מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעת נזיקין עקב סטייה מהיתר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, בין אם המדובר בתביעה חוזית בגין טענה להפרת הסכם הפשרה, ובין אם מדובר בתביעה נזיקית המבוססת על עוולה מסוימת בפקודת הנזיקין, בשני המקרים נידרש התובע להוכיח את נזקיו וכן את הקשר הסיבתי בין אותם נזקים לבין העילה.
התובע בחר ביודעין שלא לתקן את החריגות בבניה מתוך הנחה כי בעתיד תשונה תוכנית המתאר , אחוזי הבניה יגדלו והסטיה מהיתר הבניה שניתן בשנת 2015 תאושר בדיעבד על פי התוכנית החדשה שתאושר בעתיד.
...
סיכום: בשים לב לדחיית התביעה , נדחית ההודעה לצד שלישי וכן הודעה לצד רביעי.
כמו כן אני מורה על החזר האגרה ששולמה על ידי המודיעות בהודעה לצד שלישי ורביעי.
החזר יהיה באמצעות ב"כ. התובע ישלם לאגודה נתבעת 1 שכ"ט עו"ד בסך של 62,000 ₪ כולל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לכן משהצד השני הסתמך על הצהרת בא כוח התובע והצהרה זו באה בעקבות היתנגדות בא כוח התובע עצמו לקו החקירה, אין לאפשר לו כעת לסטות מהצהרתו הגודרת את התביעה, ואין לאפשר לו להוסיף כעת פלוגתות נוספות שאינן נימצאות יותר על המדוכה.
עיקר קביעת האחריות נעשה במסגרת עוולת הרשלנות, ובכל הקשור לתביעות נזיקיות בגין הפרת נורמות מינהליות, הפסיקה דחתה את האפשרות לראות את נורמות המשפט המינהלי כחיקוק לצורך סעיף 63 לפקודת הנזיקין, מהטעם כי "הפיכת חובות מתחום המשפט הצבורי ל'חובות חקוקות' [...] יש בה כדי להרחיב עד בלי סוף את האחריות הנזיקית ללא כל הצדקה" (ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 90 (1994)).
העתירה נדחתה על ידי בית המשפט העליון כאשר בין יתר השיקולים צוין שיקול זה: "והשאלה היא, האם יש בידינו לקבוע, כי החשש שמעלה המישטרה (חשש שמעשה כזה יתפרש כפרובוקציה שבעקבותיה עלול להגרם שפיכות דמים – ההערה שלי א.כ.) חשש שוא הוא, וכי שיקוליה נטול יסוד, עד שעלינו להתערב בהם? דומה כי התשובה לכך מובנת מאליה, נוכח הרגישות יוצאת הדופן של המקום, שאין לה אח ורע בכל מקום אחר בארץ. מכאן, שגם אם מבינים אנו לליבו של מבקר, המבקש בתום לב להתפלל ביחידות כשעמו תשמישי קדושה, אין בידינו לראות את עמדתה של המישטרה, לעת הזאת, כפגומה, מבחינת סבירותה." מצב זה, לצערי לא השתנה, גם בעת האירועים נשוא כתב התביעה.
...
אינני מקבל עוד את הטענה שנפל פגם בהבאת התובע תחילה לנקודת המשטרה ב-"מחכמה" ולאחר מכן הובלתו לתחנת בית אליהו.
לכן אין להטיל חבות על המשטרה בשל כך. סוף דבר, לא מצאתי להטיל אחריות על המשטרה בשל האירועים נשוא האירוע השני ויש לדחות את התביעה בהקשר זה. הסעד והתוצאה לתובע נגרם נזק כתוצאה מהחזקתו במעצר במשך מספר שעות (מהבוקר עד ששוחרר בסביבות השעה 16:00) בדמות פגיעה בחירותו.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זה הודיע ביום 12.11.14 למנהלת מחלקת הכבישים בערייה כי הוא אינו ממליץ לאשר את תכנית החניה לפרויקט, שכן רק 12 חניות עומדות בהנחיות ברמת שירות 3, והיתר אינן עומדות בהנחיות בכל הקשור לגובה הרמפות, רדיוסי הסיבוב ורוחב תנאי החניה.
בהתאם לפסיקתו העדכנית של בית המשפט העליון, מקום בו צד להליך יכול היה לצמצם נזקיו באמצעות תקיפה ישירה, והוא לא עשה כן ללא צידוק סביר, הרי שתיחסם דרכו להגיש תביעה נזיקית בגין אותו עניין.
