תביעת נזקי גוף בגין אלימות שוטרים

התביעה שבגדרה הוגשה הבקשה היא תביעת ניזקי גוף שהוגשה בעקבות מותו של המנוח, מר מאזן סולימאן אבו חבאק ז"ל, יליד 24.8.97, אשר נפגע, על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 2.2.16, מירי כוח מתנדבים של מג"ב, ונפטר מפצעיו ביום 7.2.16.

על פי עדותם של שוטרי מג"ב, לאחר שנהג הג'יפ לא נענה לקריאה לעצור, התפתח מרדף בעקבות הג'יפ, שבמהלכו נגח הג'יפ בניידת המשטרתית, ויושביו השליכו לעברה חפצים שונים.

נטען שהמתנדבים פעלו כדין, וכי הירי שבוצע באויר היה ירי נחוץ ומוצדק נוכח היתנהגותם האלימה והפרועה של יושבי הרכב, וסיכון חייהם של המתנדבים.

...

בא כוחו של התובע לא ביאר מדוע מדובר במסמך רלוונטי לתביעה, לא בבקשתו, ולא בתגובתו, ולפיכך הבקשה נדחית.

עניינו של פסק דין זה הנו בעתירת התובע לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בעקבות אלימות מצד שוטרים שננקטה כלפיו בארוע מיום 20/3/14.

באותה הודעה נקב במספר השוטרים, 5-6 שלטענתו היכו אותו "בתור" ושני שוטרים שהכו אותו ברגל, כשרק לאחר שנחשפו לפגיעתו הם "ברחו". והינה, הן בכתב התביעה לא צוין כל נתון מפורש ביחס למספר השוטרים המעורבים ובעדותו של התובע (ר' ע' 14 שו' 5-7 לפרו') בפניי, כמו גם במענה של התובע לשאלון שנשלח אליו במסגרת ההליכים המקדמיים, שם השיב התובע כי לא זוכר "כמה וכמה" (ר' בהתאמה שאלה 64(ג) והתשובה; נ/4).

...

מכלול האמור לעיל, מביא אותי למסקנה כי יש להגדיר את גרסת התובע (כמו גם זו של הירש) כבלתי מהימנה ועל בסיס זאת, הנני דוחה את טענתו לפיה הפגיעה בדמות השבר שאירע לו ברגלו בליל יום 20/3/14, נגרמה כתוצאה מאלימות מכוונת שננקטה כלפיו מצד שוטרים.

שילוב של האמור, מביא אותי למסקנה כי לנכות של התובע בתחום האורתופדי אין משמעות תפקודית בעבורו לאור עיסוקו שהיווה כאמור המשך ישיר לתחביב הנגינה שלו משכבר הימים.

סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מורה על דחיית התביעה.

לפניי תביעה לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף, מכוח פקודת הנזיקין.

ואלה דברי התובעת בהודעתה: "ואז בעלי אמר לי שהוא יתקשר למישטרה והשוטרים הגיעו והשוטר אמר לי יש 2 אופציות או סולחה בין כולם ואופציה שניה להגיע איתם לתחנה ואני אמרתי לשוטרים שאני לא יכולה לנסוע לבד לתחנה בלי בעלי והשוטר צעק עלי ולקח את השוקר ועשה באויר ואני חסמתי בגוף את בעלי ואחר כך באו השוטרים לבית שלנו ..." (ראו: נספח ה' ש' 6-9 למוצג ת/1).

אשם תורם: הנתבעים טוענים כי יש להשית על התובעים אשם תורם בשיעור של 100% או בשיעור גבוה, וזאת כי התובעים יכלו למנוע את האמור, ולפי שיטת הנתבעים "...לו לא היתעקשו התובעים להגיש תלונה נגד המתלונן והתנצלו בפניו ולחילופין לו היו מתלווים לתחנת המישטרה ללא הפעלת אלימות נגד השוטרים..." (ראו: ס' 102 לסיכומי הנתבעים)! אין בידי לקבל את טענת הנתבעים.

...

סיכום מהמקובץ לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת פיצויים בסך של 100,000 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 3,510 ₪ בגין הוצאות משפט (מחצית שכר טרחתו של ד"ר טל).

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 3 נדחית ללא צו להוצאות.

תביעת התובע נדחית ללא צו להוצאות אף היא.

לפניי תביעת ניזקי גוף, שעניינה ארועי תקיפה ואלימות שהתרחשו במשחקי כדורגל.

(ב) היה לסדרן לארועי ספורט חשש סביר שמפריע שניתנה לו התראה לפי סעיף קטן (א) יבצע עבירת אלימות או עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא לעכבו עד לבואו של שוטר או להביאו לפני שוטר, ואם סרב לכך המפריע – רשאי הוא להשתמש לשם כך בכוח סביר, ובילבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום למפריע חבלה".

...

וממילא, לא הקטין את נזקן של נתבעות 3,4, שכן הן חשופות לתביעת שיבוב של המל"ל. סוף דבר: נזקי התובע בגין האירועים עומדים על סך כולל של 263,555 ₪, כמפורט לעיל ולהלן: הפסד שכר לעבר -                                20,000 ₪ הפסד שכר לעתיד - 160,049 ש"ח פנסיה                              22,506 ₪ עזרת הזולת והוצאות לעבר ולעתיד -                              10,000 ₪ כאב וסבל -                                                                     51,000 ₪ ___________________ סה"כ 263,555 ש"ח   מן הסכום הנ"ל יש להפחית תקבולי מל"ל בסך 182,971 ₪.

הנתבעות תשלמנה לתובע ביחד ולחוד ובהתאם לחלוקת האחריות דלעיל פיצוי בסך של 80,584 ₪.

אני מורה על מחיקת התביעה כנגד נתבעת 2.

מבוא לפני תביעת התובע, עו"ד במקצועו, לפצוי כספי בגין נזק אשר נגרם לטענתו, לרבות לגופו, עקב תקיפת שוטרים בעת מעצרו בחשד לעבירת אלמ"ב - תקיפה כלפי בת זוגו, תקיפת שוטרים ושיבוש הליכי חקירה.

ביום 11/5/14 הגיש התובע תלונה למח"ש, בגין אלימות שהופעלה ע"י השוטרים, במסגרתה הוחלט להשהות את ההחלטה בתיק עד למתן הכרעה בהליך הפלילי.

השוטרים מטעם הנתבעת גרמו לתובע לניזקי גוף, בכך שדחפו אותו, הפילו אותו וגרמו לו לכאבי גב, תוך כדי הסגת גבול ופריצה לביתו.

...

התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין נזקיו, הגם שלא הוכיח נזקים כלשהם ועל כן יש לדחות את תביעתו.

סיכום התוצאה היא איפוא כי הנתבעת לא חרגה ממתחם הסבירות בעת מעצרו של התובע ולא נמצא כי בנסיבות מעצרו הופעל כנגדו כוח בלתי סביר וכך במסגרת דיוני הארכת מעצרו והעבירות אשר יוחסו לו , אשר עמדו תחת ביקורת שיפוטית בכל שלבי הדיונים בעניינו.

מכאן כי לא עלה בידי התובע להוכיח טענת רשלנות כנגד הנתבעת ולפיכך דין התביעה להידחות.