תביעת נזיקין של קטינה שנפגעה בתאונת דרכים

בבית המשפט העליון עא 284/88 אורית גבאי, קטינה הוריה יוסף פוגל פסק דין

לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בתובענה שבת"א 1128/85, שעניינה תביעת נזיקין של נפגעת תאונת דרכים ושל הוריה שסעדוה.

...

כאשר מתגלית שגיאה עקרונית בסיסית בממצאים העובדתיים שנקבעו, אם משום שאינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, ואם משום שאינם מבטאים נאמנה את שעולה ממכלול הראיות" (ע"א 202/89 וכן: ע"א 445/82 בעמ' 619; ע"א 488/89 בעמ' 150; ע"א 43/83, 50 בעמ' 493.

הערעור נדחה.

אלא שבהליך המדובר הוגשה תביעה נזיקית על ידי קטינה באמצעות הוריה וכן על ידי האב שלו נגרם נזק כהורה.

הליך נוסף אליו מפנה המבקשת תא(ת"א) 293/92 גדעון דרף נ' גדעון יעקבי, (20.04.97) שם ניתן לנתבעת – קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים למסור הודעת צד ג' לתובע – בעל הרכב ולנתבע נוסף שנהג ברכב ללא רישיון ברשות הבעלים וגרם לתאונה קטלנית.

...

סיכומו של דבר: מר מוטולה יוכל לעיין בתכולת תיבת הדואר האלקטרוני שלו בנתבעות, לאחר קבלת אישור הרשות לניירות ערך.

הבקשה לעיון במסמכים שהוזכרו בסעיפים א1, א2 ו-ג נדחית.

הבקשה למסור הודעת צד ג' לחברות ולמר מוטולה נדחית.

מיום 2.1.96 בת"א 466/92 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר א' צ' בן-זמרה תאריך הישיבה: כ' בכסלו תשנ"ט (9.12.98) בשם המערערים: עו"ד עזריאל רוטמן ועו"ד ארנון סמבורסקי בשם המשיב 1: עו"ד עודד פלדמן בשם המשיבים 3-2: עו"ד נורית ישראלי ועו"ד שרון מן-אוריין פסק - דין השופט י' אנגלרד: השאלה המשפטית העומדת לדיון היא האם אדם המקבל תגמולים מן המוסד לביטוח לאומי מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל1970-, זכאי לתבוע את המזיק, האחראי לניזקו, על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], כל עוד הוא ממשיך לקבל את התגמולים ובטרם יקבל את הסכמת המוסד לביטוח לאומי להחזרת התגמולים ואף בטרם יחזיר אותם בפועל? ואלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת: ביום 13.10.90 נפגעה המערערת מס' 1, הקטינה הילה וייס (להלן: "המערערת"), מכדור שנורה על ידי המשיב מס' 1, אביעד יוסף מאק, בעת נסיעה ברכב בכביש נווה יעקב - בית חנינא.

נקודת המוצא המשפטית בסוגיה העומדת לדיון מצויה בהוראת סעיף 17(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל1970-, הקובעת בזו הלשון: זכאי עקב מאורע אחד לתגמול לפי חוק זה ולפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975-, יחולו עליו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 36 לחוק הנכים או סעיף 21 לחוק מישפחות החיילים, לפי הענין.

האם נאמר כי עילתו הנזיקית של הנכה נשללת כעת לחלוטין, כך שהמזיק משוחרר מתשלום יתרת הנזק? תוצאה זו נראית בעייתית וכבר עמד על כך השופט מ' בייסקי בבג"צ 92/83 נגר נ' מנהלת ענף ביטוח נפגעי עבודה (פעולות איבה) במוסד לביטוח לאומי ואח', פ"ד לט (1) 341, בעמ' 351: ואם נחסמת דרכו של הנכה לתבוע מהמזיק מלוא ניזקו, לא רק כי הוא נמצא מופסד, אלא המזיק יוצא מורווח.

...

מסקנה זו מתחזקת עוד לפי דרך הפרשנות החדשה, הממקמת את הפעלת שיקול הדעת בשלב הסיום של תביעת הנזיקין.

אי-לכך, אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטתו של בית המשפט המחוזי שדחתה על הסף את תביעתה של המערערת מס' 1.

לפיכך דין הערעור להתקבל, כאמור בחוות דעתו.

עסקינן בתביעת נזיקין לפיצוי בגין נזק גוף, שנגרם לקטינה ד.ע. (להלן: "התובעת") בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 14.11.03, עת הרכב בו נסעה יחד עם אחרים התנגש בעץ (להלן: "התאונה").

