תביעת נזקי גוף בגין פגיעות בעבודה

(גירסה לפירסום בהשמטת פרטים מזהים) זוהי תביעת ניזקי גוף בגין תאונת דרכים.

בבוא בית המשפט לעסוק בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 עליו לזכור כי בתיקי ניזקי גוף אין התקנות מהוות אלא קווים מנחים התחומים בערכי גג וריצפה.

...

ממצאי בית המשפט באשר לעובדות השנויות במחלוקת ולמסקנות המשפטיות הנובעות מהן: בית המשפט מצא כי אין מקום להתערב בקביעת הנכות הרפואית של המומחה מטעמו וכי יש להעמיד את הנכות התפקודית על שיעור הנכות הרפואית וזאת לאחר ששקל את טענות הנתבעת אחת לאחת, כדלקמן.

הנתבעת הפנתה לפסיקה בעניין, כגון ע"א 413/88 זוהיר באדר אחמד נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ: "בנסיבותיו המיוחדות של המקרה ועל פי ממצאיו של בית המשפט, רשאי היה בית המשפט להגיע למסקנה על פיה לא הוכיח המערער אובדן כושר השתכרות כתוצאה מהתאונה", במקרה שהובא לעיל נקבעה למערער נכות בשיעור 10% בכתף.

לפיכך לא מצא בית המשפט לפסוק מעבר לסך האומדן של 3,000 ₪ בגין עזרה מוגברת של בני המשפחה לתקופת ההחלמה הראשונה.

התביעה מתקבלת חלקית הנתבעת תפצה את התובעת בסך של 168,271 ₪ בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בשיעור 13% הנתבעת תשלם לתובעת הוצאותיה בגין אגרת משפט ובגין צילום חומר רפואי, בהתאם לקבלות שתעביר לה התובעת.

לפניי תביעה לניזקי גוף בגין תאונת עבודה שאירעה לתובע.

יחד עם זאת, אציין כי בעדותו לפניי התובע היתלבט האם הנפילה הייתה קדימה או לאחור וניכר כי לא זכר טוב פרט זה. אולם, אין לדקדק בעיניין זה עם התובע שניפגע קשה ואף איבד את הכרתו על פי האמור בתצהירו, שכן מדובר בארוע שאירע בהרף עין וקשה לידרוש מעד לרדת לפרטי פרטים באירועים מסוג זה, במיוחד כאשר מדובר בעדים שנפגעו בגופם (לענין מהמנות בכל הקשור לארוע שארע בהרף עין ראו: ע"פ 533/82 זכאי נ. מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 57, 74).

...

עוד אני מקבל את הטענה, שהתובע נפגע עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ועל כן יש להכיר בתאונה כתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים.

לאור זאת הגעתי למסקנה כי עדות הנתבע מס' 2 אינה אמינה עליי.

כפועל יוצא מכך התביעה כנגד נ' 3 נדחית.

לפניי תביעה לניזקי גוף בגין תאונת עבודה שארעה לתובעת עת עבדה בשירות הנתבעת 1.

  בעיניין דג הועבר נטל השיכנוע שלא הייתה התרשלות לנתבעת, בתביעה לנזק שניגרם למנוף של מכונית מגויסת,  על סמך הממצא הבא: "אין דרכם של מנופים מורכבים על רכב להפגע מעצמם, ובעיקר לא כאשר המנוף גופו כלל אינו בשימוש, כפי שהיה המקרה כאן, כשהרכב שימש להובלת מפקדים. וכאשר נפגע, אין דרכו להיהפך גרוטה, אלא, כפי שהוכח כאן, כיוון שהיה המשך שימוש בו על-אף ייעוץ מומחה (העד גבעתי) והעד צליק, שיש לתקנו או לפחות לפרקו." בעיניין רז הועבר נטל השיכנוע לנתבע בית חולים שלא הייתה התרשלות, במקרה בו המטופלת לקתה בזיהום עת נולדה בבית החולים.

...

אין כפירה בכיסוי הבי הכרעה ודיון לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ושמעתי שוב את העדויות המוקלטות ועיינתי במוצגים שהגישו הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

אני דוחה את הטענה שיש לייחס לתובעת אשם תורם.

לכן, דין הטענה להידחות.

על כן, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 23,156 ₪.

רקע עסקינן בתביעת ניזקי גוף בגין תאונת עבודה (נפילה במדריגות) מיום 4.11.2017.

בנוסף: לטעמי רלבאנטי פחות אם הוסיף התובע לעבוד לאחר הפגיעה עד שעה 23:00 , ואם חזר לעבודה ב 6.11.2017, יומיים לאחר המקרה, והוסיף לעבוד מהלך אותו החודש – כפי שהודה בעמ' 15 לפרוטוקול.

...

אולם איני מקבל כי הוכח שהחליק בשל רטיבות.

לסיכום: מדובר בעדות יחידה של בעל דין.

התביעה נדחית.

לפניי תביעה לנזק גוף בגין שתי תאונות דרכים.

ברע"א 10721/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ יונאן [פורסם בנבו, 9.11.2006] נידון מקרה בו המשיבים 1-2 נפגעו מסלעים שפגעו בהם שעה שנסעו במכוניתם, לאחר שהועפו מעוצמת פצוץ יזום שערכו המשיבים 3-5 אשר עסקו בבצוע עבודות סלילה בתוואי כביש (שטרם הוכשר לנסיעת רכבים).

וכך נפסק: "כללם של דברים: אימתי ארוע בו נעשה שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה ושנגרמו בו ניזקי גוף, לא יחסה תחת כנפי הגדרתה של תאונת דרכים? התשובה: ככל שהיה מעורב בו אלמנט זר, אשר השכיחות למעורבותו באירועים מעין אלה נמוכה מאוד, ואינה גבוהה ממעורבותו בזירות אחרות. בהתקיים שני תנאים מצטברים אלה, ייראה הארוע כארוע נזיקין שאינו תאונת דרכים." בעניינינו העגלה היא גורם זר, שכיחות מעורבותה בתאונות בזירות אחרות היא מועטה מאוד.

...

התוצאה לסיכום, בגין התאונה הראשונה, סה"כ נזקי התובע מסתכמים לסך של 31,050 ₪.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 15,366 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ, וכן החזר אגרה ראשונה בסך של 715 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה בגין התאונה השנייה נדחית ללא צו להוצאות.