תביעת נזיקין נגד עיריית מודיעין על רשלנות

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 3622-08 מכללות "ארזים" בע"מ ואח' נ' עריית מודיעין - מכבים - רעות ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופטת הלית סילש תובעת מכללות "ארזים" בע"מ נתבעת עריית מודיעין - מכבים - רעות פסק דין

התביעה שבפני, במהותה, הנה תביעה נזיקית.

הא ותו-לא. לא ניתן לקבל את דרך הצגת האירועים כפי הנטען על ידי הנתבעת וזאת מקום בו הוכח בפני כי דרך ההתנהלות הכוללת של הנתבעת בכל הנוגע למתן חוות הדעת, נעשתה בחוסר סבירות של ממש, ורשלנות היורדת לשורשו של דבר מקום בו עסקינן ברשות ציבורית.

ויודגש, לוחות הזמנים אינם סמנטיים, אלא יש בהם כדי להשליך על יכולתו של הגוף המבוקר להיתמודד עם חוות דעת זו או אחרת, לרבות על דרך של עמידה בתנאים או תיקון ליקויים היוצרים חסם או מהוים משקל כנגד קבלת הרישיון.

...

משלא ניתן היה לייחס משקל של ממש להערכת השווי הכלכלית, ובהינתן יתר הראיות שהוצגו בתיק , באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הוכיחה את היקפו של הנזק, נשוא התביעה.

איני סבורה כי לתאגיד נגרמת "עגמת נפש" ברת חיוב, ודין טענות אלו של התובעת להידחות.

סוף דבר משלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התנהלות הנתבעת לפעולותיה של התובעת או נזקיה, ומשלא הוכח שיעורו של הנזק, אין מקום לקבל את התביעה, ואני מורה בזאת על דחייתה.

בהליך שלפנינו תבעה המערערת (בשנת 2001) את העיריה על הנזק והפסד הרווחים שנגרמו לה בשל פסילתה במכרזי העיריה להסעות בשנים 1999-1996, והעיריה מצדה הגישה הפעם הודעת צד ג' נגד חברת מודיעין אזרחי.

סוגיית החובה למצות את ההליך המינהל בדיני מכרזים – על ידי הגשת עתירה נגד החלטת ועדת המכרזים טרם פניה להליך של תובענה לקבלת פצויי קיום, הושארה בעע"מ 9423/05 רשות השידור נ' קטימורה בע"מ (לא פורסם) בצריך עיון על ידי השופט גרוניס בהסכמת השופטת ארבל, בעוד הנשיאה ביניש קבעה, כי אין "לקבל את הדילוג על פני שלב המימוש". אמנם בעניינינו, מול האפשרות לעתירה מינהלית למימוש הזכיה, מדובר בתביעה אזרחית-נזיקית, ולא בתובענה מינהלית, אך דומה כי אין זה הבדל מהותי בנסיבות.

עסקינן, כאמור, בתביעה אזרחית, ונתחם עצמנו אך לשאלת הרשלנות – האם צוות הבקורת צפה, יכול היה לצפות, או צריך היה לצפות, כי אי בדיקת הנתונים שהתקבלו אצלו מגורם שלישי (חברת מודיעין אזרחי) תיגרום למערערת נזק, בדמות אי זכיה במיכרז למרות שהצעתה היתה הנמוכה ביותר.

אולם, כאמור, הסיק בית המשפט קמא מעובדות אלה מסקנה שונה: "גם אם הנתבעת לא טיפלה בנושא כראוי, או לא העמיקה חקר או אם המבקר לא בדק את הקלטת כדי להווכח אם אכן אלה פני הדברים, אין בכך כדי להצביע על רשלנות" (עמ' 17).

...

על כן סבורני, כי אף מהבחינה הנורמטיבית התקיימה חובת הזהירות הקונקרטית.

