תביעת נזקי גוף בשל שימוש בתכשיר להסרת שיער

לפניי תביעה לניזקי גוף אשר נגרם, כך על פי הנטען, בגין טפול קוסמטי רשלני (הסרת שיער באמצעות לייזר) שנעשה ע"י הנתבעת, ואשר על פי הנטען גרם להתפרצות מחלת האקנה בפניה של התובעת אשר הותירה צלקות.

משכך, עובדה זו מהוה אינדיקאציה נוספת לכך כי ככל הנראה היה מדובר באקנה וולגריס שאינה מתפתחת על רקע שימוש בסטרואידים דוגמאת המשחה מושא תביעה זו. שלישית, דר' קרייגר מאשר בחקירתו כי אקנה סטרואידלית המתפרצת על רקע שימוש משחתי מקומי, תופיע רק באזורים בהם נמרחה המשחה (ראה עמ' 9 לפרוטוקול).

לאור כל הטעמים שנימנו לעיל ובשל משקלם המצטבר, באתי למסקנה כי התובעת לא צלחה להרים את נטל השיכנוע בדבר קיומו של קשר סיבתי רפואי בין השמוש הנקודתי של מספר פעמים בודד במשחה (4 במספר לאחר כל טפול) כפי שמרחה הנתבעת על איזורי הטיפול בפניה, לבין התפרצות האקנה שנמשכה עוד חודשים ארוכים לאחר שכבר פסק הטיפול בלייזר והשמוש במשחה בצדו וכלל איזורים בפנים שלא נכללו במסגרת הטיפול להסרת השיער.

ודוק, כשנשאלה לפשר הדבר השיבה התובעת בעמ' 33 לפרוטוקול :" שאני קונה מייקאפ? לא נידרשתי. זה הגיוני וזה תהליך של סיבה ותוצאה.". בהעדר ראיות להוצאות בעין הנטענות בגין רכישת מוצרי איפור במשך תקופה של 5 שנים שחלפו מאז הטיפול ועד ניהול המשפט, ובהצטרף לעובדה כי בתעודת הרופא שצרפה התובעת כתימוכין לתביעתה, אין כל המלצה רפואית לשימוש בתכשירים אלו, ממילא דין דרישה זו להדחות ולו מהפן הראייתי, אף אם לא תיתקבל מסקנתי לעיל בנוגע לדחיית עוולת הרשלנות.

...

ודוק, כשנשאלה לפשר הדבר השיבה התובעת בעמ' 33 לפרוטוקול :" שאני קונה מייקאפ? לא נדרשתי. זה הגיוני וזה תהליך של סיבה ותוצאה.". בהיעדר ראיות להוצאות בעין הנטענות בגין רכישת מוצרי איפור במשך תקופה של 5 שנים שחלפו מאז הטיפול ועד ניהול המשפט, ובהצטרף לעובדה כי בתעודת הרופא שצירפה התובעת כתימוכין לתביעתה, אין כל המלצה רפואית לשימוש בתכשירים אלו, ממילא דין דרישה זו להידחות ולו מהפן הראייתי, אף אם לא תתקבל מסקנתי לעיל בנוגע לדחיית עוולת הרשלנות.

התביעה מתקבלת אך ורק בקשר לעילת הפגיעה באוטונומיה כתוצאה משימוש במשחה הדורשת מרשם רפואי מבלי שהנתבעת מוסמכת לעשות בה שימוש ומבלי שניתנה הסכמה מדעת לכך, ובשים לב לקביעתי לעיל כי המשחה לא גרמה לכל נזק לתובעת, בסך של 6,000 ₪ בתוספת 20% שכ"ט עו"ד אשר ישולם לתובעת בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

באשר להוצאות משפט ולנוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל, כל צד יישא בהוצאותיו.

התובעת עבדה בתור קוסמטיקאית בקופת חולים כללית דרך חברת כוח אדם ש.ל.ה החל מחודש 5/2010 ועד לחודש 1/2015 במהלך עבודתה השתמשה התובעת בתכשיר לייזר להסרת שיער.

האם נכון כי מבחן פאלן הנו מבחן רגיש מאד וספציפי לאבחנה של CTS? האם נכון כי בדיקת EMG הנה תלוית מבצע, ואינה יכולה לשלול או לאשר תיסמונת CTS? האם לאור כל אלו יהיה נכון יותר - בעיקר לאור חעובדה שהתובעת לא נבדקה על ידך לאמץ את קביעות הרופאים המטפלים בדבר קיום התיסמונת? א. האם נכון כי סיבוב מתמר במשקל 2 ק"ג על גוף הלקוחה, כפי שמתואר בעובדות המוסכמות, יוצר לחץ בתעלה הקארפלית? האם נכון כי התנועות שמבצעת התובעת הן אותן תנועות שמבצעים במבחנים יעודיים (פאלן ורברס פאלן) על מנת ליצור לחץ בתעלה הקארפלית על העצב המדיאני ולהפיק את התיסמונת בקליניקה? האם תסכים כי אשה העובדת במשך שנים בעבודה המחייבת יישור וכיפוף שורש כף היד בצורה חוזרת כנגד היתנגדות ניכרת של 2 ק"ג במשך שש שעות ביום, משמע תנועות חוזרות ונישנות מאות פעמים ביום במשך שנים, חשופה להתפתחות התיסמונת? א. האם נכון כי האופן בו מחזיקה התובעת את המתמר ומעבירה אותו על גוף הלקוחה - כפי שתוארה בעובדות המוסכמות - כולל כיפוף קדמי, אבדוקציה ורוטציה פנימית של הכתף? האם נכון כי שילוב תנועות אלו הוא למעשה שילוב התנועות היוצר את "תיסמונת הצביטה", ומשמש בקליניקה להפקת תיסמונת זו? האם נכון כי פעולות אלו של התובעת יוצרות לחץ קבוע על גידי השרוול המסובב? האם נכון כי פעולות אלו יצרו דלקת כרונית של גידי השרוול המסובב? התגובה להלן הנימוקים שהעלה הנתבע לביסוס היתנגדותו להפניית שאלות ההבהרה למומחה: בהתייחס לשאלה 1, על כל תתי סעיפיה - השאלה אינה רלוואנטית ואף מטעה שכן התובעת לא הוכיחה קיומו של נזק CTS.

דיון והכרעה ראשית יצויין כי מטרתן של הפניית שאלות הבהרה למומחה בית הדין, להבהיר דברים שלא היו ברורים בחוות דעתו, הכל מתוך רצון, שעת יבוא בית הדין לכתוב את פסק דינו יהיו ברשותו הכלים המקצועיים/הרפואיים המלאים כדי להכריע בתביעה.

...

במקרה שלפניי, לאחר שעיינתי בחוות דעתו, התמציתית, של המומחה, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות התובעת לתגובה, החלטתי שיש ברוב שאלות ההבהרה שהתבקשו (גם אם בשינויי נוסח ו/או הדגשות מסויימים), כדי למלא אחר המטרה לשמן הונהגה דרך זו של הפניית שאלות הבהרה למומחה.

בנקודה זו אציין כי טענות הנתבע בקשר להטעיה שיש בהפניית שאלת הבהרה מס' 1, על תתי סעיפיה, אינה מקובלת עלי מקום שהתובעת מפנה לשני מסמכים רפואיים ספציפיים, התומכים ולו לכאורה בטענתה ומקום שהיא לא ציינה, כהנחת יסוד שלא ניתנת לערעור, את היותה סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית.