מכל מקום, התובעים לא הצליחו להרים את נטל הראיה המוטל עליהם להוכיח סטייה מסטאנדארט הזהירות הסביר, לפי דיני הנזיקין.
...
על רקע זה אני דוחה את טענות התובעים בראש זה, ושעה שנדחתה טענת התובעים ביחס להפליה אין מקום לפצותם בכל הנוגע בעלות ההטמנה.
זאת משום שנחה דעתי כי עמדת הנתבעות, שלא היו מוכנות להקל בעניין החניות, הייתה אפשרית בנסיבות העניין, בשים לב לשיקולים הכלליים של מצוקת החניה באזור מרכז הרצליה.
התוצאה התביעה נדחית במלואה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לדבריהם, מלבד הססמה "מעילה בת עוולה לא תיצמח זכות תביעה" לא נאמר בפסק הדין דבר, ולעומת הנסיון העז של המשיבים להמשיך ולהשחיר את המערערים בטענה שבנו ללא היתר, בפסק הדין נכתב מפורשות שהמערערים "עשו שימוש בסטיה מן ההיתר". אציין, שמה שנכתב בפסק הדין הוא שהוגש נגדם כתב אישום "בגין שימוש במקרקעין בסטיה מהיתר". המערערים הביאו את דברי פסק הדין שלפי תקנה 3 בית המשפט אחראי לניהול ההליך וקידומו באופן יעיל ראוי והוגן, ובקשו שבית המשפט לערעורים יתן דעתו אם המהלכים שהובילו לדחיית התביעה ראויים והוגנים.
לא רק שדיווח על עבירה אינו מנוגד לתקנון המוסכם ואינו פעולה בחוסר תום לב בנגוד לתקנון המוסכם, אלא שהוא אינו מאפשר תביעת נזיקין בגין הדיווח על העבירה.
...
לא ברור איזו חובה חקוקה הפרו המשיבים לטענת המערערים, לאחר שנטען בסעיף 8 לכתב התביעה ש-"ראשיתה וסופה של תביעה זאת הוא בהפרת הסכם". איזה חוק מצווה על המשיבים שלא לדווח לרשויות על עבירות בנייה? על פי כל האמור לעיל, אין מקום לשנות את פסק דינו של בית המשפט קמא, אשר ניתן לאחר מתן הזדמנות הוגנת לצדדים לטעון את טענותיהם, ועל פי סמכותו של בית המשפט לדחות את התביעה על הסף מטעם המצדיק זאת, אשר הופעלה לאחר שיקול דעת בהתאם לדין.
על כן, אני דוחה את הערעור.
המערערים ישלמו למשיבים הוצאות משפט, על פי תקנה 153 ועל פי כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) בסך 10,881 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלו, אין מקום לסטות מעמדת מומחה בית המשפט בדבר החלפת שתי מגירות בלבד כפי שקבע, ומתן פיצוי המתייחס להחלפת כל המגרות (או רכישת מערכת חלופית) אינו סביר.
משלא נחקר מומחה בית המשפט, הרי שעל יתר רכיבי הפצוי שכלל בחוות-דעתו להוותר בעיניהם (הוצאות יבוא ושעות עבודה להתקנת שתי המגרות).
כאמור, מדובר בתביעה נזיקית, ולכן על הפצוי להנתן בערכי שיפוי.
...
חלוקת אחריות בין הנתבעים לא נשמעו טיעונים לגבי חלוקת האחריות בין הנתבעים שכלפיהם מתקבלת התביעה לבין עצמם.
סוף דבר כשנשאל מר לחיאני מה עשה בבוקר שבו גילה את ההצפה, השיב: "נכנסתי למשרד לפינה והתחלתי לבכות כי נגמרתי" (עמ' 27 שורות 39-38 לפרוטוקול).
(ב) הוצאות בגין שכר-טרחת השמאי בסך 3,510 ש"ח, שכר מומחי בית המשפט בסך 4,680 ש"ח ו-1,170 ש"ח, שכר עדות בסך 500 ש"ח, מלוא האגרה כפי ששולמה, ושכר-טרחת בא-כוח התובעים בסך 30,000 ש"ח. ההודעה לצדדים השלישיים נדחית ללא צו להוצאות, מבלי לגרוע מהאמור להלן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו