תביעת נזקי גוף בגין נפילה לבור ביוב לא מכוסה

לפני תביעה כספית לפצוי בגין נזק גוף לאור נפילת התובע לתוך בור נקוז בכביש המצוי בתחום השיפוט של הנתבעת 1.

[ראה ע"א 862/80 עירית חדרה נ' זוהר ,פ"דלז(3)757(1983) וכן ע"א 73/86 שטרנברג נ' עירית בני ברק,פ"ד מג(3) 343(1989) ] לאחרונה חזר בית המשפט העליון על ההלכה, במקרה דומה שבו נגרם נזק לרכוש וקבע שהרשות המקומית אחראית להסרת מכשולים הנובעים מתשתיות הביוב שבתחומה, גם אם הטילה על תאגיד אחר את האחריות לתקינות המערכת.

ההסתמכות על בדיקה ויזואלית ללא בדיקה ידנית או מכאנית של מכסה /רשת הקולטן שאינו מהודק מספיק או המוטות המרשתים אותו קרועים, אינה מעידה על נקיטת אמצעי סביר למניעת הסיכון שהתרחש בפועל.

...

לפיכך בהתחשב בגילו של התובע, השפעת הנכות הרפואית על תפקודו במומו, הפסדי העבר (בהתאם לפירוט הנ"ל) ולעתיד אני סבורה שיש לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי בסכום של 22,000 ₪.

הוצאות מן הראיות שוכנעתי כי התובע נזקק להוצאות רפואיות ונסיעות ועל כן אני פוסקת פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 4,000 ₪.

לסיכום לאור האמור אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 61,000 ₪ בצירוף הוצאות בגין אגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 10,700 ₪ .ככל שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף.

התובעת שביקשה לחלץ את כלבה , ניסתה להרים את מכסה בור הביוב אך לא הצליחה והוא נפל על בוהן רגלה השמאלית וגרם לה נזק (להלן:"התאונה") טענות הצדדים: טענות התובעת בקליפת האגוז: הנזק שניגרם לה נגרם כתוצאה מהתרשלות הנתבעת, אשר בין היתר, לא דאגה : לקבע את מכסה הביוב בצורה ראויה כך שניתן יהא לדרוך עליו מבלי שיזוז ויסתובב על צידו; שהמדרכה - שהיא שטח צבורי לכל דבר ועניין - תהא נקיה מכל מפגע.

במהלך ניסיון להרים מכסה ביוב שלא היה מקובע כהלכה, בכדי להציל את כלבה שנפל לתוך הבור - נפל מכסה הביוב על כף רגלה השמאלית והיא נפגעה בבוהן.

...

בהינתן הכלל ולפיו ה'עבר מלמד על העתיד', הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל כנדרש במשפט האזרחי ולא הוכיחה כי אכן הנכות הרפואית משפיעה על תפקודה.

סיכום חישוב הנזק: לנוכח כל האמור נזקי התובע בגין התאונה הינם כדלקמן: הפסדי השתכרות עבר (-) ₪ עתיד +פנסיה 55,000 ₪ עזרת זולת עבר 3,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות עבר ועתיד 1,000 ₪ כאב וסבל 25,000 ₪ סה"כ 84,000 ₪ סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 84,000 ₪.

ההודעה לצד ג' נדחית.

התובעת, ילידת 23.7.1973, טוענת שביום 3.11.2017 נפלה על הקרקע בשל העובדה שרגליה נתקלו במכסה בור ביוב שהתרומם בשל לחץ הפסיעה שהופעל עליו על ידה, שכן לא היה מחובר חיבור של קבע לקרקע, ונגרמו לה ניזקי גוף (להלן: "התאונה/הארוע").

