תביעת נזקי גוף בגין מגרש כדורגל לא תקין

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו מתאונה שארעה לתובע בעת ששיחק כדורגל במיגרש באחריות הנתבעת.

גם חובת זהירות קונקרטית מתקיימת, שעה שמדובר במיגרש לא תקין ויש במפגע שבמגרש כדי להקים סיכון מוגבר ולא טבעי כלפי המשתמשים בו. ויודגש, בהקשר לטענת הנתבעת להסתכנות מרצון: לא מדובר בסיכון שנובע מעצם טיבו וטבעו של משחק, כי אז ניתן לטעון להסתכנות מרצון.

...

סיכום: הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 235,141 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% מגובה הפיצוי בצירוף מע"מ. כן תשא הנתבעת באגרה ששילם התובע עם פתיחת ההליך, כפי ערכה כיום בתוספת ריבית והצמדה כחוק .

כן תשלם הנתבעת לתובע את חלקו בשכ"ט דר' כליף ושכ"ט דר' גאזי חביב אללה, לפי קבלות, בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום התשלום ועד היום.

בהליך המשפטי הנוכחי, שפסק דין זה חותם אותו, התבררה תביעת התובע לפצוי בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו לטענתו, אשר הוגשה נגד מספר גורמים הקשורים למוצר: החנות שבה נמכר הבקבוק, היבואן, המשווקים והיצרן.

בין היתר, טענה נתבעת 1 כי פגיעת התובע נגרמה מקטטה במיגרש כדורגל.

לגבי העילה לפי חוק אחריות למוצרים פגומים, נזכיר כי סעיף 2(א) לחוק קובע כי: "יצרן חייב לפצות את מי שניגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן-הנפגע), ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן"; ואילו סעיף 1 לחוק מגדיר יצרן כ"אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות – (1) המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת; (2) יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ; (3) ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו".

...

התוצאה המסקנה היא שיש למחוק את התביעה נגד נתבעת 4, ולדחות את התביעה נגד נתבעות 1, 3 ו- 5.

לאור האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה נגד נתבעת 4 ועל דחיית התביעה נגד נתבעות 1, 3 ו- 5.

התובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות 1, 3 ו-5 שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ (בסה"כ – 9,000 ₪).

במכתב זה, הממוען למחלקה המשפטית של הנתבעת 1, נטענת מטעם התובע גרסה שחוזרת על הגרסה שנמסרה בבית החולים ולרופאים, שהפציעה אירעה "במהלך משחק כדורגל", אך גם מוסיפה ומייחסת, לראשונה, "אי תקינות" למגרש הכדורגל, בין היתר, בשל בורות, חריצים וסדקים ואי-אחידות בהפרשי גובה, וממקמת את הסיבה לתאונה בהתקלות במדרגה בגובה של 5 ס"מ בקצה המיגרש, בגינה נפל ונחבל; כדלקמן: "הננו מייצגים את הנידון בתביעתה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לה (כך במקור) בתאונה מיום 1.11.13 בביה"ס "נצח ישראל" בקרית מלאכי, אשר במהלך משחק כדורגל על מיגרש אספלט לא תקין, בין היתר, עם בורות, חריצים וסדקים, לא אחיד עם הפרישי גובה בביה"ס, ניתקל מרשינו במדרגה בקצה המיגרש בגובה של 5 ס"מ וכתוצאה מכך נפל ונחבל בכל חלקי גופו ובעיקר בברכו השמאלית (להלן: "התאונה")".

העד מוצא להדגיש, כי השפוץ בוצע - לא בגלל שהמגרש לא היה תקין או שהיו בו מפגעים, מה שמוכחש, אלא משום היה ישן, שכן מדובר במיגרש שניבנה לפני שנת 1968 [ס' 7 לתצהירו].

...

כאמור, לא מצאתי כי דין התביעה להתקבל; ועל כן, אין התובע זכאי לכל פיצוי.

סוף דבר התביעה נדחית.

בנסיבות, ישלם התובע לנתבעות בגין הוצאות שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט סך כולל של 12,000 ₪.

תביעה לניזקי גוף שארעו לתובע במהלך משחק כדורגל , שהתקיים במסגרת טורניר שאירגנה הרשות המקומית.

ושוב בסעיף 30 לכתב התביעה חזר התובע ופירט את טענותיו להתרשלות כאשר טען כי הרשות המקומית דאגה לקיום טורניר במיגרש כדורגל לא תקין או רואי לקיום משחק כדורגל או לא מסוכן וכי המשטח מיועד למשחקי טניס וכי לא דאגו לקיום הטורניר במיגרש המיועד למשחקי כדורגל.

...

הכרעה ודיון לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות זאת לאחר ששוכנעתי כי התובע לא נפגע ממצב המגרש או מבעיה במשטח המגרש אלא מהיתקלות של התובע בכדור וברגלו של שחקן אחר, וכחלק מהסיכונים הטבעיים הכרוכים בהשתתפות במשחק כדורגל.

יתרה מכך, כששאלתי את העד איהאב האם ראה בימי חייו מגרש חימר, השיב בשלילה וטען שראה רק בטלוויזיה ולכן אינני מקבל את עדותו ונראה כי כל כולה נועדה על מנת לשכנעני כי הנפילה הייתה ללא קשר למעורבות עם שחקן נוסף.

כאמור אינני מקבל את הגרסה ואפרט: בפני החוקר מסר גרסה אחרת והתואמת את גרסת התובע ואיהאב בפני החוקר.

תוצאה בשים לב לאמור לעיל, נחה דעתי שדין תביעתו של התובע להידחות.

רקע עובדתי וטענות הצדדים התובע הגיש תביעתו בגין ניזקי גוף, אשר לטענתו נגרמו לו במהלך משחק כדורגל בשנת 2014 (להלן : "המקרה").

מסקנת המומחה היתה כי קיימים ליקויי בטיחות חמורים במיגרש הכדורגל וכי התובע נפל במיגרש מחמת מפגע בטיחות רבים בריצפת המיגרש ואי שמירה על כללי הבטיחות.

אף אם התביעה לא היתיישנה, הרי מדובר בשיהוי רב ביותר המלמד כי התובע, לכאורה, לא סבר כי קיימות לו טענות ביחס לנתבעות או מי מהן וממילא השהוי גרם נזק ראייתי רב. דוגמא לפגם הראייתי בהליך זה היא בתמונות המיגרש והליקויים המפורטים בחוו"ד מומחה התובע אשר אין אפשרות לייחסם למצב המיגרש בזמן המקרה אלא רק שנים לאחר מכן.

ביחס לגרסאות התובע למקרה, בתצהיר תשובות לשאלון – נ/2, התובע לא פירט כי הוא היה בריצה לאחור אלא השיב כי תוך כדי ריצה רגלו נתקעה בשקע באזור גלי במיגרש וכתוצאה מכך נפל, בעדותו טען כי הוא רץ לאחור ובתעודה הרפואית מביה"ח בסיכום האשפוז בסמוך למקרה, מפורט כי "נפל עקב התקלה",קרי התקלה של שחקן אחר במהלך משחק כדורגל ולא נפילה מחמת מפגע, טענה אשר עלתה שנים לאחר המקרה במסגרת הגשת ההליך.

...

דיון בחנתי את כתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי ישירות, שמעתי סיכומי הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח אחריות הנתבעות או מי מהן לפגיעתו ולכן התביעה תדחה.

לסיכום, לא הוכחה גרסת התובע ולפיה נפל כתוצאה ממפגע במגרש הכדוגל.