מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזקי גוף בגין תאונה בעת קשירת מטען לרכב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין ניזקי גוף.
רישיון הרכב קושר את השמוש בגרור למטרת שאיבת חול ומודפסת עליו תניה לפיה הוא תקף רק "בצרוף נספח משאבי חול מ APP871424 " ומשכך, הרשות המוסמכת במדינת ישראל, רשות הרשוי במשרד התחבורה קבעה שמדובר בנגרר המיועד לשאיבת חול המורשה לנוע על הכבישים וכשירותו לשם כך נבחנת מדי שנה כמו כל רכב אחר.
בעת התאונה לא היה מחובר הרכב הגורר לנגרר, הנגרר לא היה בתנועה, הוא לא היתדרדר, לא ניתק ממנו דבר מה, הוא לא היתפוצץ, התאונה לא אירעה בגלל שחנה במקום אסור וכיו"ב. כאן יש לומר שלא בכל מקרה בו הנגרר מנותק מהגורר, יישלל יסוד השמוש או לא תתקיים עילה לפי חוק הפלת"ד ובאותה נשימה יש לומר שלאחר תיקון מס' 8 לחוק לא בכל מקרה בו הנגרר מחובר לגורר ניתן יהיה לבסס עילה לפי חוק הפלת"ד, המורכבות נוגעת כמובן לאותם מקרים בהם הנגרר (או הנגרר וגם הגורר) אינם בתנועה, אינם חונים במקום אסור או למשל כאשר לא מדובר בתאונה בה התנתק או נפל חלק מרכב או מטענו או נפל אדם מרכב שלא במסגרת טעינה ופריקה, בדיוק כמו במקרה כאן.
...
התביעה נגד נתבעת 3 – קרנית נדחית בהיעדר עילה.
התביעה נגד נתבעות 4-5 נדחית בהיעדר חבות.
ההודעה לצד ג' נדחית נוכח דחיית התביעה כנגד המודיעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לפצוי בשל נזק גוף שניגרם לתובע במסגרת עבודתו.
תאונת דרכים מוגדרת בסעיף 1 לחוק הפלת"ד כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי; "שימוש ברכב מנועי", מוגדר כ"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;"
מבחן הזמן למשל, קושר בין פעולת הטיפול ברכב לפעולת הנסיעה וקובע כי רק טיפולים הנעשים בסמיכות לפעולת הנסיעה או במהלכה, מהוים טפול דרך.
. בדומה, מה דין נזק גוף הנגרם אגב טפול במטען – כגון קשירתו, כיסויו, סידורו, בדיקתו – לאחר שהוטען על כלי הרכב ולפני שפורק? האם יש לראות בפעולות אלה משום "שימוש" בהיותן חלק מה"נסיעה ברכב", או שמא אין הן בגדר "שימוש", שכן הם באו אגב טעינה ופריקה?". (פסקה 7 לפסק הדין)
...
לפיכך, אני סבורה כי יש להוסיף למבחן הטכני האמור, הבוחן אם הפעולה הנדונה מצויה בתוככי מתחם השימוש ברכב או מחוצה לו, אף מבחן מהותי, במסגרתו אציע להחיל את שני התנאים המצטברים אשר נקבעו בעניין ינטל לגבי "נסיעה" ברכב, אף על פעולות ה"כניסה" לתוך רכב וה"ירידה" ממנו.
מבחן זה מוליכנו למסקנה כי קשירתו של מטען אשר הועמס על רכב איננה פעולה חיונית במובן ה"פיסי" ל"נסיעה" ברכב, או ל"כניסה" לתוכו, ואף אינה מהווה חלק טבעי ואינטגרלי משימושים מוכרים אלה.
אשר על כן, אני קובע שנסיבות אירוע התאונה אינן נופלות לגדר הגדרת תאונת הדרכים לפי סעיף 1 לפלת"ד. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך כולל של 5,000 ₪ אשר ישולמו לנתבעת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה שארעה ביום 20.1.2018 במסגרת עבודתו כנהג אמבולנס, בעת שנפל מתוך האמבולנס שהשימוש בו בוטח במועד התאונה על ידי הנתבעת.
בדומה, טען התובע, נקבע ברע"א 455/16 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' אלמישאלי [10.3.2016] (להלן: עניין אלמישאלי), כי פגיעה בעין מקֶרֶס של רשת קשירה ששמשה לעיגון תיק לאופנוע מהוה "תאונת דרכים", שכן קשירת המטען לבל יישמט היא בגדר פעולת לוואי חיונית לרכיבה על האופנוע.
בסעיף 1 לחוק מוגדרת "תאונת דרכים" כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
...
אכן, כב' השופט עמית מצא כ"לא פשוט" את ההיקש שערכה כב' השופטת וילנר בין "נסיעה" ובין "כניסה/ירידה מרכב" מבחינת הדרישה כי הפעולה שבוצעה תהווה חלק טבעי ואינטגרלי מהשימוש (אם כי ציין כי פסק הדין בעניין המגן אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה שנפסקה בעניין נביל); ואולם בסופו של דבר הצטרף למסקנתה; ואילו בעניין שלמה בע"מ, בו חזרה כב' השופטת וילנר על קביעותיה בעניין מדינת ישראל, לרבות בדבר ההיקש האמור בין "הנסיעה" ובין "הכניסה/הירידה מהרכב", הצטרף כב' השופט עמית לדעתה ללא כל הסתייגות או הערה.
סוף דבר מכל האמור לעיל אני קובעת, כי התאונה בה נפגע התובע איננה "תאונת דרכים כמשמעה בחוק.
כפועל יוצא, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

האם מדובר בתאונת דרכים סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1977 ( להלן – חוק הפיצויים) קובע כי "בחוק זה – 'תאונת דרכים' – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". המונח "שימוש ברכב מנועי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כך: " 'שימוש ברכב מנועי' – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד" (ההדגשה שלי – י.ט) פעולה לקשירת מטענה של משאית מהוה ללא ספק פעולת טעינה ומכאן שהיא מקיימת את החריג שבהגדרת השמוש (רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (4.2.2009), פסקה 5; להלן – עניין נביל); רע"א 6223/98 שבלי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5),38 (1998)).
ודוק: לא התעלמתי מהאמור בע"א 6936/11 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (17.3.2014), שם נקבע שנפילה ממשאית בעת כסוי המטען מהוה כניסה לרכב (ושעליו התבסס כתב התביעה), ואולם פסק דין זה ניתן לפני רע"א 8744/18 וכפי שנקבע בעיניין שלמה חברה לביטוח "פסק דין זה אינו כולל יישום של המבחנים המהותיים אשר נקבעו לשם הגדרת "נסיעה" בעיניין ינטל, ואף הוחלו לאחר מכן על הגדרת "כניסה" ו"ירידה" במסגרת פסק הדין ברע"א 8744/18, ומשכך אין ללמוד ממנו לענייננו" (שם, פסקה 33).
...
בכל מקרה, סבורני ששיעור הנכות הנמוך ומכלול הנתונים שהובאו לעיל ובכלל זה העלייה המשמעותית בשכר לאחר התאונה, חוסר הוודאות בדבר הפגיעה שתגרם לתובע בשכרו בעתיד (אם בכלל), מצדיקים לפסוק פיצוי גלובלי כך שאין צורך להידרש לקביעה מדויקת של הנכות התפקודית.
התוצאה סיכומו של דבר שהתביעה נדחית בשל כך שאין מדובר בתאונת דרכים.
לאור כך ישלם התובע לנתבעת הוצאות בסך 6,500 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

עניינו בתביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע לטענתו בתאונת דרכים כהגדרתה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל''ה – 1975 (להלן: ''חוק הפיצויים'') התובע אינו טוען להוותרותה של נכות רפואית בעקבות התאונה.
התובע הוסיף וטען: ''התאונה אירעה תוך כדי עבודת התובע כנהג משאית ומפעיל מנוף במחלף אליקים ביקנעם, כאשר במהלך קשירת הסל עם חגורה (שרשרת), לאחר הורדתה באמצעות הכוח המכאני של המנוף של המשאית, לצורך המשך הנסיעה עם המשאית ובצוע העבודה עם המנוף של המשאית, החגורה השתחררה ופגעה בפנים של התובע, וכתוצאה מארוע התאונה נפגע התובע בכל חלקי גופו ונגרמו לו חבלות של ממש'' (ראו סעיף 4 לכתב התביעה הראשון).
סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "תאונת דרכים" כדלקמן: "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי; ההגדרה הבסיסית קובעת כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", קרי היא דורשת קיומם של שישה יסודות: (1) מאורע; (2) נזק גוף; (3) עקב; (4) שימוש; (5) ברכב מנועי; (6) למטרות תחבורה (ראו: ע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פד" נ(3) 532, פסקה 22 לפסק-דינו של כבוד הנשיא כתוארו דאז, א. ברק) (1996).
בנסיבות אלה שוכנעתי כי אין עניינינו בתאונת דרכים שכן העבודה של הורדת הסל הסתיימה, ומטרת העבודה עם השרשרת הייתה קשירת "הסל" אשר מהוה על פניו "מטען". אדגיש בעיניין "המטרה התחבורתית" המנויה בהגדרה הבסיסית - פעולת קשירת הסל בשרשרת על ידי התובע הנה חיצונית לצרכי התחבורה ואיננה חלק ממנה (ראו: רע"א 9084/05 אג"ד נ' ינטל (29.10.2007)).
...
בנסיבות אלה שוכנעתי כי אין עניינינו בתאונת דרכים שכן העבודה של הורדת הסל הסתיימה, ומטרת העבודה עם השרשרת הייתה קשירת "הסל" אשר מהווה על פניו "מטען". אדגיש בעניין "המטרה התחבורתית" המנויה בהגדרה הבסיסית - פעולת קשירת הסל בשרשרת על ידי התובע הינה חיצונית לצרכי התחבורה ואיננה חלק ממנה (ראו: רע"א 9084/05 אג"ד נ' ינטל (29.10.2007)).
לסיכום - המקרה של התובע אינו נופל לא בהגדרה הבסיסית בחוק ולא בחזקות המרבות, לרבות החזקה הנוגעת לפגיעה עקב "שימוש בכוח המיכני" של הרכב.
בהתאם, ולאור המפורט לעיל – התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו