מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין עקב תאונת דרכים: מחלוקת בחבות ונכות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הוכח כי במעשה המתואר קשרו כל הנתבעים קשר לבצע פשע, וכי במעשים המתוארים לעיל, חבלו כל הנתבעים במתלונן חבלה חמורה, בצוותא חדא, כשהם נושאים נשק קר. שאלת האחריות במישור הנזיקי כפי שצוטט לעיל, התובע ונתבעים 3, 5 ו- 6 הגיעו להסכמה "כי קיימת אחריות לפצוי התובע על ידי הנתבעים בגין האירועים נשוא התביעה." בנסיבות ארוע התקיפה כמפורט לעיל, אני קובעת כי קמה אחריות של כל הנתבעים 6-1 לפצוי התובע בגין נזקיו, וזאת גם בהעדר הסכמת הצדדים לעיל.
לשיטתם – יש ללמוד מכך על ניסיון של התובע להאדיר את נזקיו, וכן על העדר פן תיפקודי של הנכות הנפשית הנטענת, ככל שקיימת; עוד מפנים הנתבעים לטופס תביעה למל"ל שהגיש התובע בגין תאונת דרכים מחודש דצמבר 2015 (להלן: "התאונה המאוחרת), שם כתב ש"היה לי לפני כ- 8 שנים תאונה, נחבלתי בברך ימין ובגב, מאז מצבי השתפר ותפקדתי באופן מלא" (נ/4ג' עמ' 98 ולעמ' 13 ש' 28 – 33 לפרוטוקול חקירתו).
הפצוי המגיע, על פי ראשי הנזק שנתבעו: פיצוי עונשי: דומה שלא יכולה להיות מחלוקת, כפי שנקבע אף בפרק החבות, כי מעשי הנתבעים מושא הליך זה, שהותירו חותם בגופו ובנפשו, ראויים להוקעה ולגנאי, ומצדיקים את חיובם בפצוי התובע על נזקיו.
...
אכן, כפי שצוין לעיל, בפרק העוסק בנכות התפקודית, התובע נמנע מלזמן את מי ממיטיביו הנטענים, או לפחות את רעייתו לצורך הוכחת תוכן היקף ומשך העזרה, ולא שוכנעתי שהייתה הצדקה להימנעות זו. כאמור, אף לא הוכח נזק מיוחד למיטיבים אלו; אני מאמינה שהתובע הסתייע במי מקרוביו או מקורביו, אך הפיצוי המגיע בנסיבות העניין, ייעשה על דרך האומדנא, ובשים לב להיקף עזרה רגילה שיש לצפות לה בין בני משפחה, שאינה ברת פיצוי.
עם זאת, שוכנעתי כי נגרמו לתובע הוצאות בגין נסיעות לטיפולים, השתתפות עצמית בגינם, רכישת תרופות או עזרים, וכי יש לקחת בחשבון את האפשרות שיחליט לאמץ בעתיד את המלצת המומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, ואם כך יבחר לעשות, יתכן ותיגרמנה לו הוצאות ישירות או נלוות.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד - לפצות את התובע, בגין התקיפה מושא הליך זה, בסך של 595,000 ₪ כשהסכום נכון למועד פסק הדין; מסכום זה, ינוכה הסך המוכח כמפורט בסעיף 87 לעיל לפסק הדין; ליתרת סכום הפיצוי יתווספו: השתתפות הנתבעים בשכ"ט ב"כ התובע, בסך של 20% בתוספת מע"מ כחוק; וכן - הוצאות משפט מוכחות של התובע, על פי קבלות שתוצגנה מטעמו, בגין עלות חוו"ד המומחים שניתנו בהליך זה (מטעם התובע ומטעם מומחי בימ"ש), כשהסכומים משוערכים ממועד כל הוצאה, ועד למועד פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעת נזיקין על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק").
הוגשו תצהירים והתקיים דיון הוכחות ביום 22.07.20 בו נחקרה התובעת בחקירה נגדית ומיד לאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה. משהסתבר שלא קיימת הכחשת חבות והמחלוקת בין הצדדים היא בעיניין הנכות והנזק בלבד, בסיום השמעת הסיכומים עשיתי ניסיון נוסף ואחרון ודנתי עם התובעת ובאי כוח הצדדים על דרכים לסיים את המחלוקת על דרך הפשרה ומשלא היו מוכנים לכך לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העקרון של "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').
