תביעת נזקי גוף בשל תאונה באתר שיפוצים

עסקינן בתביעה בגין נזק גוף בעקבות תאונת עבודה.

במהלך חקירתו הנגדית, ביקש ב"כ הנתבעים להצביע על סתירות מסוימות שהתגלו בין עדותו של התובע לבין הנטען בתצהיר עדותו הראשית, כגון לגבי היתר העבודה (התובע הצהיר כי היה בעל היתר עבודה בישראל, בעוד שההיתר היה לעבודות חקלאות בלבד) ולגבי הכשרתו המקצועית (התובע הצהיר כי היה עובד חדש ובלתי מנוסה, ואילו בחקירתו העיד כי היה עובד חדש אצל הנתבעים אך בעל ניסיון עבודה בשיפוצים).

אחריותו האישית של הנתבע: לאחר שדנתי במחלוקת הנוגעת לנסיבות התאונה והאחריות בגינה, יש לידון בשאלה אם גם הנתבע חב באופן ישיר כלפי התובע כמי שהעסיק אותו ביום התאונה? לטענת התובע, יש לראות בנתבעים כאחראים ביחד ולחוד מאחר שהנתבע היתנהל במקום כקבלן עצמאי לכל דבר ועניין, הוא זה שקבל אותו לעבודה, קבע את שכרו כפי שעשה עם שאר העובדים והוא זה שניהל את כל העניינים באתר העבודה.

...

אחרית דבר: אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 1.

אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעת 2 ומחייבת אותה לשלם לתובע סך של 75,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% כולל מע"מ. כמו כן, על הנתבעת 2 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 704 ₪ בגין אגרה ועוד סך של 1,500 ₪ על דרך האומדנה בגין חוות דעת רפואית.

לאור התוצאה, אני מורה על השבת הפיקדון לתובע באמצעות בא כוחו.

לפני תביעה לניזקי גוף שארעו לתובע בשל תאונת עבודה לצד תביעת המוסד לביטוח לאומי לשיבוב התגמולים ששולמו וישולמו לתובע.

חלוקת האחריות בין הנתבעות שאלת חלוקת האחריות מחייבת היתייחסות למספר היבטים: הראשון הוא נושא ההדרכה ובין היתר האם ניתנה הדרכה ואם כן האם ההדרכה הייתה מספקת; נושא שני הוא נושא אספקת ציוד עבודה , איזה אמצעים מתאימים היה צריך לספק לרבות השאלה האם היה צריך לספק פיגום עבודה, על מי חלה חובה זו ועל מי חלה החובה לוודא שהאמצעי בו משתמשים העובדים יהיה תקין; נושא שלישי, הוא האם שיטת העבודה בה נקט התובע הייתה שיטה בטוחה; נושא רביעי, הוא נושא הפיקוח על עבודת העובדים באתר לרבות החובה לוודא שהם עובדים בשיטת עבודה בטוחה ובציוד ואמצעים בטיחותיים.

דיעה זו אומצה בפסיקה שונה של ערכאות נמוכות והיא מקובלת עליי (ראו לדוגמא: ת.א. (ת"א) 20508-07-10 לפין נ' פרסקו צבעים יבוא ושיווק בע"מ [פורסם בנבו]; ת.א. (י"ם) 6698-02-12 ווקנין נ' בידודי מיבנד בע"מ [פורסם בנבו]; ת.א. (ב"ש) 8997/98 מנשה נ' גדי את משה בע"מ חבק לשיפוצים [פורסם בנבו]).

...

לכן אני מחייב את הנתבעות 2 – 3 ואת נתבעת מס' 4 ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 352,926 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% + מע"מ. כן אני מחייב נתבעות אלו בהוצאות משפט של התובע בסך של 10,000 ₪ בגין מומחים ואגרת בית משפט.

אני מחייב את הנתבעות 2 – 3 ונתבעת מס' 4 לשלם למוסד לביטוח לאומי סך של 1,058,779 ₪ (= 2,352,842 ₪ X 75% X 60%) בתוספת שכר טרח עוה"ד בשיער 15% + מע"מ. החלוקה הפנימית בין הנתבעות 2 – 3 לנתבעת מס' 4 היא בהתאם לחלוקה הנזיקית שקבעתי לעיל.

התביעה כנגד נתבעת מס' 1 המעבידה נדחית בזה ללא צו להוצאות.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 9636-09-17 פלוני נ' נ.ת.ג שיפוצים ועבודות מתכת בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט יואב פרידמן התובע פלוני הנתבעות 1. נ.ת.ג שיפוצים ועבודות מתכת בע"מ ח.פ. 514084615 2. הכשרה היישוב חברה לביטוח ח.פ. 520042177 פסק דין

תביעת ניזקי גוף בגין תאונת עבודה מיום 4.12.14.

מר אלקייסי אישר כי היו תאונות נוספות לעובדיו באתרים אחרים, והנתבעת 2 נתנה כסוי.

...

אם נשערך את השכר בהצמדה, נגיע לאותה מסקנה ואף ביתר תוקף: הצמדת שכרו של התובע אצל נתבעת 1, מאז חודש 12/14 ועד 12/18 (לצורך בסיס אחיד להשוואה) תניב 7914 ₪.

סוף דבר: אני דוחה התביעה כנגד נתבעת 2, ומחייב התובע לשאת בהוצאותיה בסך כולל של 5000 ₪.

אני מקבל התביעה כלפי נתבעת 1, ומחייב אותה לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 134,986 ₪.

עסקינן בתביעת ניזקי גוף שהוגשה מכוח פקודת הנזיקין בגין תאונת עבודה מיום 1/4/2014 במסגרתה נפגע המשיב, יליד 23/4/1981, כיום בן 41 המתגורר ברשות הפלסטינאית.

לטענתו, כיום אין מחלוקת עוד בדבר היריבות המשפטית בינו לבין המבקש בכל הנוגע ליחסי עובד-מעסיק, ולנוכח העובדה כי התאונה מושא תביעה זו אירעה בעת עבודתו של התובע בישראל (שפוץ דירה בבני ברק), הרי שטענתו בדבר כניסה לישראל שלא כדין מהוה למעשה "חרב פיפיות" כנגדו.

בזהירות המתבקשת ומבלי לקבוע מסמרות, אומר כבר עתה כי על פניו בשים לב לנסיבות התאונה בהן קרס קיר הבית על התובע במהלך ביצוע עבודות שפוץ באתר העבודה, דומה כי סוגיית החבות דוקא חזויה כנוחה מבחינת התובע.

...

סוף דבר סבורתני כי די בדברים אלו כדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה.

לאחר ששקלתי השיקולים הצריכים לעניין, באיזון בין האינטרסים של הצדדים: מחד גיסא, זכות הגישה לערכאות, מאידך גיסא, מצבו הכלכלי של התובע והיותו תושב חוץ המתגורר ברשות, באתי למסקנה, כי ראוי לחייבו בערובה להבטחת הוצאות הנתבע 1, מעסיקו הישיר, אולם באופן מדוד על מנת שלא ינעלו בפניו שערי בית המשפט.

המזכירות תודיע החלטתי לצדדים.

בפני תביעה לניזקי גוף בגין ארוע תאונה מיום 23.7.13.

סע' 26.1 לחוזה קובע: "הקבלן ינקוט ויהיה אחראי כי כל הבאים מטעמו ינקטו בכל אמצעי הזהירות הנדרשים להבטחת רכוש וחיי אדם באתר העבודה, בדרך לאתר ובסביבתו, בעת ביצוע העבודות לרבות בעת הובלת חומרים לאתר העבודה ויספק ויתקין שמירה, גידור, אורות, שלטי אזהרה, תמרורי אזהרה – לרבות פנסים מהבהבים, פיגומים, דיפון תעלות, מעקות בטיחות, גדרות זמניות ושאר אמצעי זהירות, לבטחונם ולנוחותם של הציבור ושל העובדים באתר, בכל מקום שיהיה צורך בכך או שיידרש על ידי המפקח או שיהיה דרוש על פי דין או על פי הוראה מצד רשות מוסמכת כלשהיא. הקבלן מצהיר ומתחייב כי בטרם יפנה את אתר העבודה יהיה עליו ליישר את ערמות העפר ולסלק את כל המכשולים והמפגעים שנשארו באתר העבודה". סע' 28.3: "הקבלן מתחייב שתוך כדי ביצוע העבודות לא תהיה פגיעה שלא לצורך בנוחות הציבור, ולא תהיה כל הפרעה שלא לצורך בזכות השמוש, המעבר וההחזקה של כל אדם בכביש, דרך, שביל או ברכוש צבורי כלשהוא, והוא ינקוט בכל אמצעים הדרושים כדי להבטיח את האמור לעיל". סע' 29.5: "הקבלן מתחייב כי לשם הבטחת בטיחות מרבית של כלי הרכב ועוברי הדרך שבתחום העבודה, יציב, על חשבונו, מחסומי "ניו ג'רסי", מיניגארד, מעקות W, מעקות בטיחות, שלוט, סימון ותמרור מתאימים מחומר מחזיר אור מהבהב (בודד, משולש בעל ספק כוח עצמאי) מסוג "ספקו" או שווה ערך ובמצב תיחזוקה טוב.

מחד, התובעת שידעה כי היא יוצאת מרכבה אל המדרכה בחושך וכאשר ידעה או היה עליה לדעת כי המדרכה בשיפוצים, היה עליה לנקוט זהירות יתירה ולכל הפחות להמשיך בנסיעה עם בעלה אל תוך החניה ומשם לצאת עמו יחדיו אל כוון ביתם.

...

מכאן אני קובע כי טענת התובעת בדבר קיומו של מפגע אשר גרם לה למעוד ולהיפגע הוכחה כדבעי.

בהיעדר כל בסיס למסקנה אחרת, אני קובע כי חוו"ד מטעמם הן הקובעות.

הפסד שכר לעבר: התובעת היתה באי כושר למשך 5 שבועות ומקובלת עלי דרישתה לסך של 6,537 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.