמת, אשר תסייע להגברת המודעות בדבר המחיר הכרוך בהפרת כללי ההיתנהגות על הכביש"."

...

· לקחתי בחשבון את הנזקים שנגרמו לנאשמת מביצוע העבירות – שוכנעתי כי הינה חווה משבר עמוק מאז אירוע התאונה וגם איכות חייה נפגעה מאוד על רקע מצבה הנפשי וקשיי התפקוד אותם היא מגלה.

ראו למשל דברי כב' הנשיאה דאז, הש' ד. בייניש ברע"פ 9727/05 ברנרד גליקסמן נ. מ"י: "יש בחיובו של הנאשמת בפיצוי הנפגע יסוד של היטהרות לנאשם העשוי לתרום לשיקומו וכן יש בכך משום שילוב נפגע העבירה כמשתתף בהליך הפלילי, מתוך ראייה כי הטבת נזקו הינה חלק חשוב בתהליך הענישה ובהפנמת נורמות ההתנהגות הראויות". סבורני כי עונש מאסר בפועל, בסמוך לרף התחתון של מתחם הענישה, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד רכיב פסילת רישיון לתקופה משמעותית, פיצוי סמלי לנפגעת העבירה ועונשים נלווים הינו עונש הולם, המאזן בין כלל שיקולי הענישה.

יחד עם כל זאת, אין לראות את המערער כקורבן, גם לא לאור כל האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו".

מדובר בתאונת דרכים קשה אשר אירעה בנסיבות של נהיגה בקלות ראש, תוך פגיעה בהולכת הרגל על גבי מעבר חצייה, כאשר הנאשם נוהג ברכב משא.

ב-ע"פ 2247/10 שלום ימיני נגד מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון לעניין זה כהאי לישנא: "רבות נאמר על נגע תאונות הדרכים, ההולך ופושה וקוטל בנו ללא רחם וללא הבחנה, ואשר בעטיו נגבה מחיר דמים נורא, אם בהרוגים, אם בחבולים בגופם ובפצועים בנפשם, ואם בדאבת יקיריהם. רבות נאמר, דומה כי מעט מדי נעשה, ומדי שנה בשנה מקפדים מאות אנשים את חייהם ואלפים רבים נפצעים. מערכת המשפט נתקלת בהרוגים ובפצועים של תאונות דרכים הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, ומדי שנה מוגשות בבתי המשפט לערכאותיהם השונות אלפי תביעות על ניזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. מקומו של בית המשפט במלחמת החורמה נגד תופעה קשה זו לא נפקד, ועליו להמשיך להירתם ולהרים תרומתו למען מאבק עיקש זה, בין היתר באמצעות הדאגה לענישה הולמת, אשר תסייע להגברת המודעות בדבר המחיר הכרוך בהפרת כללי היתנהגות על הכביש". טווח הענישה בתאונות שתוצאתן גרימת חבלה חמורה הנו פועל יוצא של חומרת הרשלנות, כמו גם חומרת הפגיעות שנגרמו והשלכותיהן על חיי הנפגעים.

בעפ"ת 15665-07-14 מרדכי לב נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (07.10.14), גרם הנאשם לתאונה כאשר פגע במהירות גבוהה ברכב שעצר לפניו, בנסיבות של אי שמירת רווח, שתוצאתה חבלות ל- 6 נוסעים, בהם גם חבלות של ממש ל-3 נוסעים ברכב המעורב, כולל שברים מרובים, וחבלות פנימיות.

...

אקדים ואומר כי בסיכומו של דבר, בהתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם ובהמלצת שרות המבחן, אני מוצא שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל וברכיב זה אגזור את עונשו ברף הנמוך בתוך מתחם הענישה שקבעתי.

אף אני סבור בנוסף להתרשמות קצינת המבחן, כי הנאשם לא יוכל להשתקם מריצוי מאסר שכזה.

לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי מחד את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות הקשות של התאונה, לסבל הרב שנגרם לנפגעת ולמשפחתה, ומאידך התרשמתי מנסיבות התרחשות תאונה כמתואר, ומתסקיר שרות המבחן, ועל רקע עברו התעבורתי, אגזור את העונשים ההולמים לנאשם לדעתי במקרה זה, כמפורט להלן.

מדובר בתאונת דרכים קשה, בנסיבות של נהיגה בקלות ראש, תוך פגיעה בנאשם ובנוסעת ברכבו, כאשר הנאשם נוהג ברכב בשיכרות ובמהירות מופרזת שלא על פי תנאי הדרך.

ב-ע"פ 2247/10 שלום ימיני נגד מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון לעניין זה כהאי לישנא: "רבות נאמר על נגע תאונות הדרכים, ההולך ופושה וקוטל בנו ללא רחם וללא הבחנה, ואשר בעטיו נגבה מחיר דמים נורא, אם בהרוגים, אם בחבולים בגופם ובפצועים בנפשם, ואם בדאבת יקיריהם. רבות נאמר, דומה כי מעט מדי נעשה, ומדי שנה בשנה מקפדים מאות אנשים את חייהם ואלפים רבים נפצעים. מערכת המשפט נתקלת בהרוגים ובפצועים של תאונות דרכים הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, ומדי שנה מוגשות בבתי המשפט לערכאותיהם השונות אלפי תביעות על ניזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. מקומו של בית המשפט במלחמת החורמה נגד תופעה קשה זו לא נפקד, ועליו להמשיך להירתם ולהרים תרומתו למען מאבק עיקש זה, בין היתר באמצעות הדאגה לענישה הולמת, אשר תסייע להגברת המודעות בדבר המחיר הכרוך בהפרת כללי היתנהגות על הכביש". טווח הענישה בתאונות שתוצאתן גרימת חבלה חמורה הנו פועל יוצא של חומרת הרשלנות, כמו גם חומרת הפגיעות שנגרמו והשלכותיהן על חיי הנפגעים.

בעפ"ת 15665-07-14 מרדכי לב נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (07.10.14), גרם הנאשם לתאונה כאשר פגע במהירות גבוהה ברכב שעצר לפניו, בנסיבות של אי שמירת רווח, שתוצאתה חבלות ל- 6 נוסעים, בהם גם חבלות של ממש ל-3 נוסעים ברכב המעורב, כולל שברים מרובים, וחבלות פנימיות.

...

אקדים ואומר, כי בסיכומו של דבר, אני מוצא שאין מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל ולכן אגזור את עונשו ברף הנמוך בתוך מתחם הענישה שקבעתי.

בהתחשב בעמדתה ההגונה של המאשימה שמראש לא עתרה למאסר בפועל אלא למאסר בעבודות שירות בלבד, בהתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, בעובדה כי נחבל בעצמו "חבלות של ממש" ובמידה רבה קיבל בכך את עונשו "מידי שמיים", בהתחשב בעובדה כי עיקר החבלות נגרמו לבת זוגו של הנאשם, ובהתחשב בעיקר בדבריה בבית המשפט, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם כפי שיובא לעיל.

מצאתי כי צו של"צ אינו ראוי בעניין זה, ואני דוחה בכך את עתירת ההגנה לקבוע עונש מחוץ למתחם הענישה המקובל, ולהסתפק בצו של"צ. לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי מחד את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות הקשות של התאונה, ומאידך התרשמתי מנסיבותיו של הנאשם ומעמדת בת זוגו הנפגעת העיקרית בתאונה, ועל רקע עברו התעבורתי, אגזור את העונשים ההולמים לנאשם לדעתי במקרה זה, כמפורט להלן.