הנתבעת אינה חולקת על חבותה לפצות את התובע בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.
נספח "2" שצורף לכתב התביעה הוא פניית התובע לרופא אורתופד, ד"ר גיא מורג, מיום 10.7.08 הכותב: "לדבריו נפגע בתאונת דרכים לפני כ 5 שעות, הגיע בכוחות עצמו לבדיקה, מתלונן על כאבי גב תחתון וצואר בעיקר מימין." במסמך מתוארים הממצאים בבדיקה: "צואר – טווח מלא, רגישות פרהורטברלית קלה מימין; עמ"ש מתני- טווח מלא עם רגישות פרהורטברלית מימין, ללא הקרנה נוירולוגית, ללא חסרים." התובע משוחרר עם הוראות למרוח וולטרן, נוגדי כאב לפי הצורך ומעקב רופא מטפל.
נספח "4" מאפריל 2009 הוא אישור כללי לכך שהתובע "מטופל במרכז ההידרותרפי בבית איזי שפירא החל מתאריך 30.11.08. עד כה אנדרי קיבל 18 טיפולים." בהפניה לפיזיותרפיה מיום 15.8.08 מצוינות תלונות במועדים הבאים: 12.7.2004, 26.2.2006, 9.6.2006, 23.7.2007, 6.7.2008 ו- 3.8.2008.
בעניינינו, כשלתובע אין בנמצא כל ממצא פתלוגי, הוא לא אושפז, לא נזקק לטיפולים בשל התאונה ובודאי לא לטיפולים לחודרניים ולא נותרה לו נכות לצמיתות, יש לטעמי להיתחשב אך ורק ב- 10% נכות זמנית שקבע המל"ל ולכן אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 4,000 ₪, אשר נראה לי ראוי בנסיבות המקרה.
...
מכאן שאני קובעת כי אין מקום לפצות את התובע בגין ראש הנזק של טיפולים ונסיעות.
בענייננו, כשלתובע אין בנמצא כל ממצא פתלוגי, הוא לא אושפז, לא נזקק לטיפולים בשל התאונה ובוודאי לא לטיפולים לחודרניים ולא נותרה לו נכות לצמיתות, יש לטעמי להתחשב אך ורק ב- 10% נכות זמנית שקבע המל"ל ולכן אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 4,000 ₪, אשר נראה לי ראוי בנסיבות המקרה.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע 4,000 ₪, בנוסף תשלם הנתבעת לתובע החזר אגרה וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15.34%.