מבוא עסקינן בתביעת נזיקין, לפצוי בגין ניזקי גוף, אשר על פי הנטען, נגרמו לתובעת כתוצאה מטיפול הסרת שיער בלייזר שבוצע אצל הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי הנה בעלת ניסיון וידע רב בטיפול להסרת שיער בלייזר, וכי היא מזהירה את לקוחותיה כי כל טפול עלול להגיב אחרת בין אדם לאחר וכן מזהירה מפני חשיפה לשמש במהלך הטיפול ואחריו.

יתרה מזאת, התובעת לא צרפה מיסמך כלשהוא המעיד על תכשירים או מישחות כלשהן שנאלצה לרכוש על מנת לעשות בהם שימוש.

...

דיון לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים שהוגשו מטעם הצדדים לרבות הראיות שצורפו אליהם, ולאחר ששמעתי את העדויות בפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלה, בהינתן העובדה כי התובעת לא הציגה כל מסמך רפואי אשר יש בו בכדי לבסס את הטענה בדבר סוג הנזק ודרגת הכוויות, ואף אישרה כי לא פנתה לקבלת טיפול רפואי אצל רופא עור, הגעתי למסקנה כי לא הוכח כי אותו נזק שתואר על ידי התובעת הינו חורג מתופעות הלוואי האפשריות בסוג זה של טיפול.

לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.

בראי המתואר לעיל נדרשה הנתבעת בכתב התביעה לפצות את התובעת בגין נזקיה כתוצאה מהטיפול האמור.

במקום אחר באותו דו"ח עמד מבקר המדינה על כך ש: "בשנים האחרונות התפתח תחום הקוסמטיקה, ויש קוסמטיקאיות המבצעות טיפולים בשיטות שונות, לרבות שימוש בחומרים כימיים ובמכשור חשמלי, למטרות של קילוף העור והצערתו, הסרת כתמים והסרת שיער. חלק מהטיפולים גורמים לצריבה ולנידוף של הריקמה ולכווייה או לפצע בשכבות העמוקות של העור. טיפולים אחרים נעשים לעיתים בעוצמה יתרה, כמו הסרת שיער בלייזר או קילוף העור בעזרת מכשיר ייחודי (טפול בפלזמה). הטיפולים מתבצעים במכוני קוסמטיקה ואף בבתים פרטיים. בדוח מבקר המדינה משנת 2003 , שעסק בנושא פקוח משרד הבריאות על מרפאות ומכונים פרטיים צוין כי: "הטיפולים המוצעים כרוכים, לעתים, בפעולות פולשניות ובשימוש בחומרים העלולים לגרום נזק, בין היתר, כויות וצלקות. לעתים הנזק מהטיפול עלול להיות בלתי הפיך שיתוק ונכות, וכן עלולות להתפתח בעיות נפשיות בעקבות טפול לקוי". כן אפנה להצעת חוק הקוסמטיקה שהונחה בשנת 2018 על שולחן הכנסת, אך לא הושלמה חקיקתה, ובדברי ההסבר לה נאמר כך: "הצעת חוק זו נועדה להסדיר את התנאים לקבלת רישיון לעסוק במתן טפולי יופי וקוסמטיקה. שוק הקוסמטיקאיות בישראל פרוץ לחלוטין בכל הנוגע לנושא הפיקוח והרשוי. כיום, כל המעוניין יכול לעסוק בתחום, ואינו מחויב בהכשרה או בקבלת תעודת מיקצוע או רישיון.

