תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים נגד הכשרת הישוב

בית משפט השלום בקריות ת"א 24512-09-18 פלוני נ' פינס ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:23 בפני כבוד השופט צבי כוחן התובעת פלונית הנתבעים 1. הכשרה היישוב חברה לביטוח 2. אביחי פינס החלטה

בפני בקשת התובעת, כי אורה על מינוי מומחה רפואי בתחום הא.א.ג. בעקבות ניזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתחום זה עקב מעורבותה בתאונת דרכים מיום 16.1.13 נשוא תובענה זו. ההתנהלות התובעת עד כה – על קצה המזלג: עסקינן בתביעה לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "פלת"ד"), שהוגשה לבית המשפט כנגד הנתבעת עוד ביום 14.09.18.

...

אשר לדרישת הרצף הטיפולי נקבע – "עוד הובהר כי גם העדר רצף טיפולי אין בו, כשלעצמו, כדי לאיין מינויו של מומחה רפואי וכי הדרישה לרצף טיפולי אינה דרישה קונקלוסיבית (בר"ע (מחוזי חיפה) 1317/05 טומשפולבסקי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (2006); בר"ע (מחוזי תל אביב) 1303/02 אורן נ' אלבז (2002); בר"ע 48716-07-12 (שלום -ת"א) סמיון וולרי נ' כלל חברה לביטוח (2012))." (רע"א 1764-03-23 (מחוזי מרכז) פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 2.4.23)) השאלה הינה אפוא, האם במקרה זה הצביעה התובעת על "ראשית ראיה" כנדרש בתחום הא.א.ג, המצדיקה מינויו של מומחה מטעם בית המשפט? לאחר שעיינתי בבקשה והנספח לה ובתגובה, כמו-גם בפסיקה הנוהגת בנדון דידן, וחרף חלוף הזמן הניכר בין שני מועדי בדיקות השמיעה ומאפייני הטנטון שנערכו לנתבעת, פרק זמן של כעשור ללא תיעוד רפואי המעיד על רצף טיפולי בתווך, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה למינוי מומחה בתחום א.א.ג., אם כי בדוחק רב. אכן, כטענת התובעת, בהתאם למסמכים הרפואיים אשר היא צירפה לכתב התביעה, בחודשים הסמוכים לאחר התאונה מתועדים תלונותיה בדבר ירידה בשמיעה וטנטון, כאשר המסמך האחרון לאותה תקופה הסמוכה לתאונה המתעד זאת, הינו ביקורה אצל רופא א.א.ג מיום 12.8.13.

חרף העובדה כי עסקינן בתביעה לנזקי גוף בהתאם לפלת"ד, אך בשים לב לעיתוי הגשת הבקשה למינוי המומחה בתחום א.א.ג. (כ- 5 שנים ממועד הגשת התביעה וכעשור לאחר קרות התאונה), כמו גם לדלות החומר הרפואי התומך בה, כפי שעמדתי על כך לעיל, אני מורה כי התובעת תישא בשלב זה בשכר טרחת המומחה.

לפיכך אני מורה, כי הנתבעת תפקיד בקופת ביהמ"ש סך 4,600 ₪, עד ליום 15.05.23, להבטחת תשלום שכר טרחת המומחה שימונה, ותמסור על כך הודעה תואמת לתיק.

מדובר בתביעה בגין ניזקי גוף שהוגשה בעילה שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

היריבות נגדה אכן קמה מעיקרא רק משעה שאין כסוי בטוחי בפוליסת הכשרת הישוב, באין רישיון נהיגה לנהג (סע' 12(2) של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

...

אין מנוס מן המסקנה שתביעת התובע כלפי קרנית התיישנה.

אני דוחה אפוא התביעה כלפי קרנית.

ממילא נדחית אפוא אף ההודעה לצדדים שלישיים ששלחה קרנית, בהיותה הודעה על תנאי שהתייתרה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 19703-03-16 לפני כבוד השופט משה תדמור-ברנשטיין התובע: פלוני ע"י ב"כ עוה"ד א. אלויה הנתבעת: הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יורם קמין ו/או אמיר סילש ואח' פסק דין

