תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע עקב פגיעתו בקרסול רגלו במהלך גלישה על מגלשה בפארק מים, שבבעלותה והפעלתה של נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").
נסיבות התאונה
התובע תיאר את נסיבות התאונה בסעיפים 5 ו-6 לתצהיר כדלקמן:
"5. בני, שהיה אז בן 5, רצה שנגלוש באחת המגלשות שהיו באתר. מדובר במגלשה שאינה גבוהה. אורך המגלשה כשלושה מטר, לכל הפחות, להערכתי רוחב המגלשה כמטר וחצי. זרמו במגלשה מים, דבר שהקטין את החיכוך והגדיל את מהירות הגלישה. לא היו שלטים שהגבילו גיל, משקל או גובה ו/או ממידי גוף במהלך הגלישה. לצד אותה מגלשה הייתה ישובה נערה בחוסר מעש ובני גלש ראשון במגלשה. הנערה שישבה מטעם המקום לא הנידה עפעף. היא ראתה אותי גולש ולא עצרה ממני מלגלוש.
שיעור הנזק
הנכות הרפואית
עקב התאונה אובחן אצל התובע שבר קטן בטיביה הדיסטלית עם פתיחה של המפרק; הוא עבר ניתוח לסגירת מפרק הקרסול באמצעות שני ברגים; לאחר הורדת הגבס הוא עבר בהרדמה מקומית הוצאת ראשי הברגים שנמצאו שבורים.
...
שאלת ההתרשלות: סבורני כי בנסיבות המקרה, כפי שנקבעו לעיל, הנתבעת הפרה את חובת הזהירות החלה עליה, שכן, התנתקות חלק של השטיח הדבוק לרצפה שבתחתית המגלשה יצרה סיכון בלתי סביר של פגיעה בגולשים במגלשה כפי שאירע בתאונה דנן.
בנסיבות אלה, כאשר מציבים את אשמתה המוסרית של הנתבעת שלטעמי לא נמצאת ברף גבוה בנסיבות המקרה, אל מול אשמתו המוסרית של התובע, כמפורט לעיל, סבורני כי סביר להטיל על התובע אשם תורם בשיעור 30%.
הוצאות ועזרת הזולת
בשים לב לאופי פגיעתו של התובע, לטיפולים שעבר בעקבותיה, הנכויות הזמניות והנכות הצמיתה שנגרמו לו, סבורני כי סביר לפסוק לו פיצוי בגין הוצאות ועזרת הזולת סכום גלובלי בסך 7,000 ₪.
סוף דבר
לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת.
הנתבעות תשלמנה לתובע את הסכומים כדלקמן:
גריעה מכושר השתכרות 130,000 ₪
הפסדי פנסיה 8,000 ₪
נזק לא ממוני 30,000 ₪
הוצאות ועזרת הזולת 7,000 ₪
175,000 ₪
-
בניכוי אשם תורם-30% (52,500) ₪
122,500 ₪
לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ והוצאות משפט.