בע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) אף הוער לעניין זה: "לאור קביעתנו לעיל לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות לעניין אופיו של טפול הלייזר ואין אנו רואות לנכון בנסיבות העניין להחליט האם המדובר בטיפול המהוה טפול רפואי או טפול קוסמטי. אכן ראוי, כפי שמציינת הערכאה הדיונית בפסק דינה כי גורמי הפיקוח הממשלתיים יתנו דעתם לסוגיה, וביניהם משרד הבריאות, ואלה יקבעו נהלים או הוראות אשר יביאו למיסוד התחום". עם זאת אין חולק בדבר חובת הזהירות המושגית והקונקרטית החלה על מי שמבצע בגופו של אדם אף טפול שאינו רפואי, כאשר טפול זה עלול לגרום לנזק גופני [ראו ע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) האמור], וכבר עמדו בתי המשפט על כך שיפה לגבי טפול לתכלית זו אותה עמקות דעת שגילה בית המשפט העליון בע"א 6153-97 שטנדל נ' שדה פ"ד נו (4) 746, כשהבדיל כי ביחס לניתוח אלקטיבי-פרטי, דוקא בשל אי החיוניות של הטיפול שאינו מציל חיים או איברים אלא נועד לשפר את איכות החיים של צרכן, יש להציב רף גבוה במיוחד של חובות גילוי ויידוע [ראו ת"א 57718-11-16 פלונית נ' א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ (2019)] דומני כי במדבר הרגולציה המתואר לעיל ניתן, כמרווה לצמא, לשאוב אמות מידה להיתנהגות סבירה של מבצע טפול כאמור, מתוך מיסמך שצורף לחוזר משרד הבריאות 28-13 שנושאו "טפול בגוף האדם למטרה שאינה רפואית על ידי צוות רפואי", והמציע "דגשים לנותן -הטיפול, שאינו מוגדר כמטפל רפואי, לפעולה בגוף האדם", וזאת על רקע המציאות המתוארת גם שם לפיה: "טפול בגוף האדם שאיננו למטרה רפואית, כולל בין היתר, ניתוחים לאסתטיקה או לשפור תיפקודי ללא צורך רפואי, טפולי יופי וקוסמטיקה באמצעות מיכשור או תכשירים, הזרקות תכשירים לדוגמה למילוי קמטים, הרחקת שיער בשיטות שונות, ציור וצביעה לבצוע כתובות קעקע או איפור קבוע, ניקוב חורים לצורך ענידת תכשיטים, פדיקור ומניקור. כל הטיפולים, עשויים כמובן להצליח אולם גם עלולים להסתיים בכשלון או חלילה בהתפתחות סיבוכים. הסיבוכים עלולים להיות זמניים ובני חלוף, עם זאת ייתכנו סיבוכים עם נזק בלתי הפיך, פגיעה בתיפקוד או במראה, והופעת תגובה אלרגית ואף מצב חרום רפואי ומוות." הדגשים הכלולים במסמך והיפים לעניינינו הם כי: "יוכן מראש תאור מלא על הטיפול, רצוי בכתב, ויפורטו: החומרים והציוד שייעשה בהם שימוש, סיבוכים אפשריים – כולל הפיכים ובלתי הפיכים - כגון כאב, צלקות, אודם, נפיחות, שטפי דם, אובדן כושר עבודה או לימוד זמני, זיהומים, הפרעה תפקודית ופגיעה במראה האיבר; מהלך ההחלמה הצפוי , הוראות מיוחדות ואזהרות טרם ביצוע הפעולה ואחריה, כגון חשיפה לשמש, חשיפה לחומרים ואלרגיה אפשרית. האפשרות להפסקה במהלך הטיפול או סדרת הטיפולים והתפתחות נזק או סיבוכים אפשריים כתוצאה מכך, והאפשרות להשבת המצב לקדמותו לדוגמה בקעקוע, ניקוב חורים וכו'." "מסור את פרטי הטיפול במלואם למבקש הטיפול, וקבל הסכמתו כחוק, למתן הטיפול." "בתום כל טפול , גם במהלך סדרת טיפולים, מסור מכתב מסכם עדכני ופרט: הטיפול, התכשירים והציוד שנעשה בו שימוש. הנחיות להמשך טפול ומרשמים ככל שנידרש. אמצעי קשר עמך או מטפל חלופי אחר, לסיוע מיידי ושאלות שיתעוררו.הנחיות לפניה למסגרת רפואית מתאימה אם יתעוררו סיבוכים כולל תופעות לוואי". מן העבר להווה ומן הכלל אל הפרט: התובעת הציגה בפני תמונות של בטנה לפני הטיפולים ואחר כל טפול משלושת הטיפולים שביצעה בה הנתבעת בשיטת "פלזמה" באמצעות מכשיר דמוי עט המועבר על גבי העור.

...

בע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) אף הוער לעניין זה: "לאור קביעתנו לעיל לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות לעניין אופיו של טיפול הלייזר ואין אנו רואות לנכון בנסיבות העניין להחליט האם המדובר בטיפול המהווה טיפול רפואי או טיפול קוסמטי. אכן ראוי, כפי שמציינת הערכאה הדיונית בפסק דינה כי גורמי הפיקוח הממשלתיים יתנו דעתם לסוגיה, וביניהם משרד הבריאות, ואלה יקבעו נהלים או הוראות אשר יביאו למיסוד התחום". עם זאת אין חולק בדבר חובת הזהירות המושגית והקונקרטית החלה על מי שמבצע בגופו של אדם אף טיפול שאינו רפואי, כאשר טיפול זה עלול לגרום לנזק גופני [ראו ע"א 1239-07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (2008) האמור], וכבר עמדו בתי המשפט על כך שיפה לגבי טיפול לתכלית זו אותה עמקות דעת שגילה בית המשפט העליון בע"א 6153-97 שטנדל נ' שדה פ"ד נו (4) 746, כשהבדיל כי ביחס לניתוח אלקטיבי-פרטי, דווקא בשל אי החיוניות של הטיפול שאינו מציל חיים או איברים אלא נועד לשפר את איכות החיים של צרכן, יש להציב רף גבוה במיוחד של חובות גילוי ויידוע [ראו ת"א 57718-11-16 פלונית נ' א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ (2019)] דומני כי במדבר הרגולציה המתואר לעיל ניתן, כמרווה לצמא, לשאוב אמות מידה להתנהגות סבירה של מבצע טיפול כאמור, מתוך מסמך שצורף לחוזר משרד הבריאות 28-13 שנושאו "טיפול בגוף האדם למטרה שאינה רפואית על ידי צוות רפואי", והמציע "דגשים לנותן -הטיפול, שאינו מוגדר כמטפל רפואי, לפעולה בגוף האדם", וזאת על רקע המציאות המתוארת גם שם לפיה: "טיפול בגוף האדם שאיננו למטרה רפואית, כולל בין היתר, ניתוחים לאסתטיקה או לשיפור תפקודי ללא צורך רפואי, טיפולי יופי וקוסמטיקה באמצעות מכשור או תכשירים, הזרקות תכשירים לדוגמה למילוי קמטים, הרחקת שיער בשיטות שונות, ציור וצביעה לביצוע כתובות קעקע או איפור קבוע, ניקוב חורים לצורך ענידת תכשיטים, פדיקור ומניקור. כל הטיפולים, עשויים כמובן להצליח אולם גם עלולים להסתיים בכישלון או חלילה בהתפתחות סיבוכים. הסיבוכים עלולים להיות זמניים ובני חלוף, עם זאת ייתכנו סיבוכים עם נזק בלתי הפיך, פגיעה בתפקוד או במראה, והופעת תגובה אלרגית ואף מצב חירום רפואי ומוות." הדגשים הכלולים במסמך והיפים לעניינינו הם כי: "יוכן מראש תיאור מלא על הטיפול, רצוי בכתב, ויפורטו: החומרים והציוד שייעשה בהם שימוש, סיבוכים אפשריים – כולל הפיכים ובלתי הפיכים - כגון כאב, צלקות, אודם, נפיחות, שטפי דם, אובדן כושר עבודה או לימוד זמני, זיהומים, הפרעה תפקודית ופגיעה במראה האיבר; מהלך ההחלמה הצפוי , הוראות מיוחדות ואזהרות טרם ביצוע הפעולה ואחריה, כגון חשיפה לשמש, חשיפה לחומרים ואלרגיה אפשרית. האפשרות להפסקה במהלך הטיפול או סדרת הטיפולים והתפתחות נזק או סיבוכים אפשריים כתוצאה מכך, והאפשרות להשבת המצב לקדמותו לדוגמה בקעקוע, ניקוב חורים וכו'." "מסור את פרטי הטיפול במלואם למבקש הטיפול, וקבל הסכמתו כחוק, למתן הטיפול." "בתום כל טיפול , גם במהלך סדרת טיפולים, מסור מכתב מסכם עדכני ופרט: הטיפול, התכשירים והציוד שנעשה בו שימוש. הנחיות להמשך טיפול ומרשמים ככל שנדרש. אמצעי קשר עמך או מטפל חלופי אחר, לסיוע מיידי ושאלות שיתעוררו.הנחיות לפניה למסגרת רפואית מתאימה אם יתעוררו סיבוכים כולל תופעות לוואי". מן העבר להווה ומן הכלל אל הפרט: התובעת הציגה בפני תמונות של בטנה לפני הטיפולים ואחר כל טיפול משלושת הטיפולים שביצעה בה הנתבעת בשיטת "פלזמה" באמצעות מכשיר דמוי עט המועבר על גבי העור.