.א ב ג ד ה ו ז להבדיל איפוא מ"נכות רפואית" ומ"הפסד כושר הישתכרות", אשר קביעתם נידרשת לצורך קביעת הפיצויים בתביעה כמו זו שבעניינינו – תביעה בגין ניזקי גוף בתאונת דרכים – אין הכרח לקבוע את שיעורה של "הנכות התפקודית". בית-המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההישתכרות בלי שיידרש לקבוע את שיעור הנכות התפקודית.
" לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים, בכפוף לטעמים שהובאו לעיל, מונחה על ידי הפסיקה לפיה בדרך כלל הנכות הרפואית משקפת נאמנה את הנכות התפקודית, ומשמצאתי טיעונים כבדי משקל בכדי לחרוג מכך (ראה ענין גירגיסיאן לעיל), הנני קובע כי נכותה התפקודית של התובעת בעקבות התאונה תהה שווה למלוא הנכות האורטופדית ולמחצית הנכות כתוצאה מהצלקת, קרי 10%.
...
" לדידי עדותה של התובעת אמינה בעיני ומשכך אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר הפרת חובת הקטנת הנזק.
לפי הפסיקה (ע"א 151/84 שאדיה חורי נ' בית החולים "המשפחה הקדושה" , מב (1) 779) עזרת בני משפחה מעבר למקובל (וזהו תיק בו אני מאמין שהעזרה חרגה מהמקובל בין בני משפחה, כפי שאף עולה מהראיות) מצדיקה הענקת פיצוי בגין ראש נזק זה. אי לכך, הנני קובע כי בגין ראש נזק זה יש מקום לפיצוי התובעת, בסכום גלובלי בסך 5,000 ₪.
על בסיס 14.5% נכות רפואית ו2 ימי אשפוז, הנני מקבל את חישובי ההגנה והנתבעת תפצה את התובעת, בגין ראש נזק זה, בסך משוערך ומעוגל של 26,000 ₪.
לעניין תשלום הוצאות הבדיקה החוזרת של התובעת אצל מומחה בית המשפט ולנוכח העובדה כי הייתה תשתית ראייתית לכאורית לשינוי במצבה הרפואי של התובעת ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני כי אין לחייב את התובעת בהוצאות בדיקה זו. סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.3% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, ב' חשוון תשפ"א, 20 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות.
נפרוש לנגד עינינו את נוסח השאלות הנוגעות לענייננו בטפסי המל"ל: בטופס ההודעה על הפגיעה כך נישאל/ת הנפגע/ת: "האם הגשת או אתה מתכוון להגיש תביעת נזיקין או פיצויים מצד ג' בקשר לתאונה? [] לא [] כן, פרט: נגד____________________ שם עורך הדין המטפל _____________________ כתובתו _____________________ מס' טלפון ___________________, מס' פקס ______________". בטופס התביעה לנכות מעבודה כך נישאל/ת הנפגע/ת: "האם הגשת או שאתה מתכוון להגיש תביעה לפצויי נזיקין בגין המקרה?
יתרה מכך, התובעת מסרה את מלוא הפרטים שנתבקשו בטופס לעניין תאונת הדרכים: שם הנהג, מספר הרכב (האוטובוס), מספר התיק במישטרה, התחנה שטיפלה בהודעתה על התאונה (ראו: סעיפים 5 עד 9 בטופס התביעה הנ"ל – במוצג נ/1).
בהנתן סוג ומהות פגיעת התובעת ונכותה עקב התאונה, בהנתן שיעור הנכות הצמיתה, אופי וסוג עבודתה, עבודה הדורשת הפעלת מאמץ פיזי בשתי ידיה וכן כוחות נפשיים להיתמודד עם הכאב ולעמוד מול התלמידים בבית הספר, שוכנעתי כי שיעור הנכות הרפואית הצמיתה (32.5%) משקף נאמנה גם את שיעור הפגיעה בתיפקוד התובעת בעבודתה וכן את שיעור הגריעה בכושר הישתכרותה.
...
הנתבעים טענו, כי היה וייקבע כי נזקי התובעת נבלעים בתגמולי המוסד לביטוח לאומי או שההפרש בין השניים נמוך מ- 25% מסך הנזקים, אז יש לדחות את תביעתה ולא לפסוק לה את ה- 25% מסך נזקיה, וזאת משלא מסרה למוסד לביטוח לאומי הודעה בדואר רשום על הגשת תביעתה דנן.
טענת הנתבעת כי אין לייחס לתאונה את מלוא הפסדי העבר בשנים 2017 עד אפריל 2019, וכי התובעת הפחיתה ממשרתה או נעדרה מעבודתה לצורכי לימודיה לתואר שני במכללת "אל קאסמי", ולא עקב מגבלותיה מהתאונה, אינה מקובלת עלי.
בהינתן גובה שכרה ערב התאונה, התוספות והתנאים שמשרד החינוך מעניק לעובדיו, סבורני כי אלמלא התאונה התובעת אכן הייתה מגדילה את שכרה עם השנים ומגיעה לכל הפחות לסך של 13,000 ₪ לחודש.
לאור כל האמור, אני מעריכה את הפיצוי לו זכאית התובעת בגין הפסדי שכרה העתידיים בסך של 806,975 ₪, וזאת לפי החישוב הבא: 13,000 ₪ x 32.5% x 191 (מקדם היוון עד גיל 67).
לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצויים בסך של 456,057 ₪ בצירוף 15.21% בגין שכר טרחת עו"ד ובצירוף סך של בגין אגרת פתיחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. התובעת, ילידת 1975, נפגעה בתאונת דרכים ביום 10.02.20, כאשר החלה לעלות לאוטובוס שעצר בתחנה.
יתירה מזו, רוב רובם של תיקי פלת"ד מסתיימים בפשרה ובמיוחד במקרים בהם אין מחלוקת בדבר החבות והנכות והתייחסותו של המותב בתיק דנו אינה חורגת מהמקובל בתיקים אחרים.
...
אני סבור שתופעה של SHOPPING" " של מותב שיישב בדין אין לה מקום במחוזותינו (וראו דבריו של כב' השופט זמיר בע"פ 1988/94 דני בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח (3), 608, בפיסקה 10 לפסק-הדין). חזקה ששופט אינו נגוע במשוא פנים ולא דבר קל הוא לסתור חזקה זאת, ולהוכיח כי דעה קודמת הפכה לדעה קדומה, שיש בה כדי לפסול את השופט.
משכך ולאחר שעיינתי עיון מעמיק בטענות המבקשים ובחנתי את התנהלותי בתיק הן מבחינה דיונית והן מבחינה מהותית, לא מצאתי שנפל בה כל פגם.
משהוכרע עניין זה, הצדדים יגישו סיכומיהם על פי החלטתי מפרוטוקול הדיון מיום 3.07.23.
כמצוות תקנה 53 לתקנות החדשות המבקשים ישלמו הוצאות בקשה זו והדיון בה, בסך 1,800 ₪ ללא קשר לתוצאות, לתובעת ולנתבעים 3-4 (עבור כל אחד מהם).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים בלי ביטוח חובה בתוקף בהתאם לפקודת הנזיקין.
לטענתו, עמד בעצירה מוחלטת ונפגע כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1 (ז"ל) שפגעה בו. הנתבעת מיתכחשת לחבות ולחילופין שלחה הודעת צד ג' כנגד שלושה נהגים נוספים שלטענתה היו מעורבים בתאונה וחברות הביטוח שביטחו את הרכבים.
הנתבעות מתכחשות לחבות ולחילופין הגישו חוות דעת מומחה מטעמן ממנה עולה כי לתובע 10% נכות צמיתה בגין הפגיעה בברך אך יש לייחס 5% בגין מצב עבר ולא נותרה כל נכות צמיתה בגין הצלקת.
לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הנה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.
...
לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הינה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.
לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו