כתוצאה מהתאונה וורד והתובע נפגעו ופונו לבית החולים רמב"ם. ביום 17.9.2013 הוא הגיש תביעה לפצוי ניזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) נגד הנהג וורד, נגד הנתבע מס' 2, אחיו של וורד, שהיה הבעלים של הטרקטורון (להלן: מייסרה), ונגד הנתבעת מס' 3 (להלן: קרנית).
שתי השאלות שנותרו במחלוקת הנן: (1) האם וורד נהג בטרקטורון ללא נטילת רשות מבעליו או ממי שהחזיק בו כדין? (2) האם התובע ידע כי וורד נטל את הטרקטורון ללא נטילת רשות כאמור ?
המסגרת הנורמאטיבית
לחוק הפיצויים תכלית סוציאלית, שעניינה מתן פיצוי לכל מי שניפגע בתאונת דרכים ללא קשר לשאלת מידת אשמתו לקרות התאונה.
נטילת הטרקטורון ללא רשות
בכתב התביעה טען התובע שמחקירת המישטרה עלה שוורד נהג ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח וללא "טסט", והדגיש כי הוא (התובע) לא ידע זאת ולא יכול היה לדעת על כך. משתמע מטענה זו שאף הודעת וורד במישטרה מיום 18.12.2012 עמדה לנגד עיני בא-כוח התובע, בטרם הגיש את כתב התביעה.
...
מחדלים אלו וקבלת עדויותיהם של וורד, מייסרה ואבא של וורד בנוגע לניסיונות התובע לתאם גרסה (לאור הימנעותו של בא-כוח התובע לחקרם בחקירות נגדיות), מובילות למסקנה כי יש להעדיף את גרסתו העובדתית של וורד, לפיה הוא אמר מפורשות לתובע כי אינו רשאי ליטול את הטרקטורון השייך למייסרה, וכי התובע הוא שהפעיל עליו לחץ שגרם לו ליטול את הטרקטורון ללא רשות.
אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ומוחק את ההודעות לצדדים השלישיים.
הנני מחייב את התובע לשלם לכל אחד משלושת הנתבעים שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪, ובנוסף - לשלם לנתבעת מס' 3, מגישת ההודעה לצדדים השלישיים, שכר טרחת עורך-דין נוסף בסך כולל של 5,000 ₪.
