תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים - חבלה בראש ופצע בקרקפת

מבוא לפניי תביעה בגין ניזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975.

ממקום התאונה הובהלה התובעת בניידת טפול נמרץ ל"בי"ח קפלן" ברחובות שם אובחנו בין היתר חבלת ראש עם שטף דם בקרקפת וחבלות בשוק ימין עם שברים פתוחים בעצמות הטיביה והפיבולה (דרגה 2), פצע פעור וכוויות בדרגה 3.

...

לפיכך, אני קובעת פיצוי גלובלי בגין הפסד ימי עבודה בסך 5,000 ₪.

סה"כ הוצאותיה של התובעת 3: הפסד ימי עבודה – 5,000 ₪ הוצאות למטב - 30,575 ₪ בניכוי תשלום תכוף – 21,093 ₪ - _______________ סה"כ 14,482 ₪ סוף דבר: הנתבעות ישלמו לתובעת 1 סך של 566,405 ₪, בתוספת החזר אגרה ושכ"ט כדין.

הנתבעות ישלמו לתובעת 3 סך של 14,482 ₪, בתוספת שכ"ט כדין.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעים עקב תאונת דרכים.

בגין כל אלו ממליץ על הענקת נכות אסתטית צמיתה של 15% לפי סעיף מותאם 75 (2) ב- ג בספר תקנות המל"ל. באם יעבו תיקון הקפל בקרקפת בהצלחה, סביר שהנכות תרד ל - 10%.

א. פלסטיקאי: ד"ר מוריס טופז אשר קבע: "דיון:...הצלקות בפניה ובאמה של גברת מ. מכוערות במידה מתונה וכרוכות בנכות אסתטית אובייקטיבית בהתאם. הצלקת במצח ניתנת לטשטוש באופן חלקי או מלא באמצעות איפור. קיימת אפשרות לטשטש את מראה הצלקת במצח על ידי קעקוע רפואי בעלות של כ- 5,000 ₪ אין אפשרות מעשית לשפור הצלקת באופן כרורגי....במהלך הזמן חל שיפור במרפאה ומבנה הצלקות אשר חייב עידכון וקביעה מחודשת של דרגת הנכות. הצלחת במצח מקנה 5% נכות קבועה בגין הפגיעה האסתטית הכרוכה בה, ובהסתמך על סעיף 75 (2) ב' לתקנות הביטוח הלאומי מותאם. תחולת קביעה זו החל מ 9.4.13. צלקת באמה השמאלית בולטת לעין במידה קלה בלבד ומקנה 1% נכות קבועה בגין הפגיעה האסתטית הכרוכה בה ובהסתמך על סעיף 75 (1) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי מותאם. תחולה החל מה – 9.4.2013. פציעתה של הגברת מובשביץ אינה כרוכה בנכות תפקודית". ב. נורולוג: ד"ר **** עובד שקבע: "...נראה כי מדובר בתסמונת בתר חבלתית מסוג pcs ..שהנה סבוך נפוץ לאחר חבלת ראש, הכוללת לרוב תלונות על כאבי ראש, סחרחורות הפרעות שינה ושינויים קוגניטיביים ריגשיים והתנהגותיים אשר פוגעים באופן בולט בתיפקוד היומיומי. מדובר בנכות נוירולוגית ותפקודית. לאור מצב זה ובהתאם לקובץ תקנות המוסד לביטוח לאומי אני מעריך את נכותה הצמיתה של גב' מובשוביץ בתחום הנורולוגי כדלקמן: 10% לפי סעיף 34 (ב) (2) מותאם בגין תיסמונת בתר חבלתית לאחר חבלת ראש החל ממועד התאונה". עוד קבע המומחה כי בגין התלונות על הפרעה בתחושת האמה ובכף היד אין לקבוע נכות צמיתה.

עזרת זולת (עבר ועתיד) הגם שמדובר בנזק מיוחד כאשר חלקה של הנכות היא נכות אסטטית הנעדרת כל שפעה על הצורך בעזרה, אני מוכנה להניח כי בתקופת אי הכושר המלא נעזרה התובעת בבני משפחתה המורחבת וזאת לנוכח העובדה כי גם בעלה - התובע 1 -ניפצע בתאונה.

...

לנוכח הפסיקה הנוהגת [ראו ת"א (מחוזי חי') 16951/04/10 ע.מ.מ נ' ע.מ.ר (2013)] ולאור כל האמור לעיל ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין אב נזק זה על 39,000 ₪ (במעוגל), המהווים 12.5% מסך הפיצוי לו זכאית התובע בגין אב הנזק הפסד שכר בעתיד.

לסיכום (נזקי התובעת) הפסד שכר בעבר (-) ₪.

סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים כמפורט בסעיפים 35 ו - 60 לעיל.

לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

התובע ניחבל בראשו ובחלקי גוף נוספים והובהל כשהוא מורדם ומונשם למחלקת טפול נמרץ בבית החולים הדסה עין כרם.

בבדיקתו נמצאה צלקת ניתוחית באיזור הקרקפת השמאלית באורך של כ-34 ס"מ וברוחב 2 ס"מ וכן צלקות ניתוחיות באיזור הבטן, הירך והברך.

...

לפיכך, טוענת הנתבעת, יש לערוך ניכוי רעיוני של תגמולי המל"ל בהתאם לקביעת המומחים שמונו ע"י בית המשפט, ולחלופין להקפיא תגמולים רעיוניים אלה עד למיצוי זכויות התובע במל"ל. דין הטענה להידחות.

סוף דבר לסכום הפיצויים, לאחר ניכוי תגמולי המל"ל, יש לצרף שכ"ט עו"ד בשיעור 15.34%.

הנתבעת תשלם לתובע גם את חלק האגרה ששולם על ידו.

כללי לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

הנכות הרפואית לתובעת נגרמו חבלת ראש וכן חתך עמוק בקרקפת, שנתפר.

...

אני סבורה כי ראוי להוסיף לבסיס השכר על פיו יחושבו הפסדי התובעת סכום מסוים בגין מתן אימוני כושר, אך מדובר בסכום בהיקף מינימלי, בהתחשב בכך שהתובעת לא עמדה בנטל המוגבר, המוטל על תובע הטוען להכנסות לא מדווחות, להוכיח את היקף הכנסותיה ממקור זה, בהתחשב במיסים אותם היה עליה לשלם בגין הכנסותיה ובהתחשב בכך, שכפי הנראה, לא עבדה באופן רצוף וקבוע בתחום זה וגם סביר שלא הייתה עובדת בכך באופן רצוף וקבוע גם בעתיד.

לאחר שקילת טענות הצדדים, אני סבורה כי מעבר לפיצוי מסויים בגין עזרת צד שלישי בתקופת ההחלמה ואי הכושר, סמוך לתאונה, אין מדובר בפגיעה המצדיקה פיצוי בסכום ממשי בגין עזרת צד שלישי.

בתצהירה ציינה כי בראשה נותר אזור בו השיער אינו צומח: "אני נאלצת לבצע הדבקות/הלחמות שיער כדי לכסות את האזור. מדובר בהוצאה גבוהה מאד המסתכמת בעלות שנתית מינימלית של כ – 20,000 ₪. אפשר לנסות להתגבר על הבעיה ע"י ניתוח השתלת שיער באזור הקרחת, אך ההצלחה של ניתוח כזה אינה ודאית, אני חוששת מהשפעה שלילית של הניתוח וההרדמה וגם העלות הנדרשת גבוהה מאד ומגיעה לפי בירורים ראשוניים שערכתי לסכומים שבין 6000 דולר ל – 8000 דולר. לנוכח ההצלחה שאינה ברורה והעובדה שמדובר בניתוח שדורש תקופת החלמה, אני שוקלת את הנושא וטרם החלטתי אם לעבור ניתוח כזה". בחקירתה נשאלה, אם פנתה לרופאים בעניין זה והשיבה בחיוב, אך היא אינה זוכרת אם יש בידה מסמכים (עמ' 25).

המדובר בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב תאונת דרכים שארעה לה ביום 30.3.2009 (להלן: "התאונה").

עפ"י המסמכים שצורפו לכתב התביעה, התובעת ניחבלה בראשה ואובחן אצלה חתך בקרקפת, שנתפר ע"י כרורג.

הנתבעת טענה כי ככל שתתקבל גרסת התובעת בכתב התביעה, באשר לזהות הנהג, הרי שמדובר בדווח כוזב שהנו בגדר מעשה מירמה, ויש לפטורה באופן מלא מתשלום פיצויים לכל המעורבים בתאונה, עקב כך. ולעניין הנזק - התובעת טענה כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לה כאב וסבל בשיעור ניכר וכי כתוצאה מחבלת ראש בתאונה היא איבדה את זיכרונה ואף פוטרה מעבודתה בשל כך. ב"כ התובעת ביקש לפצות את התובעת בפצוי בגובה של 16,000 ₪, בגין כאב וסבל.

...

הכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסיכומיהם, הן בנוגע לחבות ובן בנוגע לנזק, לאחר שעיינתי בכל המסמכים בתיק ובכלל זה במסמכים הרפואיים השונים, בתיק המשטרה ובתשובות לשאלון ובהתאם לסמכות שניתנה לי לפסוק על דרך הפשרה, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,000 ₪.