1.2 תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק") הוגשה כנגד "קרנית"-קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "הנתבעת 4", "קרנית") על יסוד הוראת סעיף 12(א)(2) לחוק ("אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה").

...

אקדים את המאוחר ואציין כי לאור מכלול הראיות שבאו בפני מוצאת אני עצמי פטורה מלהכריע בשאלת נטל ההוכחה, זאת משסבורה אני כי בין שזה מוטל על כתפי התובעים ובין על כתפי הנתבעת 4 מתחייבת מסקנה אחת לפיה התובעת 1 ידעה כי הנתבע 1 נוהג ברכב שלא ברשותם הוריו או למצער עצמה עיניה בפני עובדה זו. דיון בנסיבות המקרה 1.

הפסד השתכרות לעתיד על פי ההלכה השולטת בכיפה "הנחת עבודה היא לנו, לגבי קטינים שטרם הגיעו במועד התאונה לגיל בגרות, ואשר מסלול עבודתם ודרך השתכרותם טרם התגבשו, כי יש לערוך את חישוב אבדן כושר ההישתכרות שלהם על בסיס ההנחה שאלולא התאונה היו משתכרים כשיעור השכר הממוצע במשק", כש"הנחה זו נדחית בפני נתונים עובדתיים המצביעים על שכר צפוי גבוה יותר, או נמוך יותר, מהשכר הממוצע במשק" (ראה: ע"א 1433/98 סועד חמד ואח' נ' גנאיים אחלם ואח' וכן ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח ואח' נ' רים אבו חנא ואח') בשים לב למכלול הראיות שבאו בפני דומני כי יש לחשב את אבדן כושר השתכרותה של התובעת על בסיס השכר הממוצע במשק, זאת משלא הוצגו "נתונים עובדתיים המצביעים על שכר צפוי גבוה יותר או נמוך יותר". בעת שמיעת הראיות התובעת טרם גויסה לצה"ל, אך משנקבע לה פרופיל רפואי המאפשר גיוסה (64) תצא הכרעתי מנקודת מוצא לפיה תגויס לשירות חובה, כך שזכאית היא לפיצוי מגיל תחילת ההשתכרות המקובל בארץ – תום השרות הצבאי (20) ועד לגיל הפרישה על פי חוק (67).

סוף דבר לאור האמור לעיל-א. מורה אני על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 4-2.

מורה אני על דחיית ההודעות לצד שלישי ללא צו להוצאות.

עסקינן בתביעה שהוגשה על פי פוליסת ביטוח תאונות תלמידים, בגין ניזקי גוף שארעו לתובעת, לטענתה, עת הייתה קטינה.

יש לציין, כי התובעת הגישה תביעה נזיקית לבית המשפט השלום בחיפה, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), זאת במסגרת ת"א 16950-01-16 (להלן: "ההליך הראשון").

...

נוכח כל האמור, הרי שהמחלוקת בענייננו היא כדלקמן: האם התאונה שאירעה לתובעת מהווה תאונת דרכים בהתאם לחוק הפלת"ד- ואז פוליסת הביטוח בעטיה הוגשה התביעה דנן, לא חלה (שכן תאונת דרכים מוחרגת מהפוליסה- סעיף 3 א לפוליסה) ובהתאם, התביעה נדחית, או שמא, התאונה שאירעה לתובעת, אינה מהווה תאונת דרכים בהתאם לחוק הפלת"ד (כשזוהי למעשה קביעת פסק הדין שניתן בהליך הראשון), ואז התביעה מתקבלת, שכן תנאי הפוליסה מתקיימים והחריג אינו חל. טענות התובעת; לטענת התובעת, יש לדחות כל טענה מטעם הנתבעת, בכל הנוגע להיעדר קשר סיבתי רפואי או טענה לפיה, מדובר במחלה ממנה סובלת התובעת, זאת נוכח העובדה שלא נשלחו שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 56,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15% פלוס מע"מ ממועד פסק הדין עד התשלום המלא בפועל.

נוסף על כך תשלם הנתבעת לתובעת החזר אגרה ראשונה ששולמה וכן עלות חוות דעת רפואית ששילמה התובעת על פי קבלה וחלקה במחצית שכר טרחת מומחה בית המשפט בסך של 2,500 ₪, על פי קבלה.

את הסכומים תשלם הנתבעת לתובעת באמצעות בא כוחה בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.