התיק קמא עוסק בתביעת ניזקי גוף שהוגשה עקב תאונת עבודה שארעה למר גאזי מרווח נעראני ז"ל (להלן: "המנוח") באתר בנייה בחיפה ביום 4/7/07, בה מצא את מותו (להלן: "התאונה").
ע"א 37154-03-17
ערעור זה הוגש כאמור על ידי העזבון, האלמנה וילדי המנוח, שהם גם יורשיו על פי דין של המנוח וגם תלויים בו.
ערעורם של האלמנה וילדי המנוח, הופנה כלפי קביעות השופטת קמא, הן באשר לדחיית גירסתם בדבר נסיבות התאונה (נפילה מפיגום), הן באשר לדחיית טענתם לישום במקרה דנן את כלל "הדבר מדבר בעדו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן: "פקודת הנזיקין"), הן באשר לשעור האשם התורם שהוטל על המנוח והן בשאלת גובה הנזקים שנפסקו.
אין גם הצדקה שלא להיתפס בגירסת הנתבעים עצמם כי התאונה נגרמה עקב נפילת המנוח מקיר תומך, עליו פסע בכדי להטיל מימיו בחצר סמוכה, בבחינת "הודאת בעל דין" על אודות נסיבות התאונה.
...
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, סבורני כי דין כל הערעורים דנן להידחות, וכך אמליץ לחברותיי להורות.
ע. חן-ברק, שופטת
השופטת ברכה בר-זיו
אני מסכימה לאמור בפסק דינו הממצה והמקיף של חברי כבוד השופט שרעבי ולתוצאה לפיה יש לדחות את הערעורים.
ב. בר-זיו, שופטת
[אב"ד]
התוצאה-
הערעורים נדחים.
