תביעת נזק גוף בשיהוי רב עקב תאונת דרכים

לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק גוף שניגרם לתובע לטענתו עקב תאונת דרכים בה היה מעורב כהולך רגל ביום 3.10.13.

התביעה הוגשה בשיהוי רב ורק בחודש פברואר 2019 וכבר עתה יש לומר כי בנזק הראייתי שניגרם עקב השהוי, יישא התובע, כך מורה הדין ולא בכדי.

...

התובע טוען להודאה והדחה אך אינני מקבל זאת הגם שכך או כך, המאזן פועל כנגדו.

לסיכום, ארעה תאונה בין אופנוע התובע לרכב הנתבע, גרסת הנתבע מסתברת יותר הן מתוך העדויות שנשמעו ונסקרו לעיל והן מתוך החסר בתצהיר התובע שגם הוא נסקר לעיל, חוסר מהותי שהושלם "על אתר" בעת החקירה הנגדית.

התביעה נדחית.

עסקינן בתביעה בגין ניזקי גוף שאירעו לתובע, יליד 1979, עקב תאונת דרכים מיום 17.6.18.

(10.5.92)נ((10.5.92) "הלכה היא כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להדחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליבראלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית, 1991,בעמ' 328). כן אפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב העירעור. בע"א 721/84 (משען נ. מדינת ישראל, פד"י מ"א(1), 748, 755)... לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא יעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש". באשר לטענת הנתבעת בנוגע לגובה האגרה בבית המשפט המחוזי הרי שבהתאם לתקנה 5 (ג) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז 2007 אם בסופו של יום סך הפצוי שיקבע יהיה נמוך מסמכות בית המשפט המחוזי הרי שהנתבעת תישא רק בסכום האגרה כשיעורה בבית המשפט השלום, ואילו התובע יישא בהפרשי האגרה, כך שלא יגרם לנתבעת כל נזק בהקשר זה מהעברת התיק לבית המשפט המחוזי.

...

הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה כי התובע לא הוכיח כי סכום נזקיו יעלו על גובה סמכות בית משפט השלום, כי הבקשה הוגשה בשיהוי לא מובן שכן נכותו היתה ידועה לתובע בעת הגשת התביעה, שהעברת הדיון לבית המשפט המחוזי תגרום לסרבול הדיון ותפגע באפשרות של פשרה עקב גובה האגרה הגבוה שם. בנוסף טוענת הנתבעת כי עסקינן בתובע שאינו תם לב. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אם יוכיח התובע את טענותיו באשר לסך נזקו יתכן מאוד כי סך נזקו של התובע יעלה על סמכות בית משפט זה. אף משיקולי יעילות נראה כי יש לקבל את הבקשה להעברת הדיון ולא להורות לתובע למחוק את תביעתו ולהגיש תביעה חדשה.

(10.5.92)נ((10.5.92) "הלכה היא כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית, 1991,בעמ' 328). כן אפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84 (משען נ. מדינת ישראל, פד"י מ"א(1), 748, 755)... לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא יעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש". באשר לטענת הנתבעת בנוגע לגובה האגרה בבית המשפט המחוזי הרי שבהתאם לתקנה 5 (ג) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז 2007 אם בסופו של יום סך הפיצוי שיקבע יהיה נמוך מסמכות בית המשפט המחוזי הרי שהנתבעת תישא רק בסכום האגרה כשיעורה בבית המשפט השלום, ואילו התובע יישא בהפרשי האגרה, כך שלא יגרם לנתבעת כל נזק בהקשר זה מהעברת התיק לבית המשפט המחוזי.

5 (ג) התנהל ההליך בבית משפט מחוזי, וסכום הפיצוי שנפסק או שבעלי הדין התפשרו עליו נמוך משישים אחוזים מתחום סמכות בית משפט השלום ביום הבאת ההליך, ישלם הנתבע, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(4) או (5), את האגרה כשיעורה בבית משפט שלום, והתובע ישלים את האגרה החלה בבית המשפט המחוזי.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

התובע, יליד 14.11.78, עובד בחנות מחשבים, הגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד בשל ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונה מיום 12.9.11, במהלך עבודתו, עת עמד במחסן לקראת הורדת משטח נייר ממשאית, שהיה על רמפה עם גלגלים, ונהג המשאית נסע קדימה ועצר, והמשטח היתדרדר מהמשאית ונפל על התובע.

בנוסף, הבקשה הוגשה בשיהוי רב. בתשובתו, שב התובע על טענותיו כי הוועדות הרפואיות לא צפו בסרט המתעד את אופן קרות התאונה, וכי הן דחו את טענתו לקשר בין התאונה לפגיעה בברכו רק מהסיבה כי תלונתו הראשונה על הפגיעה בברכו היתה כחודש וחצי ממועד התאונה, זאת מבלי לבדוק את ברכו.

דיון והכרעה סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד מורה , כדלקמן: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל פגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו" נוכח תכלית חקיקתו של הסעיף הנ"ל, שנועד ליעל, לפשט ולקצר את הדיון בתביעות בגין פגיעות גוף שנגרמו בתאונת דרכים, בתי המשפט קפצו ידם ממתן היתר להבאת ראיות לסתור (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מח (4) 77, 82).

...

כשם שהדין ראה לצמצם את האפשרות להביא ראיות לסתור קביעה על פי דין באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט ולאפשר הבאת ראיות לסתור רק אם שוכנע בית המשפט מטעמים מיוחדים, כך יש לנהוג גם במקרה שקביעה מאוחרת של מומחה שונה מקביעת ועדה של המל"ל. בנוסף, מבחינת המדיניות המשפטית הרצויה וגם בהיבט המעשי אין לאפשר בדיקה חוזרת בשל פער בין קביעות רפואיות של ועדות המל"ל לקביעות המומחים מטעם בית המשפט.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

אני קובע ישיבת קדם משפט ביום 10.3.20 שעה 9:00.

בפניי תביעת התובעת לקבלת פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 29.3.12 עת ישבה במושב האחורי ברכב מסוג סיטרואן מ.ר 466086 (להלן: "הסיטרואן") הנהוג על ידי בעלה ואשר נפגע פגיעה אחורית מרכב מסוג פג'ו מ.ר 8181401 (להלן:"הפג'ו").

עוד טענה הנתבעת כי עקב שהוי רב בהגשת התביעה, כשש שנים לאחר ארוע התאונה נגרם לה נזק ראייתי כבד.

בתום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה. דיון והכרעה טרם אפנה לבחינת שאלת הנזק יש לבחון האם תאונה שאירעה בנסיבות אלו מהוה "תאונת דרכים" על פי משמעות המונח בחוק הפלת"ד. סעיף 1 לחוק הפלת"ד מגדיר "תאונת דרכים" כדלקמן: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי" [ההדגשה הוספה ג.א].

קביעת הנכות התפקודית מתבססת על מכלול הנתונים שיש בהם כדי להשליך על תיפקודו ועל הישתכרותו של הנפגע בנסיבותיו האישיות, כגון: גילו, השכלתו, כישוריו, משלח ידו, עסוקו לפני התאונה ולאחריה, האפשרויות שעומדות בפניו לנתב בעתיד את עסוקו במומו, הגריעה בפועל בהשתכרות בעקבות התאונה ויכולתו לשוב ולעסוק באותו המיקצוע ובאותו מקום העבודה בו עבד קודם לתאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד (ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, (11.1.15)).

...

בממוצע ההכנסות לשנים אלו עולה כי שכרה החודשי של התובעת עומד על 4,000 ₪ בנסיבות אלו אני סבור שיש לחשב את הפסדי את הפסדי השכר על לפי בסיס שכר של 4,000 ₪ בחודש.

על יסוד אלו אני סבור שיש לפסוק פיצוי גלובלי בשיעור של 3,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 96,675 ₪.

עסקינן בתביעה בגין ניזקי גוף שאירעו לתובע, יליד 1998, עקב תאונת דרכים מיום 28.8.21.

יחד עם זאת - "זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הנם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש.

...

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ואפרט.

אם יוכיח התובע את טענותיו באשר לגובה הנכות התפקודית ולסך נזקו ייתכן כי סך נזקו של התובע יעלה על סמכות בית משפט זה. אף משיקולי יעילות נראה כי יש לקבל את הבקשה להעברת הדיון ולא להורות לתובע למחוק את תביעתו ולהגיש תביעה חדשה.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.