הסעיף שכותרתו "בני האדם שרשאים לנהוג ברכב" נועד להבהיר כי היה ובתאונה נהג ברכב מי שאיננו הנהג הנקוב, הרי שכדי שהפוליסה תחול עליו להחזיק כדין ברכב; ותו לא. אפנה לכך שלפי הפסיקה אין לפרש את תנאי הפוליסה באורח אוטומאטי נגד המנסח; כך נדחתה טענה של תובע כי לווי נהג מורשה שנוהג ברכב ברשות בעל הפוליסה (ולא נקוב בפוליסה) – יכול להתבצע מרכב אחר, ולא בישיבה באותו רכב – נדחתה, ובהעדר אומד דעת הצדדים יש להיתחקות אחרי תכלית הפוליסה, ובלשון כבוד השופט רובינשטיין אומר לגבי הפרשנות הרחבה המוצעת בעניינינו, הפירוש שמוצע מטעם התובע - איננו תואם את התכלית של הפוליסה בעניינינו, שנועדה, מיחד - ליתן מענה לצורך מסחרי, ומאידך - להבטיח צימצום הגיוני של מספר הנהגים הנוהגים ברכבי חברה המבוטחת בפוליסת סחר, וכן – להבטיח שפוליסה מסוג זה לא תנוצל שלא לטובה על ידי המבוטחים אשר ישלמו פרמיה מופחתת בעבור פוליסת סחר בה נהג מורשה אחר [רע"א 8502/15 א.א. קאר סנטר מוטורס בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם; 20.3.16)], עוד אקדים בשולי פרק זה שעניינו הדין החל - תיזכורת לענין משמעות הוראת הדין לגבי "עדות בעל דין יחידה". כידוע, כאשר מדובר ב"עדות יחידה" של בעל דין, כהגדרתה בסעיף 54 לפקודת הראיות, שאין לה סיוע, מצוה בית המשפט לנקוט בזהירות יתרה בטרם יאמצה.

בפסיקת ההוצאות, עלי להיתחשב בכך שלנתבעת נגרמו הוצאות בניהול ההגנה למול התביעה הנדונה, ומאידך - שלא קבעתי שהוכח שהתובע שיקר במפגיע, ושהתרשמתי שהתובע הגיש את תביעתו בעקבות תאונות דרכים שאכן ארעו, ושנגרם לו בהן נזק גוף.

...

בנסיבות אלה, דין התביעה הנדונה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: התביעה הנדונה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪, וכן החזר הוצאות המומחה הרפואי שמונה בנדון (לפי חשבונית).

בית משפט השלום בחיפה ת"א 15072-10-19 פלוני נ' חברה לביטוח ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אחסאן כנעאן תובעים פלוני ע"י ב"כ עוה"ד מורן נירשברג דרורי נתבעים 1. הכשרה היישוב חברה לביטוח 2. זאג ראובן ע"י ב"כ עוה"ד פאדי מטאנס פסק דין

לפני תביעה לניזקי גוף לפי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: החוק ).

טענות הצדדים על פי הנטען בכתב התביעה "ביום 19/7/2017 בשעה 12:50 או בסמוך למועד זה, נפגע התובע בתאונה עת ישב על רכבו וגרר אותו רכב משא הובלת רכב מסוג 'איסוזו' ...המבוטח אצל הנתבעת." התביעה כוונה כנגד מבטחת משאית הגרר שגרר את רכבו של התובע (להלן: הגרר ), והנוהג בגרר בזמן ארוע התאונה.

בנוסף אימץ בית משפט העליון את קביעת בית משפט המחוזי : "פציעתו של אדם בעת נסיעה ברכב כתוצאה מהפעלת מטען חבלה אינה מהוה 'תאונת דרכים' בלשון האדם מן היישוב אלא ארוע עברייני. הרחבת ההגדרה כך שתחול בסיטואציה עבריינית, אינה מתיישבת עם המגמה המצמצמת של בית המשפט העליון כפי שראינו לעיל, עם ההיגיון ועם השכל הישר" דברים אלו יפים לענייננו.

...

סיכום ההיבט העובדתי לסיכום אני סבור שמה שאירע , הוא שרכבו של התובע נתפס בביתו על ידי המעקלים והוא הועמס על גבי הגרר.

אין בידי לקבל טענה זו הן מההיבט העובדתי והן מההיבט המשפטי.

התוצאה לאור האמור לעיל לא עלה בידי התובע להוכיח כי נפגע בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים ודין תביעתו להידחות באשר להוצאות, לפנים משורת הדין, בשל פציעתו הקשה של התובע מחד ואי גילוי מלוא האמת על ידי עדי ההגנה מאידך, איני עושה צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 42075-08-23 חברה לביטוח נ' מורד תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כב' השופט יואב פרידמן מערערת הכשרה היישוב חברה לביטוח משיב פלוני החלטה

מדובר בתביעת ניזקי גוף בגין תאונת דרכים מיום 21.4.2013.

...

עם זאת לאחר הגשת הסיכומים , עת בא בית משפט קמא לשלב כתיבת פסק הדין, הגיע הוא למסקנה כי חוות הדעת של המומחה האורטופד אינה נותנת בידו כלים מספיקים לצורך הכרעה בשאלה כלום נותרה מגבלה קלינית ונכות רפואית, ובשאלת הייחוס הסיבתי לתאונה.

אך השינוי שבא לעת חקירת המומחה, הביא אותו למסקנה כי היה על המומחה לשקול גם האפשרות שהתאונה גרמה להחמרה מסוימת, אפשרות אותה נמנע מלשקול לאור קביעתו הראשונית שאין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מתני.

במצב דברים זה לא אחת אין מנוס מפסיקת הפסדי שכר באומדן.

הסכום הכולל שנפסק אמנם אינו נמוך כשלעצמו, אך בנתוני המקרה והמשיב הספציפי אני סבור שהמבקשת לא המחישה שהנו כה גבוה, שמדובר באותו מקרה שנזכר, המקים מאליו חשש אינהרנטי בדבר הקושי בהשבתו.