זאת משנחה דעתי כי התובעת לא הייתה מסכימה לביצוע הטיפול לו הייתה יודעת על הכאב, הסבל והפגיעה האסתטית, ולו זמנית, הכרוכה בהם [ראו בעניין דומה ת"א 45103-07 ציצוקלר נ' נאטורפיל מדיק סנטר (2010), ת"ק 1311-12-13 פלוני נ' שלקוביץ (2015)], ואף לא הייתה מסכימה לביצוע הטיפול לו הייתה יודעת כי לשיטתה של הנתבעת לא ניתן לשלול התרחשותם ללא רכישת סל מוצרים נוסף.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 7,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

עסקינן בתביעה שהוגשה על סך 16,254 ש''ח, בגין נזקים שנגרמו לתובעת, לטענתה, בעקבות טפול הסרת שיער פנים בלייזר, שבוצע באופן לא מקצועי בקליניקה של הנתבעת, ושגרם לתובעת נזק.

על פי התמונות שהתובעת צרפה, נגרמו לה שלוש כויות בגוף בעקבות טפולי הסרת השיער אצל הנתבעת, האחת בבית השחי השמאלי, בחלק האחורי, כוויה בצד ימין קדמי, וכוויה במפשעות בצד השמאלי.

לפי הנתבעת, התובעת קיבלה ארבעה טיפולים להסרת שיער מפניה, ורק לאחר מכן היא פנתה בטרוניה אודות אדמומיות שנותרה בפניה, כי אז המליצה לה הנתבעת להשתמש בתכשירים להרגעת העור, והתובעת המשיכה בקבלת הטיפולים.

...

לאחר בחינת כתבי הטענות, המסמכים והתרשמות בלתי אמצעית מעדויות הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי , ואפרט: על פי הוראות חוק זכויות החולה, תשנ''ו-1996, על מנת להבטיח קבלת הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי, על הגורם המטפל למסור לפציינט את כלל המידע הנחוץ על מנת שהפציינט יקבל את ההחלטה באופן מושכל אם אכן הוא מסכים לקבל את אותו טיפול.

מיקום הכוויות באזורים רגישים בגוף, מגביר את סבלה של התובעת, ומחזק את המסקנה כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול שהיא קיבלה לבין הנזק שנגרם לה, שבעיקרו, הוא הנזק הלא ממוני של כאב וסבל.

הן עיתוי גרימת הצלקות, והן מיקומן בגוף, מחזק את המסקנה כי מדובר בכוויות וצלקות שהן תולדה של אותו טיפול שניתן ע''י הנתבעת.