מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזקי גוף בתאונת "פגע וברח" כנגד קרנית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המחלוקת עוסקת בשאלת זהות הרכב המעורב בתאונה: האם במקרה דנן רכב התובע על אופניים ונפגע מרכב חולף, שאז מדובר בתאונת "פגע וברח" על ידי רכב חולף אשר התובע מהוה כהולך רגל ביחס אליו, מה שמקים חבות כלפי קרנית (כטענת התובע), או שמא התובע נהג על אופנוע ונפגע בתאונת עצמית, ואזי זכאותו לפצוי בגין ניזקי הגוף יכולה להיות מופנית אך ורק כלפי מבטחת האופנוע, ככל שקיימת כזו, ולא קיימת עילת תביעה כנגד קרנית (כטענת הנתבעת).
מאחר וחבותה של קרנית הנה שיורית לחבות המבטחת בחובה, בבחינת יוצא מן הכלל, אזי שעל מנת לבסס חובת פיצוי על-ידי קרנית, שומה על התובע להוכיח תחילה כי מתקיימים בעיניינו התנאים שבסעיף 12(א) הנ"ל, ובנסיבות המקרה שלפנינו, כי התובע הנו "נפגע" כמשמעו בסעיף 1 לחוק הפיצויים: "אדם שניגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים". אין חולק כי לתובע נגרם נזק גוף בתאונת דרכים ואולם כאמור לעיל, בעניינינו המחלוקת מיתמקדת בשאלה האם נזק הגוף נגרם כתוצאה מתאונת דרכים במעורבות רכב חולף אשר פרטיו אינם ידועים, כמשמעה בחוק הפיצויים, אם לאו.
...
נוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל, דין התביעה להידחות.
סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לניזקי גוף שארעו לתובע, על פי הנטען, בשל תאונת "פגע וברח". במוקד ההיתדיינות שאלת החבות האם אכן התובע נפגע מרכב חולף או שמא הוא נפגע בנסיבות שאינן מהוות תאונת דרכים? רקע וטענות הצדדים התובע יליד 30/3/1996 טוען כי נפגע בתאונת דרכים ביום 28/3/2013.
לכן התביעה הופנתה כנגד קרנית הקרן לפצויי נפגעי תאונות דרכים (להלן: קרנית ).
...
הכרעה ודיון לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
בענייננו, ולאחר שהזהרתי את עצמי כאמור, חוששני כי לא אוכל לנמק מדוע אני מקבל את התביעה על סמך עדות זו, כאשר מכלול הנימוקים נוטים לעבר האפשרות שלא הייתה מעורבות של רכב, כפי שהתובע טוען.
לסיכום אינני נותן אמון בעדות התובע.
אני קובע עוד שאין לתת אמון בעד התביעה מר שיבל לאלא בכל הקשור למיקום בו שכב התובע לאחר התאונה.
התוצאה לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת פגע וברח בקלנסוואה.
לאחר שהנתבע העיד בישיבת קדם המשפט כי לא נהג על ג'יפ בתקופה הרלוואנטית, לא פגע בתובע שאותו אינו מכיר ולא היה מעורב בתאונת דרכים כלשהיא, נמחקה התביעה כנגד הנתבע הנ"ל על פי פסק הדין מיום 31.12.2012.
כך שאם (פיסקה 14): "הנפגע מצביע על סיבה סבירה והגיונית לכך שאין ביכולתו להצביע על הנהג הפוגע, והסברו זה נמצא מהימן, הכף נוטה לטובת הכרה וזכאות לפצוי מקרנית... יש לבחון את היתנהגות הנפגע ואת הסבריו במשקפיים מציאותיות ותוך מתן משקל ראוי למצוקה הסובייקטיבית שבגינה הוא לא הזכיר או הצליח לברר את פרטיו של הנהג הפוגע..." מסביר שם בית המשפט כי במקרה שמדובר בתאונת פגע וברח קמה דרך כלל תחולה לסעיף 12 (א) (1) לחוק ובילבד שהנפגע ביצע את הפעולות המתבקשות בתקופה שלאחר התאונה כדי לברר זהותו של הנהג הפוגע.
...
בעניין זה טען ב"כ התובע ארוכות והסביר כי דווקא ההתנהלות בתיק זה מחייבת מסקנה אחרת.
על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת, וקובעת שהתובע עמד בשקידה הסבירה לאיתור הפוגע.
בהתחשב במצבו הכללי של התובע עובר לתאונה אני סבורה כי במקרה זה שיעור הנכות הרפואית תואם את ההשפעה על תפקודיותו.
לסיכום לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 33,476 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

הרוכב "משוכנע ובטוח" שרכב הוא זה שפגע באופניו מאחור, הגם שכלל לא ראה את הרכב הפוגע ופרטיו אינם ידועים לו ולא הובאו כל עדי ראיה להתרחשות זו. האם גרסה זו מספיקה כדי להטיל חבות על קרנית בגין תאונת "פגע וברח"? זו הסוגיה העומדת לפתחנו; רקע כללי וטענות הצדדים לפניי תביעה לניזקי גוף שנגרמו לתובע יליד 25/2/1992, אשר נפגע, כך על פי הנטען, בתאונת דרכים מיום 21/6/2015 בהיותו רוכב על אופניים (לא חשמליים).
הלכה פסוקה מקדמת דנא כי הנטל להוכחת העובדות הדרושות לשם קיומה של עילת תביעה נגד קרנית, רובץ לפתחו של התובע, ובכלל זה הנטל להוכיח כי הוא נפגע בתאונת דרכים, ובמקרה דנן, כתוצאה מפגיעת רכב שפגע וברח מן המקום, פרטיו אינם ידועים ולא ניתן לאתרו בשקידה ראויה (ראו: ע"א 2176/95 חלבי נ' אבו חמד; ת"א (מחוזי ת"א) 1551/07 אזולאי נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים; ת"א 9276/09 קראוז נגד קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים; ע"א 9096/11 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' גבארין - פורסמו במאגרים המשפטיים).
...
לחילופין, טוענת הנתבעת, כי גם אם יוכח כי התובע נפגע מרכב חולף, אזי יש לקבוע כי התובע לא נקט "בשקידה הראויה" כמצופה ממנו על מנת לאתר את נהג הרכב או את הרכב הפוגע וגם בשל כך דין התביעה כנגד קרנית להידחות.
על מנת לסבר את האוזן, להלן ציטוט מהמסקנה אליה הגעתי על סמך הניתוח הראייתי בעניין פלונית, ללמדך על ההבדל התהומי ביחס למקרה הנדון: "אילו היה ספק קל שבקלים בליבה של התובעת בזמן אמת כי הופלה ארצה על ידי הרכב, לא הייתה באותן הדקות הספורות שעמדו לרשותה עושה כל שביכולתה על מנת לשנן את מספרו. דווקא האינסטינקט הראשוני שבניסיון לשנן את המספר במצב בו הייתה נתונה, שרועה כאובה על הכביש, היא המצביעה על שכנוע וידיעה פנימית של התובעת כי הופלה על ידי הרכב האמור ולא סתם נפלה כתאונה עצמית. ודוק, מדובר בנתינה זרה, אשר אינה דוברת השפה, וודאי שאינה מצויה בדקויות של האבחנה המשפטית בין תאונה עצמית מול תאונת במעורבות רכב, ודומני כי לא ניתן לייחס לה תחכום יתר במסגרתו, באותן דקות ספורות, היה סיפק בידה לבדות במוחה סיפור כיסוי שלם, המערב רכב חולף בתאונה לא לו, רק לצורכי תביעה עתידית, לא כל שכן כנגד קרנית אשר יש להניח כי התובעת כלל לא ידעה על קיומה או על תפקידה אותה שעה". אמור מעתה, ההיקש אותו מנסה התובע לעשות מעניין "פלונית" לענייננו, אין לו על מה לסמוך ודינו להידחות.
סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שהוגשה בגין טענה לפגיעה של רכב חולף (תאונת "פגע וברח") ומשכך הוגשה כנגדה "קרנית". קרנית הכחישה את חבותה וטענה כי דין התביעה להדחות.
...
בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שהוגשה בגין טענה לפגיעה של רכב חולף (תאונת "פגע וברח") ומשכך הוגשה כנגדה "קרנית". קרנית הכחישה את חבותה וטענה כי דין התביעה להידחות.
יש לציין, כי העובדה שהתאונה הוגדרה לטענת התובע, ע"י משטרת ישראל כתאונת "פגע וברח, במועד הגשת התלונה בתאריך 8.7.14, אין לה כל משמעות מבחינת היכולת להעריך את הנסיבות האמתיות של תיק זה. נוכח האמור לעיל ולאחר שלא נתתי אמון בגרסת התובע ועדיו ומכל מקום, נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע והלה לא עמד בו, דין התביעה להידחות.
מצד אחד, התובע לא עמד בנטל הראייה והתביעה נדחית על בסיס זה. מצד שני, מדובר בתובע שנגרם לו עינוי דין רציני כאשר מדובר בתיק שהתנהל משנת 2016 ובזמן התאונה היה קטין (בן 17 וחצי), כאשר מדובר בנזק גוף, שאינו נזק של מה בכך.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ + מע"מ. סכום זה ישלם התובע לנתבעת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו