תביעת נזקי גוף בגין התנפצות בקבוק זכוכית

התאונה אירעה שעה בה עסק התובע במיון בקבוקי זכוכית במפעל מחזור, כאשר על פי הנטען, לפתע היתנפץ בקבוק זכוכית שנימצא אותה עת בתוך שק מחזור ושביב זכוכית הועף הישר לתוך עינו.

למעלה מן הצורך, ואף אם נניח לצורך הדיון כי התובע היה עובר את המשוכה של ביסוס ראייתי לקיומה של יריבות מול הנתבעת, נותרת השאלה: האם עדיין היה צולח תביעתו בעילה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים (להלן: "החוק")? דומני כי גם המענה על כך בשלילה וזאת משלושה טעמים נפרדים שדי בכל אחד מהם להשמיט את עילת תביעתו על פי החוק: לא הוכח קשר סיבתי בין המוצר הפוגע לבין היצרן, קרי: בין שבב הזכוכית שפגע בעינו של התובע לבין הנתבעת בהתאם לדרישת סעיף 2 לחוק- סעיף 2 מגדיר את אחריות היצרן למוצר פגום שגרם לנזק גוף כאחריות ללא אשם ואולם התנאי לקיומה הוא קשר סיבתי בין היצרן לבין פגם "במוצר שייצר". לנוכח התוצאה אליה הגעתי לעיל, הקשר בין הבקבוק, אשר על פי הנטען היה פגום וגרם נזק גוף לבין הנתבעת כיצרנו של הבקבוק, לא הוכח.

...

ההודעה ביחס לשני צדדי ג', אפוא, נדחית.

סוף דבר ופסיקת הוצאות משפט התביעה נדחית.

ההודעה כלפי צדדי ג' 1-2 נדחית.

בהליך המשפטי הנוכחי, שפסק דין זה חותם אותו, התבררה תביעת התובע לפצוי בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו לטענתו, אשר הוגשה נגד מספר גורמים הקשורים למוצר: החנות שבה נמכר הבקבוק, היבואן, המשווקים והיצרן.

כללי בתצהירו פירט התובע את נסיבות היתרחשות התאונה, וכך תוארו הדברים: "בתאריך 15.10.2021, בשעת הבוקר, בהיותי בבית , שהוא בית הורי, פתחתי את המקרר והוצאתי בקבוק משקה קל מסוג 'פרשר', שהיה במקרר, כדי לשתות. מדובר במשקה מוגז בטעם לימונדה. בעודי מחזיק בידי את בקבוק המשקה, שהוא בקבוק זכוכית, ועוד בטרם הספקתי לפתוח אותו, (את הבקבוק פותחים ע"י סיבוב פקק מתכת) היתנפץ הבקבוק בידי וריסי זכוכית עפו לכיוון פני וחדרו לעיני הימנית וגרמו לי חבלה קשה בעין. כשהתאונה קרתה הייתי לביד במטבח הבית" (סעיף 2 לתצהיר התובע ת/1).

לגבי העילה לפי חוק אחריות למוצרים פגומים, נזכיר כי סעיף 2(א) לחוק קובע כי: "יצרן חייב לפצות את מי שניגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן-הנפגע), ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן"; ואילו סעיף 1 לחוק מגדיר יצרן כ"אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות – (1) המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת; (2) יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ; (3) ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו".

...

התוצאה המסקנה היא שיש למחוק את התביעה נגד נתבעת 4, ולדחות את התביעה נגד נתבעות 1, 3 ו- 5.

לאור האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה נגד נתבעת 4 ועל דחיית התביעה נגד נתבעות 1, 3 ו- 5.

התובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות 1, 3 ו-5 שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ (בסה"כ – 9,000 ₪).

תביעה לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף.

דיון והכרעה נסיבות התאונה ושאלת האחריות: בכתב התביעה ובתצהיר עדותו הראשית של התובע (מוצג ת/1) נסיבות התאונה תוארו לקמן: ביום 23.1.2009 ובמהלך עבודתו התובע ניגש למחסן הנתבעת לשם נטילת סחורה, במחסן היו מונחים ארגזי משקאות בבקבוקי זכוכית על גבי מדפי פלסטיק רעועים, בלתי תקניים, לא יציבים ושלא היו מקובעים לקיר המחסן, כך שבעת שהתובע ניסה ליטול סחורה מאחד המדפים העליונים, ובשל חוסר יציבותם ותזוזתם, נשמט מאחד המדפים הנמוכים יותר בקבוק משקה מזכוכית אל הקרקע, היתנפץ ורסיס זכוכית ניתז וחדר לעינו השמאלית של התובע (להלן: התאונה).

...

דומה, כי בהינתן אמינות עדותו של התובע מחד, ובהינתן הספקות והתהיות שהובאו לעיל באשר לעדותה של מיטל בנוגע לאותו טיעון הגנה מרכזי, לא שוכנעתי כי היה בעדותה של מיטל כדי לסתור את טענות התובע.

על כן, דין הטענה להשתת אשם תורם על התובע להידחות.

הנכות הרפואית: פרופ' ארנה גייר, המומחית מטעם בית המשפט, מצאה כי נכותו הצמיתה של התובע עקב התאונה הינה בשיעור 5% בגין פציעה חודרת.

לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך של 101,500 ₪ בצירוף סך 24,600 ₪ בגין הוצאות משפט.

עניינה של תביעה זו בנזקי גוף שנגרמו לתובעת 1, ילידת 28.5.1974, לאחר שבקבוק בירה נפל והתנפץ על הריצפה בעת ביצוע רכישה אצל הנתבעת 1, וכתוצאה מכך חדרה זכוכית לעינה השמאלית.

באותה עת בדיוק רכנה התובעת לכיוון עגלת הקניות, ושברי הזכוכית של הבקבוק שהתנפץ חדרו לעינה השמאלית.

...

כמפורט לעיל, לא שוכנעתי כי אלמלא התאונה הייתה התובעת משתלבת בעבודה כתופרת שמלות כלה, ולא מצאתי כי הכשרתה אמורה הייתה להוביל אותה בהכרח לעבודות תפירה.

סוף דבר סה"כ נזקי התובעת הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר - 30,000 ₪; אובדן כושר השתכרות (כולל פנסיה)- 247,500; עזרת הזולת בעבר ובעתיד - 20,000 ₪; הוצאות רפואיות, נסיעה והוצאות אחרות – נזק לא ממוני 40,000 ₪; 120,000 ₪.

------------- סה"כ פיצוי 457,500 ₪ אחר כל האמור לעיל, ישלמו הנתבעות סך של 457,500 ₪ בצירוף שכר טרחה בשיעור של 23.4%, החזר אגרה כפי ששולמה, החזר שכר העדים כפי שנפסק והחזר הוצאות למומחים – הכול בכפוף להצגת חשבוניות ובתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.

תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף.

אחד הבקבוקים במארז, התנפץ ושברי הזכוכית שלו גרמו לתובעת לפגיעות בשוק ובקרסול ימין ובפרט בגיד ובעצב הפרונאלי של הקרסול [להלן – "התאונה"].

...

מקובלת עלי טענת הנתבעות כי רצפת הסניף אינה "משטח סטרילי" ולא ניתן לצפות נורמאטיבית, כי תהיה נקייה לחלוטין בכל עת. לו היו הנתבעות מראות כי קיימו פקוח, הן על עובדי חברת הניקיון והן על משטחי הסניף עצמו, מדי זמן קצוב בעת פתיחת הסניף לקהל או כי אכן עובד חברת הניקיון הסתובב כל העת בסניף [ולא נשלח לעבוד בחוץ, כמו אנטולי] ובדק הווצרות מפגעים והסרתם, הייתי מוכנה לקבוע כי הנתבעות יצאו ידי חובתן לנקוט באמצעים סבירים למניעת סיכונים והן פטורות מאחריות.

התובעת טענה לימי מחלה נוספים כתוצאה מהתאונה והצדדים הנכבדים הקדישו זמן רב [מדי, לטעמי] לחקירת חשבת השכר של המעבידה בעניין זה. התובעת לא הוכיחה כי היעדרויותיה בתקופה לאחר התאונה ולפני הניתוח [למשל בת/7] קשורות לפגיעותיה בתאונה, פרופ' גנאל לא נישאל על כך ולאור זאת אני קובעת כי תקופת אי הכושר עומדת על 56 ימים בלבד.

כאב וסבל בהתחשב בכל האמור לעיל מצאתי לפסוק לתובעת בגין אב נזק זה-40,000 ₪.

סוף דבר 27.

בנוסף תשלמנה הנתבעות 1, 2 ו – 4 לתובעת ביחד ולחוד אגרת משפט, הוצאות עדים, עלויות חוות דעת מומחה תובעת, חלקה בשכ"ט פרופ' גנאל ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף המע"מ החל, הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.