בהתאם לסעיף 235 לפקודת העיריות (נוסח חדש),  "בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:...(3) תימנע ותסיר מכשולים ... ברחוב". בתיק 30895-07-10 (עופרה הרוש נ. עריית ירושלים) נקבע כי "אין מחלוקת כי מכסה ביוב שאינו סגור כראוי, אשר עלול להתהפך למגע כף רגלו של הולך רגל הצועד על המדרכה, מהוה סיכון בלתי סביר אשר יש לנקוט אמצעים סבירים למניעתו. אף אין מחלוקת לגבי קיומו של קשר סיבתי בין מצבו של מכסה הביוב לבין הנפילה והפגיעה שנגרמה לתובעת. ..... גם אם נערכו פעולות יזומות לבחינת תקינות המדרכות (בהקף שלא הובהר), לא הונהגה על ידי הערייה שיטת בקרה מסודרת שתכליתה לפקח על  תקינותם של בורות ביוב המצויים עליהן בכלל, ותקינות המכסים בפרט. זאת בשל סברתה כי נושא זה הוא בתחום אחריותה של חברת הגיחון. הערייה אף לא וידאה כי קיים מנגנון פקוח כזה מטעמו של גורם אחר ולא פקחה על יישומו. מכאן שהעירייה לא נקטה אמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע מפגעים מסוג זה.... בפקוח והתנהגות סבירים צפוי היה כי הערייה תאתר אותו ותתקנו. הערייה  התרשלה בכך שלא מנעה את קיומו של המפגע ולא נקטה אמצעי מספיק על מנת למנוע את הסיכון שנוצר בדרכה של התובעת. אילו הערייה הייתה מפקחת באופן הולם על תחזוקת המדרכות, בודקת את מכסי הביוב ומתקנת אותם במידת הצורך, סביר להניח כי נפילתה המצערת של התובעת לבור ביוב הייתה נמנעת. בנסיבות אלה, הערייה אחראית לניזקי התובעת." הערייה לא הציגה את נהלי העבודה שלה, לא ברור מיהם עובדיה שחובתם לאתר מפגעים ולדאוג להסרתם ומה תכיפות סיוריהם בעיר.

  בהיתחשב בנסיבות הפגיעה, הפציעה ועוגמת הנפש כתוצאה מנפילה לבור ביוב אשר אף הותירה, לפי המומחה מטעם בית המשפט, שקע קטן ברקמת הירך הלטרלית בגובה 20 ס"מ מעל הברך, אני פוסקת לתובעת סך 20,000 ₪ עבור ראש נזק זה. הוצאות נסיעה ועזרת צד ג' -  התובעת תובעת פיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין הנכות והפגיעה הקוסמטית שיחייבו את התובעת ללבוש לבש ארוך ומכסה.

...

לאור הצלקת הלא ברורה שגולתה לי אני סבורה כי אין מקום לפצות את התובעת ברכיב זה. הוצאות רפואיות: התובעת טענה כי נגרמו לה הוצאות ואין לצפות שתשמור כל קבלה וקבלה.

סיכום: לאור כל האמור לעיל אני מוצאת לנכון כי הפיצוי ההולם בשקלול כל האמור לעיל עומד על סך 51,584 ש"ח. היות וקבעתי כי על הנתבעת 1 לשאת בתשלום מחצית מסכום זה, על הנתבעת 1 לשלם לתובעת 25,792 ₪ בצירוף הסכומים הבאים: עבור השתתפות בעלות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (5,500+מע"מ = 6,435 ש"ח) - 50% - דהיינו 3217.50 ש"ח. בהנחה שהנתבעות 1 ו-2 שילמו כל אחת 1,608.75 ש"ח תעביר הנתבעת 1 לנתבעת 2 1608.75 ₪ תוך 30 יום מהיום.

כמו כן תשלם הנתבעת 1 לתובעת את מחצית האגרה ושכ"ט עו"ד בסך 5,850 ש"ח כולל מע"מ. דוחה כאמור את התביעה נגד הנתבעת 2 ומחייבת התובעת לשלם לנתבעת 2 את הסך 5,850 ש"ח כולל מע"מ תוך 30 יום מהיום.

התובע צירף לכתב התביעה מיסמך רפואי מיום למחרת הארוע הנטען ובו מצוין: "אתמול מעד, נפל ונחבל ביד ימין, ברך ימין....", כלומר הוא וודאי ציין למחרת שנפל יום קודם ונחבל.

נקבע כבר בעבר כי המרחב הצבורי אינו משטח חלק ולא כל מהמורה קלה במדרכה או בכביש תגרור חיוב של הרשות המקומית בנזקי גוף.

התובע מעד על מכסה בור ביוב, אולם יכול היה למעוד גם על ארגז שבעל חנות סמוכה הותיר במעבר או על מיכשול כלשהוא שהונח זמן קצר קודם לכן במקום ובמצב זה, אפשר שלא היה מקום להטיל כל אחריות על הערייה.

...

אינני מקבלת אף את טענת העירייה כי האחריות לתחזוקה או לכל הפחות לפיקוח על התחזוקה אינה מוטלת עליה, או כי היא אף איננה מוסמכת לתחזק את המעבר בו מעד התובע.

על כן אני סבורה כי יש לייחס לתובע אשם תורם של 20%.

סוף דבר העירייה תשלם אם כן לתובע, 5,000 ₪ וכן תישא בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪.

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לטענת התובע, יליד 22.6.1991, ביום 28.10.2016, כאשר נפל לתוך בור נקוז פתוח בשטחה המוניציפאלי של הנתבעת.

התובע הסביר, כי הדיקט שכיסה את פתח בור הנקוז, ואשר היה מוסתר מתחת לדשא הסינתטי, לא כיסה את כל הפתח, וכי הוא דרך באיזור שלא היה מכוסה על ידי הדיקט (עמ' 18, ש' 10 ואילך).

ג'לאל סיפר, כי היו במקום 3 או 4 בורות נקוז, וכי באחד מהם היתה חסרה השבכה; כמה זמן היתה חסרה לא ידע, העיד, משום שהוא אינו מתגורר בסביבה (עמ' 44, ש' 12 ואילך); אולם ידע לומר, מהכרותו את הרחוב, כי הוא בעייתי, משום שכל ריצוף האבנים המשתלבות שוקע, ובשל סתימות רבות של מערכת הביוב.

מכל האמור לעיל, אני מקבלת את גירסתו של התובע לארוע התאונה וקובעת כי זו ארעה בעת שדרך על שטיח שכיסה דיקט, שכיסה חלקית בור נקוז פתוח בסמוך לבית הוריו: כתוצאה מכך נכנסה רגלו השמאלית של התובע לבור הפתוח והוא נפל כך שרגלו הימנית ושאר גופו מחוץ לבור, תוך שהוא מנסה למנוע פגיעה בראשו ולבלום את הנפילה באמצעות זרועו הימנית, כך שנגרמה פריקה של כתפו הימנית.

...

מכל האמור לעיל, מצאתי לנכון להמשיך ולפסוק לתובע פיצוי בגין הפסדי שכר על בסיס 7% מתוך שכרו עובר לתאונה גם להמשך התקופה, קרי, מיום 1.5.2017 ועד היום, סך הכל - 76 חדשים, וכדלקמן: 4,145 ₪ X 7% X 76 חדשים = 22,051 ₪.

שיעור הגריעה מכושר השתכרותו של התובע: בתחשיבו חישב התובע את הפיצוי בפריט זה על יסוד בסיס שכר של 8,000 ₪ ונכות של 15%; אין בידי לקבל טענות אלו: התובע מעולם לא הגיע לרמת שכר של מעל ל - 5,000 ₪, לא כל שכן של 8,000 ₪.

בשקילת כל האמור לעיל מצאתי לנכון לפסוק לתובע סכום גלובלי בשיעור 65,000 ₪.