בענייננו, בשונה, פנתה גם פנתה המערערת ב"זמן אמיתי", ופניות המערערת הצדיקו לכאורה המשך הבחינה, גם אם נניח, וכך סבורני, שבלא הפניות הללו ועד אליהן לא היה דופי בהתנהלות צוות הביקורת.

אשר על כן, סבורני כי היתה התרשלות מצד העיריה בהתנהלותה, אשר הביאה לפסילת המערערת במכרזים לשנת 1997-1996.

בית משפט השלום ברמלה ת"א 16908-02-16 תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן נשיאה מנחם מזרחי תובעת: פלונית באמצעות ב"כ עוה"ד אלי ימיני נתבעות: 1.עריית מודיעין 2.הראל חברה לביטוח בע"מ שתיהן באמצעות ב"כ עוה"ד רן ברג ושאולה ברג 3.מדינת ישראל/משרד הבינוי השיכון באמצעות ב"כ עוה"ד אייר מנדלבאום צדדים שלישיים: 1.עריית מודיעין 2.הראל חברה לביטוח בע"מ שתיהן באמצעות ב"כ עוה"ד רן ברג ושאולה ברג פסק - דין

תביעת רשלנות עקב מרצפת מדרכה בולטת שבה נתקלה התובעת, אשר הובילה לנפילתה ולחבלותיה והשאלה לפתחו של מי רובצת האחריות הנזיקית למפגע זה. התביעה, עדות התובעת וזירת המחלוקת: ביום שבת בבוקר (12.11.11), כאשר התובעת לקחה את ילדיה לבית-הכנסת, נתקלה רגלה במרצפת מישתלבת, מוגבהת על המדרכה (עדותה בפרוטוקול מיום 10.5.17).

ראו בשינויים המחויבים: ע"א 20749-06-16 עריית חולון נגד ל.א. (2.10.17): ת"א 12443.08 פרסי נגד עריית ירושלים (12.7.12): ע"א 2004/92 עריית קריית אונו נגד מנחם שחם, תק-על 95 (1) 1011:ת"א 11283/05 קנדיס נגד הולמס פלייס ואח', תק-של 2012 (4) 86943: ת"א (שלום חד') 35652-06-13 בן ארוש נגד האחים לוסטינג בע"מ (31.12.2015); ת"א (שלום קריות) 44663-07-14 פלוני נגד עריית נהריה (2.4.2017): ת"א 17423-12-10 עובד נגד עריית מודיעין (11.7.16 ותוצאת העירעור): ת"א 60400-06-14 פיפקו נגד מדינת ישראל (19.6.17) ועוד.

...

מעבר לרושם הישיר הבלתי אמצעי, המהימן והאמין, שעשתה התובעת בעדותה, באופן המאפשר לקבל את עדותה, כנדרש בהליך זה, על אף שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, אני מקבל את עדותה כבסיס לקביעת ממצאים, גם משום שהיא נתמכת בעדותו המהימנה והאמינה של בעלה והיא מוצאת ביטוי בתלונתה המידית, כמתועד במסמך הרפואי של מוקד "טרם". ניתן למצוא את תמצית גרסתה במסמכים הרפואיים, ובעיקר במסמך הרפואי הראשון של "טרם", בו ביום, משעה 18:21 וכן במסמך רפואי מאת ד"ר ציון עידו מתאריך 20.11.11 נרשם: "חבלה סיבובית אתמול בהליכה במדרכה כף רגל שמאל. טופלה בטרם סד אחורי". בהתאם לטענת הנתבעים, העובדה שהמסמך הראשון של מוקד "טרם" אינו מציין במפורש את גרסתה של התובעת, לאמור נפילה עקב מפגע במדרכה, מלמד כי גרסתה של התובעת אינה מהימנה.

תוצאה: אני מקבל את התביעה נגד הנתבעות 1 ו – 2.

התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית.

ההודעה לצד שלישי ששלחה הנתבעת 3 לנתבעות 1 ו – 2 נדחית.

סבורני כי יש לדחות גם הטענות, לעניין ביצוע עוולת רשלנות על ידי הנתבע.

.גם במקרים בהם נוצר לכאורה עיוות – דין בשל כך" (ע"א 739/86 ארי שם-אור נ. עיריית קרית גת פ"ד מד(2) 562, 565, וראה סקירת הפסיקה בענין זה, בע"א (מרכז) 07-08-6504 מועצה אזורית חבל מודיעין נ' עו"ד זרח רוזנבלום).

בהתאם לעקרונות אלה, נפסק לענין תביעת נזיקין שהוגשה על ידי חברה קבלנית נגד עיריה, בגין היתר שניתן ברשלנות, מבלי לקבל אישור אשר נדרש באותן נסיבות: "..

...

לטענת התובע, סרב בתחילה לפרוש, משום שחש כי הפרישה נכפית עליו משיקולים פוליטיים, ובסופו של דבר, חתם על הסכם הפרישה לאחר שהופעל עליו לטענתו, "..

לאחר שהענין לא הוסדר לשביעות רצונו, פנה התובע ביום 28.4.04 במכתב אל הנתבע, בו פירט את המצב, טען כי הוא נאלץ להסכים חרף רצונו, להצעת פשרה של משרד האוצר, והוסיף בשולי מכתבו: "לכן לאור כל האמור לעיל, אני מתריע באדוני ראש העיריה ובעירית ב"ש שיש להחזירני לעבודה לאלתר ומיידית למרות שאני מתכוון לחתום על ההסכם עם האוצר וזאת מחוסר ברירה ואם לא, אני אראה בזה הפרת הסכם הפרישה שלי מצידך ומצד עירית באר-שבע". מכתב זה נענה על ידי מנהל אגף משאבי אנוש של הנתבעת, אשר דחה טענות התובע, לענין הפרת הסכם פרישה, והודיע כי הנתבעת הודיעה לממונה על השכר, כי תתנגד לכל הסכם פשרה, אשר לא יכלול התחייבות של התובע, להימנע מהגשת תביעה בגין שינוי הסכם הפרישה.

נוכח האמור לעיל, סבורני כי יש לדחות את התביעה.

שיטה אחרונה, התביעה נדחית.

התובע ישלם לכל אחד מן הנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪ בתוספת מע"מ, והוצאות המשפט בסך 1000 ₪.

הנתבעים מכחישים את חבותם, ולחלופין מפנים את האחריות זה כלפי זה. הנתבע 3 מבהיר כי האדריכלית רות מילגרם היא זו שטיפלה בבקשה להיתר הבניה אל מול עריית מודיעין, והיא זו שחתמה על הסכם שירותים אל מול בעלי הדירות.

עוד מבהירים הנתבעים 10-5 כי התביעה אינה מראה כל התרשלות מצדם, וכי עומדת להם ההגנה הקבועה בסע' 15 לפקודת הנזיקין.

התובעים לא הצביעו על תפקידים נוספים שנטל על עצמו הנתבע 3 ובד בבד ובחרו באופן מודע שלא לתבוע את האדריכלית של הפרויקט, אשר שכרה את שירותיו של הנתבע 3 או את מהנדס הפרויקט, מר שולמן ז"ל (כאמור לעיל בראשית הדברים הוגשה התביעה גם נגד מר שולמן אולם לאחר היוודע דבר פטירתו לא עמדו התובעים על המשך ניהול ההליך נגד עיזבונו).

...

סוף דבר לאור המפורט בפסק הדין בסכום זה יהיו חייבים הנתבע 1 והנתבעים 5-8 ביחד ולחוד כלפי התובעים בפיצוי בסך של 815,592 ₪.

התביעה נגד הנתבע 3 נדחית.

התביעה נגד הנתבעים 10-9 נדחית אף היא.