לפניי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם לתובעת כתוצאה מנפילה בעת החלקה במשטח החלקה על הקרח שמוחזק, מופעל ומנוהל על ידי הנתבעת 1 (להלן: "התאונה" ו-"הנתבעת" בהתאמה).
והינה, בחקירתה מתברר כי בחו"ל לא החליקה רק על סקטים, "הייתה טעות במילה סקטים. החלקה על הקרח וסקטים זה אותו סיגנון", אך "סקטים זה היה ביום יום שלי כימעט והחלקה על הקרח זה היה רק בבילוי"; ומה כולל ה"בילוי"? "יש לי ניסיון. החלקתי בארה"ב בקרח הרבה פעמים, הייתי בטיול בהונגריה וגם שם החלקתי על הקרח" [עמ' 4-5 לפרו'; ראה גם סימון בעמ' הראשון לדו"ח הפציעה].
כך, בענין ת"א (השלום בחיפה) 9592-12-13 לינשיץ ליליה נ' מרכז קנדה ואח' (פורסם; 24.5.17) נדחתה תביעה בה טענה התובעת שרגלה של התובעת התעקמה בבור שנפער במשטח הקרח, בין היתר - באשר לא הוכיחה את קיומו של הבור, לרבות בהעדר צלום של המכשול הנטען; כך, בענין ת"א (קריות) 62504-07-17 מ"א נ' מרכז קנדה - מרכז לאומי לספורט חורף (פורסם; 19.9.19; נדחה) דחה כב' השופט מוחמד עלי תביעה, בעיקר באשר לא מצא שהוכח שהעדר התקן אחיזה באותם נסיבות – מקים הפרת חובה חקוקה או התרשלות שגרמה לנזק; כך, בענין ת"א (ת"א) 10961-11-10 אידית ויגמן נ' המרכז הלאומי לספורט החורף בישראל מרכז קנדה בע"מ (פורסם; 23.3.15) דחה כב' השופט יובל גזית תביעה, שבה נטען לנפילה של התובעת בעת יציאה ממשטח הקרח, באשר מצא כי לא הוכחו לפניו נסיבות שיצרו סיכון בלתי סביר מעבר לסיכונים הצפויים הטמונים בעצם ההחלקה על הקרח; כך, בענין ת"א (קריות) 6802/97 וקסלר ישראל נ' לב המפרץ בע"מ (פורסם; 11.12.2001) נדחתה תביעה בה התובע טען כי תוך כדי החלקה, ולאחר שהשלים שני "סיבובים" ללא בעיה, מעד ונפל, וכתוצאה מכך נגרמו שברים מרוסקים בעצמות שוק רגלו השמאלית; טענות התובע כי האחריות לנפילתו מוטלת כולה על כתפי הנתבעת באשר זו לא הדריכה אותו כראוי, לא פתרה את בעיית חיסרון קטע של כ- 2.5 מ' במעקה המקיף את משטח ההחלקה במקום בו נכנסים אל המשטח, וסיפקה לו מחלקיים הגדולים ממידתו – לא התקבלו, באשר נקבע כי נפילתו היתה "אקראית" וכי לא עומדת לו בנסיבות חזקת "הדבר מדבר בעדו"; כך בענין ת"א (ת"א) 21573-05-14 ד. ס נ' פסגות הקרח בע"מ (פורסם; 11.7.18) דחה כב' השו' יובל גזית תביעת תובע, שלא הוכיח שהסיכון שנוסף לסיכון הטבעי שהיתממש בתאונה בה נפגע היה תוצר של מעשי או מחדלי המדריך עמו היתנגש.
...
המסקנה העולה מהמפורט בפסק דין זה, היא שדין התביעה הנדונה להידחות.
סוף דבר
אני מורה כי התביעה תידחה.
אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעות (יחדיו) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.