תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף עקב קפיצה לבריכה.
אורתופד התביעה – כבר בשלב שבו הוגשו תחשיבי הנזק, הועלתה טענה מטעם הקבוץ ולפיה הפגיעה לא נגרמה עקב חבלה בקרקעית של הבריכה וכי הצואר של התובע נפגע בנסיבות אחרות, ואולי עוד לפני הכניסה למים.
השלט בשטח הבריכה – אין מחלוקת כי במועד התאונה היה בסמוך לכניסה לבריכה שלט בודד, בו הופיע – בין היתר - המשפט הבא: "אסור לקפוץ למים, אלא במתקנים שנקבעו לכך" (להלן: "השלט", וראו את צלום השלט אשר צורף לחוות הדעת של מומחה התביעה ואשר צולם יום למחרת הארוע).
תביעת אביו של התובע –
נטען מטעם התביעה, כי הגם שהאב אינו מי שסבל נזק גוף בהתאם להילכת אלסוחה, אזי שמן הראוי לפצותו בגין הנזק שניגרם לו כמיטיב בתקופה שבה סעד את התובע מיד לאחר התאונה ולמעשה שבת לחלוטין מכל עבודה בתקופה שבין מועד התאונה במאי 2018 ועד סוף ינואר 2019.
...
במחלוקת זו, מסקנתי כי התובעים הרימו את נטל ההוכחה הרובץ על שכמם ושוכנעתי כי הפגיעה התרחשה כפי שטוענים התובעים, משמע, מהפגיעה של התובע בקרקעית הבריכה.
סיכום הנזקים והחלוקה בין הנתבעים -
לאור כל האמור מעלה במצטבר, יש לקבל את התביעות של התובעים, של המל"ל ושל מכבי, ויש לדחות את הודעות ששלח המלון כלפי הצדדים השלישיים, כדלקמן:
(א) הנתבעים ישלמו כולם, ביחד ולחוד, לתובעים 1-3 פיצוי בסך 5,672,000 ₪, נכון להיום.
(ג) הנתבעים ישלמו למל"ל, התובע 4, סך של 5,240,000 ₪, נכון להיום.
(ד) הנתבעים ישלמו למכבי, התובעת 5, את הסכומים המפורטים בסעיף 195 לעיל, על פי המנגנון המתואר שם, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 15% (בתוספת מע"מ).
